Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
מה יפית / סימן: מרדכי בר יצחק חזק מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים אַתְּ שַׁבָּת מְשׂוֹשׂ נוּגִים לָךְ בָּשָׂר וְגַם דָּגִים נְכוֹנִים מִבְּעוֹד יוֹם מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב לֵב חָדִים בְּבֹא עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים גִּיל וְשָׂשׂוֹן לַיְהוּדִים לִמְצוֹא פִדְיוֹם וְאַתְּ עוֹנֶג לְהִתְעַנֵּג בְּמַמְתַּקִּים בְּתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם וְיַיִן כִּי יִתְאַדָּם וּשְׁאָר מַשְׁקִים רְאֵה וְקַדֵּשׁ בְּיוֹם קֹדֶשׁ עֲלֵי יַיִן זָכְרֵהוּ, וְאִם אַיִן עֲלֵי לֶחֶם בְּצַע בְּעַיִן יָפָה לְקַדְּשׁוֹ שָׁמְרֵהוּ כְּהִלְכוֹתָיו מֵעֲבוֹדוֹת מֵאָבוֹת וְתוֹלָדוֹת שִׁיר לָאֵל תֵּן לְהוֹדוֹת זָכוֹר זֵכֶר לְקַדְּשׁוֹ כָּל שׁוֹמֵר יוֹם שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ מְחוֹלְלוֹ יִמְחַל מַעֲלוֹ וּבָא גּוֹאֲלוֹ שְׁמוֹ שִׁילֹה יוּבַל שַׁי לוֹ דְּבַר סִימָּן טוֹב לָךְ, בְּמָן וְאוֹת דֶּגֶל סַמְבַּטְיוֹן הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּכָל יוֹם נָח כְּעַם סֶגֶל יִשְׁבְּתוּ וְיִשְׁקֹטוּ הַטּוֹרְחִים וְלֹא נָחִים עֲדֵי שִׁשִּׁי וַתְּשַׁלְּחֵם לַחָפְשִׁי בִּגְדֵי שֵׁשׁ וְגַם מֶשִׁי לְכַבְּדֵךְ יַעֲטוּ וְיֹאמְרוּ בֹּאִי כַלָּה מַה תְּאַחֲרִי הֵן שֻׁלְחָן וְגַם נֵרֵךְ עֲרוּכִים, כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ כְּאוֹר זָרַח בְּעֵת יָצַר בְּלִי טֹרַח קְצוֹת מַעֲרָב וְגַם מִזְרָח צָפוֹן וְיָמִין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּמַאֲמָרוֹ עֲלֵי תֵבֵל שָׂם אוֹרוֹ וְכַחֲטוֹא יְצִיר לְיוֹצְרוֹ בִּקְּשׁוֹ לְהַטְמִין וְאַתְּ חִלִּית פְּנֵי קוֹנֵךְ וְלֹא נִטְמַן יוֹם אֶחָד לְמוֹצָאָיו וְאָז נִגְנַז לִירֵאָיו יֵין עָסִיס וּמָן יְהִי לְזָכְרֵךְ וּלְשָׁמְרֵךְ וְיִנָּצֵל מִכָּל רָע וְיִשְׁכּוֹן בְּצֵל עֲצֵי עֵדֶן וְשָׁם אֵצֶל יְשָׁרִים יֻתָּן סְעוּדוֹתָיו בְּשַׁבְּתוֹתָיו אֲשֶׁר שִׁלֵּשׁ כְּאִישׁ עָנָו בְּדַת פִּלֵשׁ בְּמִקְרָא חַד הַיּוֹם שִׁלֵּשׁ רָמַז רֶמֶז שְׁלָשְׁתָּן יַעֲלֶה אִם שְׁלָשׁ אֵלֶה יַעֲשֶׂה לָהּ מֵחֲבָלִים וְגַם צִירִים יֻצָלוּ, וּבְלִי מְצָרִים יִירָשׁ נַחֲלָה בְּרָכוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה בְרֵאשִׁיתֵךְ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ וְשָׁבוּ בָנִים בְּצֵאתֵךְ לְהַבְדִּיל יִשְּׂאוּ כּוֹס רְוָיָה לְהַלֵּל יָהּ בְּשִׁיר וָרוֹן בְּקוֹל נָעִים קְרָא קְרֹא בְגָרוֹן לְלַוֹּתֵךְ בְּנִין אַהֲרֹן בְּשִׁיר יִקְרָאוּ כְּבוֹד מְלָכִים וְכָל פְּלָכִים לְלַוּוֹתָם הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים בִּשְׁבָחוֹת וּבִרְנָנִים בְּכָל עֵת צֵאתָם יְצַו חַסְדוֹ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב לֵיל וְיוֹמָם וְאָז לְוִיִּם עַל מְקוֹמָם יְנַצְּחוּ שִׁיר אֲשֶׁר זָמָם בְּכָל מִינֵי זְמָר עֲלֵי עוֹלָה אֲשֶׁר כְּפוּלָה בְּיוֹם שַׁבָּת בְּאַהֲבַת יוֹם בְּרוֹב חִבַּת עַם נְצוֹר כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן נִשְׁמָר מִי יְפָאֵר גוֹדֶל פְּאֵר הַמַּלְכָּה מָנָתָהּ אַפַּיִם הֲלִיכָתָהּ אַלְפַּיִם אַמָה אָרְכָּהּ חַי זְקֹף מָךְ בְּקוֹרְאֵי שְׁמָךְ, שְׁמַע עֶלְיוֹן וְאַל תֶּחֱרָשׁ לְרָשׁ וְאֶבְיוֹן וְקַבֵּל נִיב וְגַם הֶגְיוֹן הִגָּיוֹן לְבָבוֹ נִשְׁפָּל מָזוֹן אֲרוּחָה לְיוֹם מְנוּחָה בְּעֵת יֶחֱסַר יֻחַן בְּפַת דַג וּבָשָׂר יֵשֵׁב כְּשַׂר בְּלִי מַחֲסָר לַחְמוֹ נִכְפָּל יוֹם שְׁבִיעִי כְּמֵרוֹעִי אֲזַי קָשְׁבוּ בְּרֶדֶת דְּגַן שָׁמַיִם בְּתֵת לֶחֶם יוֹמָיִם אִישׁ תַּחְתָּיו שְׁבוּ |
|
בזמר ארוך זה, המושר על ידי קצת מקהילות אשכנז בליל שבת עובר המשורר בין מגוון נושאים הקשורים לשבת ולשבחיה. בין היתר, הוא נשען על מקראות ואף על מדרשים המדברים בסימנים שנתנה שבת בעולם – במן, בדגלי ישראל במדבר ובנהר הסמבטיון. שלושתם, לפי מקורות שונים, שינו מטבעם וממנהגם ביום השבת. לפיתוח מליצי נרחב זוכה המוטיב של האור הגדול שנברא ביום הראשון לבריאת העולם, שעל פי התלמוד והמדרשים, נוכח מציאות החטא בעולם, נגנז לצדיקים לעתיד לבוא, אך גניזתו הושהתה עד לאחר השבת. אף שלוש סעודותיה של השבת והסעודה הרביעית, סעודת מלווה מלכה, מתוארות בזמר זה בהרחבה, תוך התייחסות לשכרו של האוכל אותן. |
| • מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים – כמה את יפה, נעימה ואהובה בתענוג שאת מביאה. זהו שיבוץ משיר השירים ז, ז: מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים. • מְשׂוֹשׂ נוּגִים – המשמחת את האנשים העצובים. • לָךְ בָּשָׂר וְגַם דָּגִים נְכוֹנִים מִבְּעוֹד יוֹם – לכבודך מכינים מאכלים משובחים עוד לפני השבת. • מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב לֵב חָדִים – מערב שבת עד מוצאי השבת, משמחים את הלב. • בְּבֹא עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים – כאשר את, הכלה, מגיעה. השבת מדומה לכלה כבר בדברי ר' ינאי בבבלי שבת קיט ע"א. השיבוץ לקוח מיחזקאל טז, ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ... • גִּיל וְשָׂשׂוֹן – שמחה. • פִדְיוֹם – פדיון, רווח וישועה. • וְאַתְּ עוֹנֶג – השבת קרויה עונג לפי ישעיהו נח, יג: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. זהו הפסוק הנאמר בקידוש הבוקר לפי מנהגי הספרדים. • לְהִתְעַנֵּג בְּמַמְתַּקִּים – ליהנות מדברי מתיקה. • בְּתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם – בהנאות שבהם מתענגים בני אדם כמו למשל • וְיַיִן כִּי יִתְאַדָּם וּשְׁאָר מַשְׁקִים – יין אדום ושאר משקאות. השיבוץ הוא ממשלי כג, לא אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. • וְקַדֵּשׁ בְּיוֹם קֹדֶשׁ עֲלֵי יַיִן – אמור את הקידוש על כוס יין. • עֲלֵי יַיִן זָכְרֵהוּ – לפי הדרשה המובאת בבריתא בבבלי פסחים קו ע"א לפסוק משמות כ, ח: "'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ' – זוכרהו על היין". • וְאִם אַיִן – ואם אין לך יין. • עֲלֵי לֶחֶם בְּצַע בְּעַיִן יָפָה לְקַדְּשׁוֹ – קדש על החלה, ופרוס ממנה בנדיבות. • שָׁמְרֵהוּ כְּהִלְכוֹתָיו מֵעֲבוֹדוֹת – מהציווי המופיע בדברים ה, יב שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ נלמדו איסורי מלאכה בשבת. • מֵאָבוֹת– מהמלאכות העיקריות האסורות בשבת. • וְתוֹלָדוֹת – ומהמלאכות הדומות לעיקריות. • שִׁיר לָאֵל תֵּן לְהוֹדוֹת – הודה לה', לפי תהלים צב, א-ב מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. • כָּל שׁוֹמֵר יוֹם שַׁבָּת מֵחַלְלוֹ – כל מי ששומר את השבת, ואינו מחלל אותה. • מְחוֹלְלוֹ יִמְחַל מַעֲלוֹ – יוצרו, ה', יסלח לחטאו. • וּבָא גּוֹאֲלוֹ שְׁמוֹ שִׁילֹה – ויבוא מלך המשיח, הנקרא שילה (ראו אונקלוס לבראשית מט, י). • יוּבַל שַׁי לוֹ – שאליו יביאו מנחה ומתנה. הביטוי לקוח מישעיהו יח, ז: בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַה' צְבָאוֹת... • דְּבַר סִימָּן טוֹב לָךְ – סימנים לקדושתה של השבת ניתנו ביחס לשלושה גורמים: • בְּמָן – המן ירד יום יום, אך בשבת פסק מלרדת, לפי שמות טז. • וְאוֹת דֶּגֶל – לפי האגדה דגלי ישראל שבהם היה חקוק שם ה' היו נעים בכל השבוע, ופסקו מלנוע בשבת. • סַמְבַּטְיוֹן מִתְגַּלְגֵּל בְּכָל יוֹם נָח – הנהר סמבטיון, שלפי האגדה נתונים עשרת השבטים מאחוריו, היה גועש וממטיר אבנים כל השבוע וביום השבת היה נח מגעשו. • כְּעַם סֶגֶל יִשְׁבְּתוּ וְיִשְׁקְטוּ – כמו שעם ישראל, עם הסגולה, שובתים ושוקטים בשבת. • הַטּוֹרְחִים עֲדֵי שִׁשִּׁי – מי שמתייגע כל ימות השבוע.. • וַתְּשַׁלְּחֵם לַחָפְשִׁי – והשבת משחררת אותם מעבודתם. • בִּגְדֵי שֵׁשׁ וְגַם מֶשִׁי לְכַבְּדֵךְ יַעֲטוּ – ילבשו בגדים מהודרים לכבודך. • וְיֹאמְרוּ בֹּאִי כַּלָּה – כדברי ר' ינאי בבבלי שבת קיט ע"א, וכפי שהמשיך אחריו ר' שלמה אלקבץ בסוף פיוטו 'לכה דודי'. • מַה תְּאַחֲרִי – הם יהיו קצרי רוח לקראתך, ויחושו כאילו את מתעכבת. • הֵן שֻׁלְחָן וְגַם נֵרֵךְ עֲרוּכִים – הרי הכול כבר מוכן לקראתך. • כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי – אף מלים אלו לקוחות מן הפיוט 'לכה דודי' ומקורן בישעיהו ס, א: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. • כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ כְּאוֹר זָרַח – לוואי שכבוד ה' יאיר עלייך כמו האור הראשון. אף זה שיבוץ מאותו פסוק בישעיהו א. • בְּעֵת יָצַר בְּלִי טֹרַח – בזמן שה' ברא את העולם, ללא מאמץ. • קְצוֹת מַעֲרָב וְגַם מִזְרָח צָפוֹן וְיָמִין – את כל רוחות השמים. • וְיָמִין – ותימן, כלומר ודרום. • עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּמַאֲמָרוֹ – כאשר ה' ברא את העולמות העליונים ואת העולמות התחתונים בדיבור פיו. • עֲלֵי תֵבֵל שָׂם אוֹרוֹ – ברא את האור (ביום הראשון) להאיר לעולם. לפי דברי ר' יעקב בבבלי, חגיגה יב ע"א: "אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו". • וְכַחֲטוֹא יְצִיר לְיוֹצְרוֹ – וכאשר חטא האדם הברוא לה' שבראו. • בִּקְּשׁוֹ לְהַטְמִין – ה' ביקש להסתיר את האור, כפי שנאמר בבבלי, חגיגה יב ע"א "אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון... כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן." • וְאַתְּ – השבת. • חִלִּית פְּנֵי קוֹנֵךְ – התחננת לפני ה'. • וְלֹא נִטְמַן יוֹם אֶחָד לְמוֹצָאָיו – וגניזת האור התעכבה עד מוצאי השבת, לפי המסופר בבראשית רבה יב, ו "כיון שחטא אדם הראשון ביקש לגנזה [=לגנוז את האורה]. חלק [הקדוש ברוך הוא] כבוד לשבת, שנאמר 'ויברך אלהים את יום השביעי', ובמה בירכו? באור. כיון ששקעה החמה בלילי שבת, שימשה האורה התחילו מקלסין להקב"ה... האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה. כיון ששקעה חמה במוצאי שבת, התחיל החושך ממשמשת ובא." • וְאָז נִגְנַז לִירֵאָיו – כפי שמסופר בהמשך בחגיגה יב ע"א, ה' גנז את האור לצדיקים. • יֵין עָסִיס – בבבלי (ברכות לד, ע"ב וכן בסנהדרין צט, ע"א) ובמדרש (במדבר רבה יג, ב מתואר יין שהיה משומר בענביו מששת ימי בראשית, המיועד להשקייתם של ישראל במשתה המזומן להם לעולם הבא. האור נגנז יחד עם אותו יין עבור הצדיקים לעתיד לבוא. • וּמָן – ומזון. הכוונה כנראה לבשרו של הלווייתן שהקדוש ברוך הוא מייעד לסעודת הצדיקים לעתיד לבוא. כך דברי רב יהודה בשם רב בבבלי, בבא בתרא עד ע"ב, שה' הרג את נקבת הלויתן שנברא ביום החמישי לבריאה, ומלח אותה כך שתשמש מאכל לצדיקים לעתיד לבוא. • יְהִי לְזָכְרֵךְ וּלְשָׁמְרֵךְ – היין הזה ישומר למי שזוכרים ושומרים את השבת. • וְיִנָּצֵל מִכָּל רָע – ה' יציל את שומר השבת מכל דבר רע. • וְיִשְׁכּוֹן בְּצֵל עֲצֵי עֵדֶן – שומר השבת יזכה לגן עדן. • וְשָׁם אֵצֶל יְשָׁרִים יֻתָּן – בגן עדן ישב עם הצדיקים. • סְעוּדוֹתָיו בְּשַׁבְּתוֹתָיו אֲשֶׁר שִׁלֵּשׁ – הסועד בשבת שלוש סעודות. • כְּאִישׁ עָנָו – משה, שעליו נאמר (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. • בְּדַת פִּלֵשׁ – גילה בחוק, ציווה. • בְּמִקְרָא חַד – בפסוק אחד בספר שמות טז, כה וַיֹּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה. • הַיּוֹם שִׁלֵּשׁ – המלה 'היום' חוזרת שלוש פעמים. • רָמַז שְׁלָשְׁתָּן – בכך מצאו חכמים רמז לשלוש הסעודות בבבלי, שבת קיז ע"ב. • יַעֲלֶה – יינצל. • אִם שְׁלָשׁ אֵלֶה יַעֲשֶׂה לָהּ – אם יעשה לשבת שלוש סעודות, והלשון שאובה מפרשת אמה עבריה בשמות כא, יא: וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. • מֵחֲבָלִים וְגַם צִירִים יֻצָלוּ – מי שאוכל בשבת שלוש סעודות יינצל מהייסורים הקודמים לבוא המשיח, לפי דברי ר' שמעון בן פזי בבבלי, שבת קיח ע"א "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות - מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג". • וּבְלִי מְצָרִים יִירָשׁ נַחֲלָה – ונחלתו תהיה ללא גבולות, כפי שאומר ר' יוחנן בשם ר' יוסי שם בבבלי, שבת קיח ע"א "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים". • בְּרָכוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה בְּרֵאשִׁיתֵךְ – שומר השבת יתעטף בתחילת השבת בברכות. וזוהי לשון הפסוק מתהלים פד, ז: עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה. • וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ וְשָׁבוּ בָנִים – והוא גם יקווה לברכות בסופה של השבת. אלו המלים שנאמרו לרחל בירמיהו לא, טז: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. • בְּצֵאתֵךְ לְהַבְדִּיל יִשָּׂאוּ כּוֹס... – עם צאת השבת בנייך ישאו כוס של הבדלה. • כּוֹס רְוָיָה – כוס (יין) גדושה. כסימן לשפע של ברכה, נוהגים לגדוש את כוס היין של הקידוש וההבדלה מעבר לגדותיה. הביטוי לקוח מתהלים כג, ה: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. • לְהַלֵּל יָהּ – להלל את ה'. • וָרוֹן – שירה, רינה. • בְּקוֹל נָעִים קְרָא בְגָרוֹן – ישירו בקול נעים. הביטוי לקוח מישעיהו נח, א: קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. • לְלַוֹּתֵךְ – ילוו את צאתך בסעודת מלווה מלכה במוצאי השבת. • בְּנִין אַהֲרֹן – עם אליהו הנביא, המזוהה על ידי חכמים (למשל בפרקי דר' אליעזר פרק מו) עם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. עליו נסובים רוב הפיוטים המושרים במוצאי שבת. • כְּבוֹד מְלָכִים וְכָל פְּלָכִים לְלַוּוֹתָם – כשם שכבודם של מלכים ושל שרי הפלך הוא שילוו אותם • הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים – הפחותים מהם. • בִּשְׁבָחוֹת וּבִרְנָנִים – בשירי שבח. • בְּכָל עֵת צֵאתָם – בכל פעם שהם יוצאים, כך כבוד השבת שביציאתה סועדים לה סעודת מלווה מלכה בזמירות. • קְדוֹשׁ יַעֲקֹב – כינוי לה'. • יְצַו חַסְדוֹ... לֵיל וְיוֹמָם – הלוואי שה' ישלח את חסדו ביום ובלילה, לפי הפסוק מתהלים מב, ט: יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי. • וְאָז – כשייבנה המקדש השלישי. • לְוִיִּם עַל מְקוֹמָם יְנַצְּחוּ שִׁיר – הלוויים ישובו לשיר ולנגן בדוכנם. • אֲשֶׁר זָמָם – כפי שחשבו ושתכננו. • בְּכָל מִינֵי זְמָר – בשירים שונים. • עֲלֵי עוֹלָה – השיר יושר על קרבן העולה. • אֲשֶׁר כְּפוּלָה בְּיוֹם שַׁבָּת – בשבת מביאים שני כבשים נוספים לקרבן מוסף. • בְּאַהֲבַת יוֹם בְּרוֹב חִבַּת – בשל אהבת השבת הרבה וחיבתה. • עַם נְצוֹר כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן נִשְׁמָר – שמור את עם ישראל כפי שאדם שומר את אישון העין שלו. • מִי יְפָאֵר גוֹדֶל פְּאֵר הַמַּלְכָּה – מי יכול להלל את שבת המלכה. דימוי המלכה לקוח מקבלת השבת של ר' חנינא בבבלי שבת קיט ע"א. • מָנָתָהּ אַפַּיִם – שיש לבצוע בה על לחם כפול, לחם משנה. • הֲלִיכָתָהּ אַלְפַּיִם אַמָה אָרְכָּהּ – אין לצאת מתחום שבת, שהוא מרחק של אלפיים אמה מחוץ לעיר. • חַי – ה'. • זְקֹף מָךְ בְּקוֹרְאֵי שְׁמָךְ – העלה והרם את הנמוך והדל הקורא בשמך. • שְׁמַע עֶלְיוֹן – ה', האל העליון, שמע לתפילת הקוראים אליך. • וְאַל תֶּחֱרָשׁ לְרָשׁ וְאֶבְיוֹן – וענה לעני. • וְקַבֵּל נִיב וְגַם הֶגְיוֹן לְבָבוֹ נִשְׁפָּל – וקבל את דיבורו וביטויו של מי שלבו בזוי. • מָזוֹן אֲרוּחָה... בְּעֵת יֶחֱסַר – אם יחסר לעני מזון סעודת שבת. • יֻחַן בְּפַת דַג וּבָשָׂר – חון אותו, דאג לסעודתו ותן לו לחם, דג ובשר. • יֵשֵׁב כְּשַׂר בְּלִי מַחֲסָר – ישב כעשיר שדבר אינו חסר לו ליד שלחן השבת. • לַחְמוֹ נִכְפָּל – תתן לו מנה כפולה. • כְּמֵרוֹעִי – כמו כאשר ממשה, הרועה הנאמן. • יוֹם שְׁבִיעִי אֲזַי קָשְׁבוּ – את השבת שומרים ישראל כמו כאשר הם שמעו את מצוותה בסיני ממשה. • בְּרֶדֶת דְּגַן שָׁמָיִם – כאשר ירד המן, הלחם מן השמים. בְּתֵת לֶחֶם יוֹמָיִם אִישׁ תַּחְתָּיו שְׁבוּ – ביום הששי ניתנה מנה כפולה של מן, כך שישראל לא הצטרכו לצאת מאהליהם ללקוט בשבת. כך נאמר על המן בשמות טז, כט: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. |
| Title |
מה יפית |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שבת |
| Cycle of Life |
חתונה |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
