audio items
snunit
Back to search results

שירו לאל בשירה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד בוזגלו
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 4.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 5.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title שירו לאל בשירה
Cycle of the Year ל'ג בעומר;לכל עת;פסח
Prayer Time אחר
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה – ברכו על ספירת העומר, ספירת הימים מהיום השני של חג הפסח ועד חג השבועות, כפי שאמור בספר ויקרא כג, טו–טז: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.
    • שַׁדָּי – ה'.
    • הִמְשִׁיל – השליט.
    • שָׂרֵי מַעֲלָה עַל הָעַמִּים – מלאכים הממונים על העמים השונים. הרעיון שהקב"ה מתייחס אל יתר העמים והארצות בתיווכם של מלאכים, ואילו אל ישראל ישירות, הוא רעיון קבלי ידוע, המופיע למשל בפירוש הרמב"ן לויקרא יח, כה, וכן בפירושו לפסוק המופיע בדברים ד, יט: וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם.
    • בְּנֵי עַוְלָה – העמים הרשעים.
    • וּבָחַר לוֹ לְנַחֲלָה לְיִצְחָק – בחר לחלקו ולהשגחתו הישירה את יצחק.
    • בֶּן הַגְּבִירָה – בנה של שרה, גבירת הגר.
    • בָחַר לְהַלֵּל בֶּן שַׁחַר – בחר בהלל בן שחר וכאן כינוי ליעקב. זהו משחק מלים על הפסוק שבפשטו מדבר על נבוכדנצר, או לפי המסורת על השר של בבל, המופיע בישעיה יד, יב: אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר. כאן דורש המשורר מקרא זה ומעביר אותו לעניין יעקב המדומה לכוכב בשחר. ייתכן שדרשה זו נובעת מהפסוק הקושר את יעקב לשחר בבראשית לב, כה: וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר, או אולי על דרשת הזהר בחלק ג קד ע"א "יעקב אמר: (ישעיה נח ח) 'אז יבקע כשחר אורך'".
    • יַעֲקֹב כְּצֶמֶר צַחַר – יעקב הנקי כצמר לבן. מקור הביטוי הוא בפסוק המדבר על שערו של "עתיק יומין" בדניאל ז, ט המתואר במלים הארמיות כַּעֲמַר נְקֵא – כלומר כצמר נקי. כאן הן נדרשות על יעקב שהיה איש תם.
    • אֶבֶן יְקָרָה מֵאִירָה – כינוי שבח ליעקב, ואולי הוא נשען על הביטוי המופיע בברכתו ליוסף בבראשית מט, כו מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.
    • עֲבָדִים – מצרים הם צאצאיו של חם אבי כנען, שקולל בעבדות על ידי נח בבראשית ט, כה–כז.
    • מָשְׁלוּ – שלטו בישראל.
    • בִּגְזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים לְאַבְרָהָם בַּאֲמִירָה – לפי הגזירה שנאמרה לאברהם בברית בין הבתרים בבראשית טו, יג: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה...
    • יְהִירִים – גאים. כאן הכוונה למצרים. פרעה נחשב גאה בכך שראה את עצמו כמי שברא את עצמו, כפי שנאמר ביחזקאל כט, ג: דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלהים הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, כלומר עשה עצמו לאלוה (ראו שמות רבה ח, א).
    • עוֹבְדִים לַטָּלֶה – המצרים עבדו לכבשים ולטלאים שלהם, לפי שמות רבה טז, ב.
    • וְיִשְׂרָאֵל בְּפֶה מָלֵא – גם ישראל שנכנסו במ"ט שערי טומאה במצרים, הודו בפה מלא בעבודה הזרה של המצרים.
    • וְגַם בְּעֵינַי יִפָּלֵא – וגם אני, הפייטן, מתפלא ש–
    • שָׁכְחוּ סֵפֶר יְצִירָה – ישראל שכחו את "סיפור היצירה", כלומר את הבטחות הגאולה שהובטחו להם בספר בראשית, המכונה גם ספר יצירה.
    • הֵן בְּשֵׁם נִדָּה נִקְרְאָה עֲבוֹדָה זָרָה – עבודה זרה נחשבה כטומאת הנדה. כך אומר יחזקאל בפרק לו, יז-יח: בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ.
    • גַּם בְּמַשָּׂא מִטַּמְּאָה – טומאת עבודה זרה עוברת אל האדם הנושא אותה כמו טומאת הנידה, כפי שנאמר במשנה שבת ט, א: "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְמַשָּׂא כַּנִּדָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל) 'תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ'. מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא".
    • טֻמְאָתָהּ טֻמְאָה חֲמוּרָה – כטומאה של אב הטומאה, אף מטומאת עבודה זרה ניתן להיטהר רק לאחר שבעה ימים.
    • חֹק הָאֵל – מצוות ה', ההלכות.
    • רָם עַל כָּל רָמִים – האל הגבוה יותר מכל הגבוהים.
    • לְטַהֲרָהּ מִן הַדָּמִים – כדי לטהר את האשה מטומאת דם הנידה.
    • וְסָפְרָה לָהּ שִׁבְעָה יָמִים – האשה צריכה לספור שבעה ימים לפני שהיא נטהרת.
    • זַךְ – ה', הטהור.
    • לְטַהֵר אֻמָּה בָרָה מִטֻּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה – כדי לטהר את עם ישראל הנקי מטומאת העבודה הזרה של מצרים.
    • צִוָּה אֵלֶיהָ – לעם ישראל.
    • וְסָפְרָה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת לַסְּפִירָה – לספור את ספירת העומר, שהיא כנגד שבעת ימי ההיטהרות של הנידה, לפי הזוהר (אמור צז) נטמאו ישראל במצרים בטומאת עבודה זרה כנידה, ולקראת זיווגם בקדוש ברוך הוא בחג השבועות, בהר סיני, הם נצטוו לספור שבעה שבועות של התנקות והיטהרות.
    • קַבֵּץ אֶת נְפוּצוֹתֵינוּ – אסוף את פזורינו.
    • וּלְעָבְדְּךָ טַהֵר לִבֵּנוּ – לפי נוסח תפילת קדושת היום בשבתות ובחגים – וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת.
    • וַאֲזַי יִרְאוּ עֵינֵינוּ בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה – ואז נזכה לראות בבנין בית המקדש.


Have more information? Found a mistake?