Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אֵבֶל אֲעוֹרֵר אֵבֶל אֲעוֹרֵר אֲנִינוּת אֲגָרֵר אוֹיָה לִי בִּבְכִי אֲמָרֵר בַּחֲמַת צוֹרֵר דְּרָכַי סוֹרֵר אַלְלַי לִי גָּלוּת אָרַךְ וְלִבִּי הֵרַךְ אוֹיָה לִי דָּרַךְ וּפָרַךְ נָח שְׁרַךְ וְצֵידוֹ חָרַךְ אַלְלַי לִי הַמְעַט מַבְאִישַׁי וְחִלְּלוּ מִקְדָּשַּׁי אוֹיָה לִי וְהִבְזוּ קָדָשַׁי הֵחֵלּוּ מִמִּקְדָּשָׁי וְזִחֲלוּ קְדוֹשָׁי אַלְלַי לִי זְמַן שְׁנַת תַּתְּנ"וּ בְּיָ"א לְמַחְזוֹר רָנּ"וּ אוֹיָה לִי חֲיָלוֹת זִיְּנוּ מְקוֹמָם פִּנּוּ כָּאַרְבֶּה נִמְנוּ אַלְלַי לִי טָעוּת בִּקְשׁוּ וְעֻלִּי הִקְשׁוּ אוֹיָה לִי יִרְאָתָם קִשְׁקְשׁוּ וְאוֹתוֹת הִקִּישׁוּ וְאוֹתִי עִקֵּשׁוּ אַלְלַי לִי כֹּפֶר מָאֲסוּ נְפָשׁוֹת חָמְסוּ אוֹיָה לִי לְוִיַּי בּוֹסְסוּ כֹּהֲנַי בּוֹשְׁסוּ צְנוּעַי אָנְסוּ אַלְלַי לִי מְתֵי חֶרֶב מְהֻדָּמִים בְּאֶפֶס דָּמִים אוֹיָה לִי נִבְלַת תְּמִימִים בְּלִי מוּמִים הָיוּ שׁוֹמְמִים אַלְלַי לִי סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ עָרוֹם וְלַכְלֵךְ אוֹיָה לִי עוֹבְדֵי מֹלֶךְ חֵיל יָרֶב מֶלֶךְ וְרָדוּ בְּפֶלֶךְ אַלְלַי לִי פְּרִיעָה וּפְרִימָה עַל תּוֹרָה תְּמִימָה אוֹיָה לִי צָר בְּיָד רָמָה הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה נָם לְהַחֲרִימָה אַלְלַי לִי קוֹל בָּתֵּי כְּנֵסִיוֹת וּבָתֵּי תּוּשִׁיּוֹת אוֹיָה לִי רַחֲמָנִיּוֹת בִּידֵיהֶן נְקִיּוֹת זִבְחֵי רְאִיּוֹת אַלְלַי לִי שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת אוֹיָה לִי תּוֹדוֹת וּבְלִילוֹת בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת וְטוֹבֵי קְהִלּוֹת אַלְלַי לִי אַחִים גַּם יַחַד נִשְׁפַּךְ דָּמָם כְּאֶחָד אוֹיָה לִי כֵּן אֲחָיוֹת בְּפַחַד יִרְאַת שֵׁם הַמְיֻחָד לַטֶּבַח לְהֵאָחַד אַלְלַי לִי מְלֻמְּדֵי סֵפֶר נֶשֶׁף וָצֶפֶר אוֹיָה לִי חֵךְ אִמְרֵי שֶׁפֶר מָלֵא חָצָץ וָאֵפֶר וְאַיֵּה שׁוֹקֵל וְסוֹפֵר אַלְלַי לִי הֶהָיְתָה זֹאת מֵאָז עָלָה גּוֹי עָזאוֹיָה לִי לְהַשְׁמִיד הוּעָז וְאָסַף עַם נוֹעָז בְּנֵי נָבָל וְלַעַז אַלְלַי לִי בִּקֵּשׁ עֵקֶר רַק לַעֲקוֹר וּלְעַקֵּר אוֹיָה לִי בְּקַו אַרְמָי מְשַׁקֵּר יָזַם אֲרָמִּי לְעַקֵּר וְלֹא לְגָרֵם לַבֹּקֶר אַלְלַי לִי מְקַיֵּם הַבְּרִית לוּלֵי הוֹתִיר שְׁאֵרִית בְּגֵיא נָכְרִית אוֹיָה לִי כְּשָׁר שַׁעֲרוּרִית יְדִידוּת עִבְרִית רִחֲמָם מֵהַכְרִית וְיֵשׁ תִּקְוָה וְאַחֲרִית |
|
קינה זו נכתבה בעקבות פרעות תתנ"ו (1096), שבהן טבחו נושאי הצלב בקהילות וורמס ומיינץ שבאשכנז. כקינות נוספות שנכתבו בצל אותם מאורעות, אף זו נכנסה לתוך סדר הקינות הנאמרות על ידי יהודי אשכנז בבוקר תשעה באב. בקינה תיאורים קשים של הרצח והביזוי. המוות על קידוש ה' מדומה כאן לקרבנות שונים שהוקרבו במקדש. משובצים בה פסוקים מן המקרא, בעיקר מירמיהו ומאיכה, הנושאים עמם את מטען חורבן המקדש וירושלים וקושרים אותו למה שהתרחש מאות שנים לאחר מכן. הן הסגנון הזה, הן ההכרעה לשַלֵב קינות המתייחסות לאירועים שפקדו קהילות ספציפיות במסגרת הקינות הכלליות הנאמרות ביום חורבן המקדש, נובעים מתפיסה אחדותית של ההסטוריה היהודית, ואף מעצבים ומחזקים תפיסה כזאת בתודעתם של המקוננים לדורותיהם. |
| • אֲנִינוּת – אבל ויגון. • אֲגָרֵר – אמשוך. • אוֹיָה לִי – לפי תהלים קכ, ה: אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. • בִּבְכִי אֲמָרֵר – זהו שיבוץ מישעיהו כב, ד: עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי. • בַּחֲמַת צוֹרֵר – בכעסו של האויב. • דְּרָכַי סוֹרֵר – טשטש את דרכי או שם בהן קוצים, לפי איכה ג, יא: דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵם. • אַלְלַי לִי – אוי לי, יללה לי. קריאה זו מופיעה בדברי מיכה (ז, א) אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי, וכן מזכיר אותה איוב (י, טו) אִם רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי וְצָדַקְתִּי לֹא אֶשָּׂא רֹאשִׁי שְׂבַע קָלוֹן וּרְאֵה עָנְיִי. • אָרַךְ – התארכה. • וְלִבִּי הֵרַךְ – הטיל עלי אימה, הפך אותי לרך לבב, לפי איוב כג, טז וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי וְשַׁדַּי הִבְהִילָנִי. • דָּרַךְ – רמס, עינה והשפיל. • וּפָרַךְ – ושבר. • נָח שְׁרַךְ – צייד, לפי תרגום אונקלוס לאמור בעשו בבראשית כה, כז: אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד – "גבר נחשירכן". • וְצֵידוֹ חָרַךְ – צלה ושרף את הציד שצד. הצייד הוא האויב והניצוד, הציִד, הוא ישראל. שיבוץ הוא ממשלי יב, כז לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ. • הַמְעַט מַבְאִישַׁי וְחִלְּלוּ מִקְדָּשַּׁי... – האם דבר מועט הוא שאויבי המבקשים להבאיש את ריחי חיללו את המקדש? זוהי שאלה רטורית. • וְהִבְזוּ קָדָשַׁי – הפכו את קודשי לבזויים. • הֵחֵלּוּ מִמִּקְדָּשָׁי – התחילו במקדש. עפ"י יחזקאל ט, ו: זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת. • וְזִחֲלוּ – נראה שהגרסה הנכונה היא: וזלזלו. • זְמַן שְׁנַת תַּתְּנ"וּ בְּיָ"א לְמַחְזוֹר רָנּ"וּ – זוהי שנת 1096, שבה פרעו הצלבנים ביהודי וורמס ומיינץ באשכנז. • חֲיָלוֹת זִיְּנוּ – יצאו עם חייליהם המצוידים בכלי נשק. • מְקוֹמָם פִּנּוּ – גירשו את היהודים ממקומם. • כָּאַרְבֶּה נִמְנוּ – הפורעים היו רבים כמו ארבה. • טָעוּת בִּקְשׁוּ – במסע הצלב, ביקשו להוכיח את טעותם של היהודים ודתם. • וְעֻלִּי הִקְשׁוּ – את העול והמעמסה שעל כתפי הפכו קשים יותר. • יִרְאָתָם קִשְׁקְשׁוּ וְאוֹתוֹת הִקִּישׁוּ – במסעיהם הקישו ודפקו על הצלב שלהם, כלי יראתם. • עִקֵּשׁוּ – עיקמו. • כֹּפֶר מָאֲסוּ – לא הסכימו לקחת כופר נפש. • חָמְסוּ – גזלו. • בּוֹסְסוּ... בּוֹשְׁסוּ – רמסו. • צְנוּעַי אָנְסוּ – ייתכן ומדובר בנשים הצנועות. • מְתֵי חֶרֶב – האנשים שנפלו בחרב, לפי ישעיהו ג, כה: מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה. • מְהֻדָּמִים – מנותחים, מבותרים. • בְּאֶפֶס דָּמִים – כאילו אין ערך להם ולחייהם. • נִבְלַת תְּמִימִים – גופותיהם של אנשים ישרים ושלמים. • הָיוּ שׁוֹמְמִים – היו מושלכים. שיבוץ הוא מאיכה א, טז עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב. • סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ – לא זכו אפילו לקבורה, לפי האמור ביהויקים מלך יהודה בירמיהו כב, יט קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָם. • עָרוֹם וְלַכְלֵךְ – ערמו את הגופות בערימה וביזו אותן. • עוֹבְדֵי מֹלֶךְ – כינוי לעובדי עבודה זרה. • חֵיל יָרֶב מֶלֶךְ – חילותיהם ביקשו ללחום ולריב עם ה'. • וְרָדוּ – ושלטו. • בְּפֶלֶךְ – באיזור. • פְּרִיעָה – יש לפרוע את השיער, כסימן של אבלות. • וּפְרִימָה – יש לפרום את הבגדים ולקרעם, כסימן של אבלות. • תּוֹרָה תְּמִימָה – שיבוץ הוא מתהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. • צָר – אויב. • בְּיָד רָמָה – בגאווה ובזדון, לפי לשון הכתוב בבמדבר טו, ל: וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. • הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה – העושה פסלו מעץ מובחר, לפי ישעיהו מ, כ הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט. ונראה שרומז לצלב. • נָם – אמר, נאם. • לְהַחֲרִימָה – להחרים את תורתנו. • וּבָתֵּי תּוּשִׁיּוֹת – בתי מדרשות. • רַחֲמָנִיּוֹת בִּידֵיהֶן נְקִיּוֹת – נשים רחמניות טהורות ידיים הרגו את ילדיהן, כפי שמתואר באיכה ד, י: יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת עַמִּי. • זִבְחֵי רְאִיּוֹת – עולת ראייה, שהיו מביאים למקדש בעלייה לרגל. הנשים טבחו את ילדיהן, כאילו ילדיהן הם קרבנות. ואולי ניתן לפרש גם: נשים רחמניות, טהורות, שידיהן נקיות, היו לקרבן, כמו זבחים ועולות, ואז מהדהד פה הפסוק מאיכה. • שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת – חתנים וכלות נטבחו כאילו הם קרבנות שלמים ועולה. • תּוֹדוֹת וּבְלִילוֹת בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת וְטוֹבֵי קְהִלּוֹת – בחורים ובתולות והטובים שבקהילות נשחטו כאילו הם קרבנות תודה ומנחות בלולות בשמן. • אַחִים גַּם יַחַד – זהו שיבוץ (אירוני) של הפסוק מתהלים קלג, א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. • כֵּן אֲחָיוֹת – כמו האחים גם האחיות. • בְּפַחַד יִרְאַת שֵׁם הַמְיֻחָד – על קידוש ה'. • לַטֶּבַח לְהֵאָחַד – נטבחו כאחד. • מְלֻמְּדֵי סֵפֶר – תלמידי חכמים. • נֶשֶׁף – לילה. • וָצֶפֶר – ובוקר. • נֶשֶׁף וָצֶפֶר – הוגים בתורה יומם ולילה. • אִמְרֵי שֶׁפֶר – אמרות יפות (בתורה), לפי בראשית מט, כא: נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. • חֵךְ אִמְרֵי שֶׁפֶר מָלֵא חָצָץ וָאֵפֶר – החך שהשמיע דברי תורה נאים, עתה הוא בחצץ ובאפר. • וְאַיֵּה שׁוֹקֵל וְסוֹפֵר – והיכן עתה הסופרים ותלמידי חכמים השוקלים ודנים בתורה? שיבוץ הוא מישעיהו לג, יח: לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים. • הֶהָיְתָה זֹאת מֵאָז – האם היה כדבר הזה מאז ומעולם, או מאז החורבן? • עָלָה גּוֹי עָז – אויב קשה. לפי דברים כח, נ: גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן. • לְהַשְׁמִיד הוּעָז – העז פניו להשמיד את ישראל. • עַם נוֹעָז – אסף את צבאותיו. הביטוי מופיע בישעיהו לג, יט: אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה. • בְּנֵי נָבָל וְלַעַז – בני עם מרושע שלשונו זרה. • עֵקֶר – בן למשפחת גרים, כאן משמש בהשאלה לאויב, כלשון נופל על לשון - עֵקֶר לַעֲקוֹר וּלְעַקֵּר. • בְּקַו אַרְמָי מְשַׁקֵּר – הולך בדרכו של לבן הארמי ומבקש להכחיש את דת ישראל. • אֲרָמִּי – כינוי לעובד עבודה זרה. • וְלֹא לְגָרֵם לַבֹּקֶר – לא להשאיר עצם עד הבוקר, לפי צפניה ג, ג: שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר. • מְקַיֵּם הַבְּרִית – ה'. • לוּלֵי הוֹתִיר שְׁאֵרִית – אילו ה' לא השאיר בחיים את שארית הפלטה, לפי ישעיהו א, ט: לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ. • בְּגֵיא נָכְרִית – בגלות. • כְּשָׁר – כאשר ה' ראה. • שַׁעֲרוּרִית – את השערוריה שפקדה את • יְדִידוּת עִבְרִית – ישראל אהובתו. • רִחֲמָם מֵהַכְרִית – ריחם על ישראל, שלא להכריתם. • וְיֵשׁ תִּקְוָה וְאַחֲרִית – לפי דברי ירמיהו לרחל (לא, טז) וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. הפירוש – לפי דניאל גולדשמידט |
| Title |
אבל אעורר |
|---|---|
| Cycle of the Year |
תשעה באב |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
