מצמיח ישועה

Piyut

	מצמיח ישועה / סימן מיכאל מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה רַב לְהוֹשִׁיעַ מֶלֶךְ נֶאֱמָן מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לְעַם מֵאָז לֹא אַלְמָן יִבְנֶה עִיר הֲדוֹמוֹ מֶלֶךְ שְׁלֹמֹה כְּקֶדֶם וּזְמָן וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ יַמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ יִרְאוּ עֵינֵינוּ אֲשֶׁר הוּא נִטְמַן וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ בְּבוֹא נֶטַע נַעֲמָן אֵל נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ יָעִיר חֶמְלָתוֹ עַל עַם לֹא אַלְמָן וְיִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל צַר עוֹבֵד נְבוֹ חַמָּן מִיכָאֵל כֹּהֵן צֶדֶק יַקְרִיב שְׁלָמִים לִפְנֵי אָב רַחֲמָן בְּאוּרִים וּבְתֻמִּים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן

	פיוט אופטימי זה, הנאמר במסגרת השבחות של יהודי בבל, פונה אל עתיד גאול. ואולם בין הפיוטים הרבים הנסובים סביב נושא הגאולה, ניתן לראות את ייחודו של פיוט זה בשני יסודות המשתלבים זה בזה: ראשית, אין בו התייחסות אל מצוקות ההווה (מלבד הזכרת הצר עובד האלילים, שמושא לשפיכת חמתו העתידית של ה'). שנית, כל ההיגדים המתייחסים אל העתיד המופיעים בפיוט זה, נאמרים בלשון עתיד, ולא כמבעים מובהקים של בקשה או ציווי. אף שייתכן שלשון זו עשויה להביע גם ייחול, משאלה או אפילו בקשה ותחינה, משמעה המרכזי הוא של חיווי הנאמר מפי של מי שיודע שאכן הישועה מובטחת. הפייטן אינו מסתפק כאן בביטויי ישועה כלליים ושגורים, שאחדים מהם שאובים מתפילת העמידה. בעקבות מדרש שאינו מוכר, הוא מעמיד גם תמונה חריגה של המן שישוב לרדת משמים על עם ישראל בעת בניין המקדש. השיר בנוי באקרוסטיכון שמו של המחבר – אות או שתים משמו, מיכאל, פותחות את כל בתיו, ואולם לשיאו מגיע הפיוט בבית האחרון, הפותח בשמו המלא. כאן מופיע חלומו האישי של המשורר, שכנראה היה כהן, לכהן בבית ה' העתידי, שאותו הוא רואה בעיני רוחו, ושאותו הוא מתאר בקולמוסו, בתפקיד הנעלה מכול - ככהן גדול, הנושא על חזהו את החושן ובו האורים ותומים ומקריב קרבנות. ייתכן ששאיפה-יומרה זו, שאף היא אינה נאמרת בלשון בקשה, אלא כחלק מתמונת העתיד שבה צופה המשורר, נובעת מצד האמן היוצר בנפשו של המשורר. האורים והתומים, שאולי יהיו על חזהו באותו עתיד, הם מעשה ידי אמן. ושמא בכך הוא רומז כי מה שאולי מכשיר אותו אל מלאכת הקודש העתידית הגדולה בבית ה', הוא מלאכת הקודש שלו כאומן המפייט באותיות מאירות ותמות בהווה.

	• מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה – כינוי זה לה' מופיע בברכת הגבורות בתפילת עמידה (ונזכר גם במטבע ברכות המופיע בבבלי, פסחים קיז ע"ב, במסכת סופרים יג, יג ובירושלמי ראש השנה כ ע"א). • רַב לְהוֹשִׁיעַ – מרבה להושיע. ביטוי זה המופיע אף הוא בברכת הגבורות בתפילת עמידה, מקורו בישעיהו סג, א ...אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • מֶלֶךְ נֶאֱמָן – כינוי זה לה' נאמר לפני קריאת שמע ונזכר במסכת סופרים יג, יא וכחלק מראשי התיבות של 'אמן' בבבלי, שבת קיט ע"ב, סנהדרין קיא ע"א ובמדרשים. • מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ – כינויים אלו לה' מופיעים לקראת חתימתה של ברכת אהבה בתפילת עמידה. • לְעַם מֵאָז לֹא אַלְמָן – לעם ישראל שלא ניטש על ידי אלוקיו מאז ומעולם, לפי הפסוק מירמיהו נא, ה כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאֹות... • יִבְנֶה עִיר הֲדוֹמוֹ – יבנה עיר מקדשו, שכך נדרש הפסוק מאיכה ב, א וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ במדרש איכה רבה ב, ג "אין הדום זה אלא בית המקדש..." • מֶלֶךְ שְׁלֹמֹה – כינוי לה', לפי מדרש שיר השירים רבה א, יב הדורש את כותרת שיר השירים שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, כמתייחסות לה', ואומר "אשר לשלמה - למלך שהשלום שלו".. • כְּקֶדֶם וּזְמָן – כמו בעבר. • יַמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן – לפי דברי ר' חנינא בר יצחק מדרש קהלת רבה א, כח "כגואל ראשון [=משה] כך גואל אחרון [=מלך המשיח]... מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות ט"ז) 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים', אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים ע"ב) 'יהי פסת בר בארץ'". • כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ יִרְאוּ עֵינֵינוּ – כפי שהיה בהר סיני, שם נאמר (בשמות כד, יז וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". • אֲשֶׁר הוּא נִטְמַן – שבהווה הוא נסתר מן העין. • יִרְאוּ עֵינֵינוּ... וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ – לפי הנאמר בתפילת ערבית ובקריאת שמע שעל המטה יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. • בְּבוֹא נֶטַע נַעֲמָן – בבוא המשיח, נטיעה יפה ונעימה. מקור הדימוי בישעיהו יז, י כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ. • נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ – הנאמן לקיים את בריתו. ביטוי זה מופיע בברכת ראיית הקשת, לפי תוספתא ברכות ו, ח ומקורות נוספים. • יָעִיר חֶמְלָתוֹ – יעורר את רחמיו. • וְיִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ – ויבטא את כעסו. • צַר עוֹבֵד נְבוֹ חַמָּן – אויב עובד אלילים. נְבוֹ – שם אליל, ראו ישעיהו מו, א. חַמָּן אף הוא אליל הנזכר בישעיהו יז, ח ובמקומות נוספים. • מִיכָאֵל כֹּהֵן צֶדֶק יַקְרִיב שְׁלָמִים – לפי האמור בבבלי, חגיגה יב ע"ב, המלאך מיכאל הוא כהן ה' ברקיע. ייתכן שהמשורר היה כהן, ואם כך נראה שהוא נוקט את דמותו של מיכאל המלאך ומעביר אותו לעצמו. ייתכן שהוא מבטא את שאיפתו להפוך לכהן גדול בבוא הגאולה, ובינתיים, על דרך ההשאלה אולי מאומץ הביטוי לעניין כתיבתו הוא את הפיוט. • אָב רַחֲמָן – ה'. זהו כינויו בתפילות ובפיוטים אחדים. • בְּאוּרִים וּבְתֻמִּים – אלה היו דרכי התקשרות עם רצון ה' לפי הארת אבני החושן שהיה נתון על חזהו של הכהן הגדול. • מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – החושן, כשאר לבושי הכהן הגדול וכלי הקודש, נעשה על ידי אמנים, לפי המסופר בשמות לא, וכן שם, לה-לו. הביטוי שאוב משיר השירים ז, ב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. וראו 'על הפיוט'.

Title	מצמיח ישועה
Cycle of the Year	שירת הבקשות
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה – כינוי זה לה' מופיע בברכת הגבורות בתפילת עמידה (ונזכר גם במטבע ברכות המופיע בבבלי, פסחים קיז ע"ב, במסכת סופרים יג, יג ובירושלמי ראש השנה כ ע"א).
• רַב לְהוֹשִׁיעַ – מרבה להושיע. ביטוי זה המופיע אף הוא בברכת הגבורות בתפילת עמידה, מקורו בישעיהו סג, א ...אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.
• מֶלֶךְ נֶאֱמָן – כינוי זה לה' נאמר לפני קריאת שמע ונזכר במסכת סופרים יג, יא וכחלק מראשי התיבות של 'אמן' בבבלי, שבת קיט ע"ב, סנהדרין קיא ע"א ובמדרשים.
• מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ – כינויים אלו לה' מופיעים לקראת חתימתה של ברכת אהבה בתפילת עמידה.
• לְעַם מֵאָז לֹא אַלְמָן – לעם ישראל שלא ניטש על ידי אלוקיו מאז ומעולם, לפי הפסוק מירמיהו נא, ה כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאֹות...
• יִבְנֶה עִיר הֲדוֹמוֹ – יבנה עיר מקדשו, שכך נדרש הפסוק מאיכה ב, א וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ במדרש איכה רבה ב, ג "אין הדום זה אלא בית המקדש..."
• מֶלֶךְ שְׁלֹמֹה – כינוי לה', לפי מדרש שיר השירים רבה א, יב הדורש את כותרת שיר השירים שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, כמתייחסות לה', ואומר "אשר לשלמה - למלך שהשלום שלו"..
• כְּקֶדֶם וּזְמָן – כמו בעבר.
• יַמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן – לפי דברי ר' חנינא בר יצחק מדרש קהלת רבה א, כח "כגואל ראשון [=משה] כך גואל אחרון [=מלך המשיח]... מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות ט"ז) 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים', אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים ע"ב) 'יהי פסת בר בארץ'".
• כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ יִרְאוּ עֵינֵינוּ – כפי שהיה בהר סיני, שם נאמר (בשמות כד, יז וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
• אֲשֶׁר הוּא נִטְמַן – שבהווה הוא נסתר מן העין.
• יִרְאוּ עֵינֵינוּ... וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ – לפי הנאמר בתפילת ערבית ובקריאת שמע שעל המטה יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
• בְּבוֹא נֶטַע נַעֲמָן – בבוא המשיח, נטיעה יפה ונעימה. מקור הדימוי בישעיהו יז, י כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ.
• נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ – הנאמן לקיים את בריתו. ביטוי זה מופיע בברכת ראיית הקשת, לפי תוספתא ברכות ו, ח ומקורות נוספים.
• יָעִיר חֶמְלָתוֹ – יעורר את רחמיו.
• וְיִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ – ויבטא את כעסו.
• צַר עוֹבֵד נְבוֹ חַמָּן – אויב עובד אלילים. נְבוֹ – שם אליל, ראו ישעיהו מו, א. חַמָּן אף הוא אליל הנזכר בישעיהו יז, ח ובמקומות נוספים.
• מִיכָאֵל כֹּהֵן צֶדֶק יַקְרִיב שְׁלָמִים – לפי האמור בבבלי, חגיגה יב ע"ב, המלאך מיכאל הוא כהן ה' ברקיע. ייתכן שהמשורר היה כהן, ואם כך נראה שהוא נוקט את דמותו של מיכאל המלאך ומעביר אותו לעצמו. ייתכן שהוא מבטא את שאיפתו להפוך לכהן גדול בבוא הגאולה, ובינתיים, על דרך ההשאלה אולי מאומץ הביטוי לעניין כתיבתו הוא את הפיוט.
• אָב רַחֲמָן – ה'. זהו כינויו בתפילות ובפיוטים אחדים.
• בְּאוּרִים וּבְתֻמִּים – אלה היו דרכי התקשרות עם רצון ה' לפי הארת אבני החושן שהיה נתון על חזהו של הכהן הגדול.
• מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – החושן, כשאר לבושי הכהן הגדול וכלי הקודש, נעשה על ידי אמנים, לפי המסופר בשמות לא, וכן שם, לה-לו. הביטוי שאוב משיר השירים ז, ב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. וראו 'על הפיוט'.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate