audio items
snunit
Back to search results

חוס אלהי

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים מסורות המזרח - תורכיה תימן - כלל תימן
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים מסורות המזרח - תורכיה תימן - כלל תימן
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה יוחאי עדן
  • 2.
    תימן - כלל תימן אביחי סיאני, יחיאל חצרוני, שריה מדמון
  • 3.
    תימן - כלל תימן אהרון שמחי, יצחק נהרי, שמואל גברא
  • 4.
    תימן - כלל תימן אהרן עמרם
  • 5.
    תימן - כלל תימן בנימין נחום, ראומה נחום (עבאס)
  • 6.
    תימן - כלל תימן דניאל יעקב
  • 7.
    תימן - כלל תימן יואל סיאני, יעקב שרעבי
  • 8.
    תימן - כלל תימן יוסי שאער, יצחק נהרי
  • 9.
    תימן - כלל תימן יוסף שרעבי, פנחס קרח
  • 10.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 11.
    תימן - כלל תימן ראשון לציון בהדרכת מארי אלי (אליהו) גמליאלי
Play songs in order
playerSongImg
Title חוס אלהי
Cycle of the Year לכל עת
Cycle of Life חתונה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • חוּס אֱלֹהַי מִמְּעוֹנְךָ עַל חֲבַצֶּלֶת שְׁרוֹנְךָ – הדובר פותח בפניה ישירה לאל הנמצא במעונו, ומבקש רחמים ('חוּס אֱלֹהַי'); הוא מבקש זאת בשמה של כנסת ישראל כולה, שנמשלה לחבצלת השרון, על פי הפירוש האלגורי המקובל למגילת שיר השירים (ב, א): אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. אזכור מעונו של האל ('מִמְּעוֹנְךָ') מתכתב עם המילה המסיימת את פיוטו של ריה"ל, המשובץ בשיר במלואו בכל אחד מן הטורים הזוגיים; כך יוצר כאן הפייטן תבנית של 'פתיחה מעין החתימה' (לאורך הפירוש נעמוד בקצרה בכמה מקומות על היחס בין הטורים האי-זוגיים מִשל הפייטן ובין הטורים הזוגיים המשובצים מריה"ל).
    • יַעֲבֹר עָלַי רְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר עָבַר חֲרוֹנְךָ – הפייטן מבקש מהקדוש ברוך הוא שתחת החרון – כעסו של האל – שהיה מנת חלקו בחייו עד כה, יבוא כעת רצון, כלומר, תבוא ברכה. רצונו וחרונו של האל מתוארים כאן כשתי צורות התגלות המופיעות בפתאומיות ואופפות בתנועתן הסוחפת את כל הווייתו של הדובר. הלשון נשענת על פסוק מתהלים (פח, יז): עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי. דומה שפסוקי מזמור זה עומדים ברקע פיוטו של ריה"ל, המתאר תחושה של ריחוק מן האל (שם, טו): לָמָה ה' תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
    • שַׂגְּבֵנִי מִזְּדוֹנִי כִּי לְךָ לִבִּי וְעֵינִי – חזק אותי שלא אפשע ואכשל בעווני (זדוני), כי לבי ועיני נתונים לך. הפייטן יוצר כאן מתח בין לבו ועינו המופנים אל האל, לבין מעשיו, העשויים להכשילו, ועל כן הוא מבקש את עזרת הקדוש ברוך הוא. הוא מטרים את טורו הבא של ריה"ל, העומד על נזקו של החטא.
    • הַלְעוֹלָמִים עֲוֹנִי יַעֲמֹד בֵּינִי וּבֵינְךָ – האם לעולמים יעמוד חטאו של הדובר כחוצץ בינו ובין אלוהיו? הדימוי מיוסד על ישעיהו (נט, א-ב): הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ. אלא שבעוד ישעיהו מתאר את החטא כגורם היחיד המבדיל בין האדם ואלוהיו – שהרי אזנו של הקדוש ברוך הוא לא כבדה משמוע, כנאמר בפסוק – מעמיד ריה"ל תמונה אמביוולנטית יותר, בה לא ברור אם אכן רק העוון הוא המרחיק אותם זה מזה.
    • דּוֹד מְחֵה אוֹיֵב מְעַקֵּשׁ כִּי לְנֶגְדִּי הוּא לְמוֹקֵשׁ – הטור נמשך אל הטור שלפניו, ומפתח עוד את דימויו המאיים של החטא. הדובר פונה לאלוהיו בלשון אוהבת, ומבקשו בשנית להגן עליו מ'אויב מעקש', כלומר, מן החטא שדרכיו עקלקלות, הטומן לו מלכודת ('מְעַקֵּשׁ' בלשון המקרא הוא מי שאינו הולך בתום וביושר. ראו משלי י, ט; 'מוֹקֵשׁ' בלשון המקרא פירושו מלכודת. וראו למשל עמוס ג, ה); 'דוד' – כינוי המבוסס על שיר השירים, ומרמז ליחסי האהבה שבין הרעיה (כנסת ישראל) ודודהּ (הקדוש ברוך הוא). בשירנו מבטא כינוי זה את אהבת המשורר לאל, אהבה המתקיימת חרף הריחוק ביניהם.
    • וַעֲדֵי מָתַי אֲבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עִמִּי וְאֵינְךָ – עד מתי אבקש אותך לצדי, ואגלה שאינך שם? הדובר מצר על כך שתפילתו לקרבת אלוהים לא נענית לעת עתה.
    • אַתְּ קְרוֹבִי מִקְּרוֹבִים – האל 'קרוב מקרובים', כלומר, קרוב לדובר יותר מחבריו בני האדם הקרובים לו. בהיגד זה ניכר המתח בין שירו המקורי של ריה"ל, המבטא את הריחוק מן האל כחוויה קיומית של הדובר, לבין השיר המאוחר שלפנינו, בו מדגיש הפייטן דווקא את רגש הקרבה שבינו ובין אלוהיו.
    • גַּם סְבִיבֶיךָ שְׁבִיבִים – סופו של הטור נמשך אל הטור שאחריו, ומתייחס לפמליא של מעלה: גם הסובבים אותך ('סְבִיבֶיךָ') עשויים אש ('שְׁבִיבִים'. ראו דניאל ז, ט; איוב יח, ה).
    • דָּר בְּכַנְפֵי הַכְּרוּבִים הַפְּרוּשִׂים עַל אֲרוֹנְךָ – הקדוש ברוך הוא יושב בין כנפי הכרובים, הסוככים על ארון הברית. על פי שמות (כה, כ-כב): וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת... וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת. תיאור הכרובים לא רק כמקום התגלותו של האל אלא גם כמקום מושבו כביכול, מפותח בדברי חז"ל (ראו למשל משנה ברכות, פ"ז, מ"ג), אך מופיע כבר במקרא (תהלים צט, א): ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ.
    • יָדְךָ תַּנְחֶה פְּזוּרִים בַּעֲבוּר חֶסֶד נְעוּרִים – ידו של הקדוש ברוך הוא מנחה את בניו הנפוצים ופזורים בין העמים בגלותם; כלומר, אף שהגלות היא תוצאת החטא, ומעידה על הריחוק שבין עם ישראל ואלוהיו, קובע הפייטן כי ידו של האל היא המכוונת אותם משם לארץ ישראל, הודות ('בעבור') לזיכרון החסד שעשו עמו ישראל בתקופת הנעורים שלהם כעם. חסד הנעורים הוא דבקותם של ישראל בקדוש ברוך הוא טרם החטא, כמתואר בפי ירמיהו (ב, ב): כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. העיסוק בגלות מטרים את הטור הבא בשירו המקורי של ריה"ל.
    • הֶעֱבַדְתַּנִי לְזָרִים וַאֲנִי כַנַּת יְמִינְךָ – הקדוש ברוך הוא משעבד את ישראל תחת עוּלם של עמים אחרים, למרות קרבתם של ישראל אליו; ישראל משולים לכנה – ענף של גפן – שנטע האל ביד ימינו, כנאמר בתהלים (פ, טו-טז): אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. 'כנה' הוא כינוי רווח לישראל כבר בפיוט הארץ-ישראלי הקדום (למשל בתפילת שחרית של יום הכיפורים: "אָנָּא כַנָּה / עוּרִי נָא / הִתְעוֹרְרִי נָא"). ובעוד פייטננו מציג בטור הקודם את גלותם של ישראל כביטוי לנוכחות האל בעולם, ריה"ל מצביע דווקא על הטראגיות שבגלות, על הפער שבין זיקתם העמוקה של ישראל לקדוש ברוך הוא ובין מצבם הנואש בהווה.
    • גַּדְּעָה קֶרֶן מְעַנָּי בַּעֲבוּר שִׁמְךָ יְיָ – הדובר מבקש מהקדוש ברוך הוא לשבור את אויביו ולגדוע את קרן מעניו למען שמו. על פי ירמיהו (מח, כה): נִגְדְּעָה קֶרֶן מוֹאָב וּזְרֹעוֹ נִשְׁבָּרָה נְאֻם ה'.
    • גּוֹאֲלִי לִגְאֹל הֲמוֹנַי רוּם וְהַשְׁקֵף מִמְּעוֹנְךָ – הדובר מכנה את האל 'גואלי', ומתוך כך מבקשו לגאול את המון בית ישראל; המילה 'רוּם' – התרומם והתנשא – יכולה להיקרא כחתימת הדברים שלפניה ('לִגְאֹל הֲמוֹנַי רוּם'), או כפתיחה לדברים שלאחריה ('רוּם וְהַשְׁקֵף מִמְּעוֹנְךָ'). אולם לא רק בקשת גאולה יש כאן, אלא גם בקשה רחבה יותר, בקשת התגלוּת: וְהַשְׁקֵף מִמְּעוֹנְךָ – כלומר, התבונן ממקום מושבך על בניך הנתונים בצרה. על פי דברים (כו, טו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל.
    • וְהַלְלוּיָהּ – מילת חתימה המופיעה ברבים מפיוטי תימן.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject