Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אדיר איום ונורא אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא יְיָ לִי לֹא אִירָא גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי הֵן אַתָּה תִקְוָתִי וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ מִפַּחַד לְהַצִּילִי נַהֲלֵנִי לְגוֹרָלִי אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים עֲזָר-נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים יְיָ יוֹצֵר הָרִים פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים קָרֵב קֵץ נֶחָמָה רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ |
|
פיוט שאותו שרים חסידים בסעודת מלווה מלכה במוצאי שבת. עניינו המרכזי של הפיוט הוא בקשת גאולה, הנחרזת לכל אורכו עם שבח לה' וביטויי אמונה בכוחו ובמשענת שהוא מעניק. אין בפיוט כל זכר לשבת או למוצאיה. את כריכתו בסעודת מלווה מלכה ניתן להסביר בכך שהדמות העומדת במרכז סעודה זו היא דמותו של אליהו הנביא, מבשר הגאולה. עם הסתלקותה של השבת, מעין עולם הבא, המעניקה טעם של עולם גאול, מתעצמת מועקת ההווה הבלתי גאול, וממנה נזעקת משאלת הגאולה. הפיוט סדור על סדר האלף-בית, ובצלע האחרונה בכל טור מופיע שיבוץ של פסוק הפותח במלה ה'. הפסוקים המשובצים בחלקו הראשון של הפיוט כולם מתהלים, ובחלקו השני מתחילים להופיע פסוקים הלקוחים גם ממקומות אחרים בתנ"ך. |
| • אַדִּיר – גדול וחזק, כפי שנאמר בתהלים ח, ב ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. וראו גם שם, י. • אָיוֹם וְנוֹרָא – מטיל אימה ויראה. הביטוי לקוח מתיאור הכשדים בחבקוק א, ז: אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. • בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא – בעת צרה וקושי אקרא אליך, כלשון דוד בשמואל ב כב, ז :בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו. וראו מקבילה בתהלים יח, ז. • ה' לִי לֹא אִירָא – זוהי לשון הפסוק מתהלים קיח, ו: ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. • גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי – תקן את מקדשי הפרוץ והגן עליו, לפי דברי ישעיהו שהופנו לעם ישראל בשעת תקנתו וגאולתו (נח, יב) וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. • דָּגוּל – ניכר לעין מרחוק, כמו מוקף בדגלים • חַכְלִילִי – אדום, ביטוי של יופי. כלשון ברכת יעקב ליהודה בבראשית מט, יב חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב. ברקע מהדהד הפסוק משיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. • ה' הֱיֵה עוֹזֵר לִי – זוהי לשון בקשתו של דוד בתהלים ל, יא שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֶיֵה עֹזֵר לִי. • הֵן – הרי. • אַתָּה תִקְוָתִי – כפי שנאמר בתהלים עא, ה כִּי אַתָּה תִקְוָתִי ה' אלקים מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי. • וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי – כלשונו של יעקב בברכתו בבראשית מט, יח לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. • עוֹז – גבורה. • ה' עוֹז יְשׁוּעָתִי – זוהי לשון דברי דוד בתהלים קמ, ח: ה'... עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק. • זָךְ – טהור ונקי. • וּנְשׂוּא כַפַּיִם – מורם מעם, מבני האדם. • חֹן – רחם. • פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם – על ישראל, הנושאים אליך כפיהם בתפילה. • ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם – זוהי אחת מי"ג מדות ה' לפי במדבר יד, יח: ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. וראו גם שמות לד, ו, וכן תהלים קג, ח ותהלים קמה, ח. • טוּבְךָ תָּחִישׁ – תמהר לתת מטובך. • יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ – יבואו עלינו הבטחותיך שהבטחת לנו. • ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ – גם אם לא מגיע לנו, עשה למען שמך הגדול שלא יתחלל בגויים. לפי ירמיהו יד, ז: אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. וכן תהלים קט, כא וְאַתָּה ה' אֲדֹנָי עַשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי. • כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ – בנה את בית המקדש. • לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ – להושיב את ישראל, צאנך, בארצם, כך שיוכלו להתפלל בו, כפי שאומר יחזקאל (לד, יד-טו): בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל. אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם נְאֻם ה' אלקים. • ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ – שיבוץ הוא מתהלים פט, טז אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן. • מִפַּחַד לְהַצִּילִי – הצל אותי מפחד. • נַהֲלֵנִי לְגוֹרָלִי – הובל אותי לארצי המיועדת לי, שנפלה בגורלי. • ה' שִׁמְעָה בְּקוֹלִי – ה', שמע את קולי, תפילתי אליך. פסוק הוא מתהלים קל, ב ה' שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. • סְעֹד וּסְמֹךְ – חזֵק ותמוך. • לְנִמְהָרִים – לבני ישראל, המכונים בתלמוד הבבלי (שבת פח ע"א וכתובות קיב ע"א) 'עמא פזיזא' – עם פזיז. • עֲזָר-נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים – עזור לפליטיה של הגלות. • ה' יוֹצֵר הָרִים – על דרך שנאמר בעמוס ד, יג: כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ. • פְּדֵה – הצל, גאל. • מֵעַזִּים – מהאויבים החזקים. • צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים – את עמך-צאנך (הצל) מיד אלו שגוזלים את טובם. • חֲזִיזִים – עננים. • ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים – שיבוץ הוא מזכריה י, א: שַׁאֲלוּ מֵה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה. • קָרֵב קֵץ נֶחָמָה – קרב את סוף הגלות והביאנו אל הנחמה. • אֹם – אומה. • רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה – רחם על עם ישראל, הזקוק לרחמיך. הושע הנביא נצטווה לקרוא לבת שתיוולד לו, לא רוחמה, כסמל לחוסר רחמיו וכעסו של ה' על עמו: וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשׂא אֶשָּׂא לָהֶם (הושע א, ו). • ה' אִישׁ מִלְחָמָה – ציטוט הוא משירת הים (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. • שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ – כמו בעבר, הֱיֶה בינינו. • תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ – לעולם אתה בוראנו. • ה' מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ – שיבוץ הוא מישעיהו לג, כב: כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ ה' מְחֹקְקֵנוּ ה' מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ. |
| Title |
אדיר איום ונורא |
|---|---|
| Cycle of the Year |
מוצאי שבת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
