איכה ישבה חבצלת השרון

Piyut

Play songs in order

All traditions מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרכז אסיה וקווקאז - הודו תימן - כלל תימן

All traditions מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרכז אסיה וקווקאז - הודו תימן - כלל תימן

1.

מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) אביגדור אונא
2.

מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) ללא מבצע
3.

מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
4.

תימן - כלל תימן שמואל נדאף

Play songs in order

	איכה ישבה חבצלת השרון / ר' אלעזר ביריבי קיליר אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן וְדָמַם רֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן בָּכוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְרָחִים כִּצְפִירִים וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים גָּלְתָה מֵאַרְצָהּ כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים הֻשְׁפְּטָה וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשְׁטָה מִשְׁמֶרֶת מַפְשֵׁטָה דַּרְכֵי הֵיכָל דָּמְמוּ כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ וְהַמְּעִיל כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ וְהוֹרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ וְנָע מִשְּׁתִילוֹ כֹּהֵן עַיָּתָה לוֹ הָיוּ מַלְעִיבִים בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם כְּבִטְּלוּ הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם וְרָעֲבוּ וְצָמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבֵּית לֶחֶם וַיֵּצֵא הֲדַר אֹם בְּכֶסֶף נֶחְפָּת וּתְמוּרוֹ אֵפֶר רֹאשָׁהּ חִפָּת וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת נִלְכְּדָה יוֹדְפָת זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֵשִׁיבוּ וְעַתָּה עֲנוּת אָמֵן לֹא אָבוּ לַעֲנָה וָרוֹשׁ שָׂבְעוּ וְרָווּ וְהֻקְצוּ וְהָלְעֲבוּ כֹּהֲנֵי עֵילְבוּ חֵטְא חָטְאָה וְאָמְרָה לֶאֱלִיל זֶה אֵל וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה בְּחוֹזֵי אֵל עֲבוּר כֵּן הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל כְּפַר עֻזִּיאֵל טֻמְאָתָהּ הֶחֱנִיפָה תֵבֵל וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו כְּאָבֵל וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵל יָדוֹ פָּרַשׂ צָר בְּבֵית זְבוּל כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי כְּדוֹר הַמַּבּוּל כִּסְאוֹ הֵשִׁית לְחִבּוּל וְנִבּוּל וְיָצָא בְכֶבֶל כָּבוּל כֹּהֵן כָּבוּל כָּל עַמָּהּ קוֹנְנוּ קִינָה כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא בְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ מִשְׁמֶרֶת קָנָה לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת כֹּהֵן צְפָת מִמָּרוֹם הִשְׁמִיעַ נִלְאֵיתִי טְעוֹן וְהִכַּנִי בְעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נֹב וְגִבְעוֹן וְנָעָה מִמָּעוֹן מִשְׁמֶרֶת בֵּית מָעוֹן נִשְׁקַד עֹל עָוֹן וְנִכְאָב כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב וְדוֹמַמְתִּי מִלְצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מֹרִיָּה מֵרֹב מֶרֶד וּמִרְיָהּ הֻצָּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מְעָרָיָּה עַל גַבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית וְהִרְבֵּיתִי צוֹמוֹת וְתַעֲנִית וּמִצּוּרַת תָּכְנִית יָצְאָה יְוָנִית פָּרְשָׂה וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח בְּרֹאשׁ מַמְלָח צַדִּיק הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ מָרַת וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְּסוֹד בָּהּ הָעֲרָת וּתְמוּר עָזִי וְזִמְרָת קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרַת מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת קָרָאתִי בַצַּר לִי וְלֹא קָרַב וְקוֹנַנְתִּי בַיַּעַר בַּעֲרַב וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַעֲרָב וְרֵיחַ לֹא עָרַב מַאֲכָלָה עֲרָב רְאֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה וַעֲדָתִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנִיָּה שָׁמְעוּ כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה וְסָתַם מִנִּי תְּחִנָּה וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה וּמִקִּרְיַת חָנָה נָעָה כְּפַר יוֹחָנָה שָׁמְעוּ כִּי יָצָאתִי בַשִּׁבְיָה וְנִשְׂרְפָה דָּת מָרוֹם שְׁבוּיָה וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעַרְבּוּבְיָה וּמֵהַסְתֵּר חֲבוּיָה גָּלְתָה בֵּית חוֹבִיָּה תָּבֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְתוֹן צַלָּמִין תָּבֹא תַמְרִיחַ וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַפְרִיחַ וְרֵיחַ נִיחוֹחֵינוּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ שׁוּלֵי חֲמַת אֲרִיחַ

	כשחרב המקדש, חרב המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, וגלתה שכינה. אף משמרות הכהונה שהיו מופקדים על העבודה במקדש גלו. קינה זו, הנאמרת ע"י קהילות אשכנז השונות בתפילת שחרית של תשעה באב, עוסקת בגלותם של הכהנים, בשל חטאי העם כולו, למקומות שונים בגליל. מוזכרים בה שמות המקומות הללו, שבהם התיישבו הכהנים לאחר שחרב המקדש. לפי חוקר הפיוט, דניאל גולדשמידט, בנויה הקינה הזאת על ברייתא עתיקה על משמרות הכהונה, שלא נשאר ממנה אלא שריד חלקי בתלמוד הירושלמי (תענית ד' ח' דף ס"ח ד). הקינה בנויה על בסיס הפרק הראשון באיכה. הבתים פותחים במלים הפותחות את פסוקי פרק א' במגילת איכה. על כן, הפיוט בנוי בסדר אלפא-ביתי. בחתימת כל בית מופיע שם של משמר כהנים אחר. ביאור הקינה נעשה בעקבות הצעותיו של דניאל גולדשמידט.

	• אֵיכָה – איך. לשון שכיחה בפתיחת קינות. • חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן – עם ישראל, על פי המדרש לשיר השירים ב, א: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. • וְדָמַם רֹן – והשתתקה השירה. • מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן – הלויים, משוררי המקדש הפסיקו לשיר. הלויים כנושאי הארון מופיעים בדברים לא, כה וַיְצַו משֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה'... • וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן – הכהנים עזבו את משמרותיהם וגלו. • כְּנִמְסַר הַבַּיִת – כאשר בית המקדש נמסר. • בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן – בחטאם של המסרבים והמורדים במרי. ייתכן שזהו מעין תרגום שמם של משמרת הכהונה שבזמן שירותה במקדש היה החורבן – משמרת יהויריב (=יריב עם ה'). ראו ירושלמי תענית ד, ח, דף ס"ח ד' ובבלי תענית כט, ע"א. • מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים – עם ישראל שיש לו חמשה חומשי תורה. • כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – על הרג זכריה בן יהוידע, שעליו נאמר בירושלמי (תענית ד' ח דף ס"ט א): "שבע עבירות עברו ישראל באותו היום, הרגו כהן ונביא ודיין... ושבת ויום הכיפורים היה...". • וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְרָחִים – כשנשחט זכריה נשחטו עמו גם שמונים אלף פרחי כהונה (כהנים צעירים), לפי הירושלמי שם. • כִּצְפִירִים – כמו שעירי עזים. • וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים – גלו ונדדו כצפורים. • כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים – משמרת הכהנים של ידעיה, שמושבה בציפורי שבגליל. • כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה – עם ישראל. • בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה – לפי אבות ה, ט הגלות באה לעולם על כך שלא קיימו את מצוות שמיטת הארץ, ולפי מדרש תהלים נז ב, לא גלו ישראל עד שבטלו המעשרות. • וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים – ובארבעה עונשים כבדים: דבר, חרב, רעב ושבי. • הֻשְׁפְּטָה – נשפטה. • וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשְׁטָה – קישוטיה ותכשיטיה הוסרו ממנה. • מִשְׁמֶרֶת מַפְשֵׁטָה – משמרת חרים, כפר בגליל. • הֵיכָל – המקדש. • דָּמְמוּ – שתקו. • כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ – כאשר נשברה חומתו. • וְהַמְּעִיל – אחד מבגדי הכהונה. • כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ – נפסל. • וְהוֹרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ – המקדש נחרב והופל ארצה. • וְנָע מִשְּׁתִילוֹ – נהרס, נעקר ממקומו, בו היה 'שתול'. • עַיָּתָה – עיר שבה גרה משמרת שעורים, לפי ירושלמי נדה א א דף מ"ח ד, ותוספתא נדה א, ט. • מַלְעִיבִים – לועגים, לפי דברי הימים ב לו, טז וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו... • בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם – העוסקים בתורה, לפי משלי ט, ה: לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי.... • כְּבִטְּלוּ – כאשר ביטלו את האמור בפסוק: • הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם – ככתוב בישעיהו נח, ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. • וְרָעֲבוּ וְצָמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם – הגולים. • כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – כאשר הפסיקו להקריב את מנחת הביכורים, שתי הלחם. • מִבֵּית לֶחֶם – ממקור הלחם, המקום במקדש שהיה מיועד ללחמים. אבל יש כאן רמז למשמרת מלכיה שמקומה – בית לחם הגלילית. • הֲדַר אֹם – הדרה ויופיה של האומה (ישראל), בית המקדש. • בְּכֶסֶף נֶחְפָּת – שהיה מצופה ומכוסה כסף, לפי דרשת הפסוק מתהלים סח, יד ...כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ. • וּתְמוּרוֹ – ובמקום הכסף. • אֵפֶר רֹאשָׁהּ חִפָּת – כוסה ראשה באפר, הן כסימן לאבלות והן באופן המוחשי ביותר, אפרו של בית המקדש שנשרף. • וְנֵרוֹת – המנורה בבית המקדש. • נִכְפָּת – נהפכה על פיה. • כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת – כיוון שלא פרסו לרעב לחמם. • יוֹדְפָת – בעיר גלילית זו ישבה משמרת מימין, לפי משנה ערכין ט, ו. • זָכְרָה זְמַן – זכור את הזמן. • אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֵשִׁיבוּ – בהר סיני. • וְעַתָּה עֲנוּת אָמֵן לֹא אָבוּ - ועכשיו אינם רוצים לענות אמן, לפי ספרי דברים ש"כ: "'בנים לא אֵמוּן בם" – בנים אתם שאין בכם אמונה. עמדתם לפני הר סיני ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע... אל תקרי לא אֵמוּן בם אלא לא אמן בם, שלא היו רוצים לענות אמן אחר הנביאים בשעה שמברכים אותם..." וראו רות רבה פתיחה ד. • לַעֲנָה וָרוֹשׁ שָׂבְעוּ וְרָווּ – שבעו צרות ומרורים. לענה ורוש הם עשבים מרים. הלשלון לפי איכה ג, יט: זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. • וְהֻקְצוּ – גורשו אל הקצה. • וְהָלְעֲבוּ – לעגו ועלבו בהם. • כֹּהֲנֵי עֵילְבוּ – משמרת הקוץ שישבה בעיר הגלילית עיילבו. • וְאָמְרָה לֶאֱלִיל זֶה אֵל – עם ישראל שחטא בעבודה זרה וראה באליל אל. • וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה – לעגה ובלבלה. • בְּחוֹזֵי אֵל – בנביאים. • עֲבוּר כֵּן – לכן. • הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל – הוכעסה, הותקפה ע"י אויביה. לפי דברים לב, כא: הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. • וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל – יצאה מהמקדש (משמרת אביה, שהגיעה אל–) • כְּפַר עֻזִּיאֵל – יישוב בגליל. • טֻמְאָתָהּ – של ציון. • הֶחֱנִיפָה תֵבֵל – השחיתה את הארץ. • וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל – עלתה והסתלקה השכינה, המדומה כאן לרב חובל של אניה. • וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו – רגלי ה' מעלות כביכול ענן אבק בלכתו בשמים, כפי שנאמר בנחום א, ג: ...ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו. • כְּאָבֵל – אותו ענן הוא כאבל, השכינה בצער. • וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל – שום כהן לא לובש בגדיו. • בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵל – משמרת ישוע ישבה בארבל שבגליל. • יָדוֹ פָּרַשׂ צָר בְּבֵית זְבוּל – האויב שלח ידו אל בית המקדש, כמתואר במגילת איכה א, י: יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ. • כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי – כי נגזר עלי שאשמד. • כִּסְאוֹ – את המקדש, כיסא ה'. • הֵשִׁית – שם, הפך האויב. • לְחִבּוּל וְנִבּוּל – להשחתה ולביזוי. • וְיָצָא בְכֶבֶל כָּבוּל כֹּהֵן – הכהנים יצאו קשורים בכבלים. • כָּבוּל – עיר גלילית שבה ישבה משמרת שכניה. • לְאֵל קַנָּא – אחת ממדות האל היא הקנאה לשמו. • בְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא – בכעסו פיזר אותם בגלויות תחת שלטון אומות העולם. כנאמר בשירת "האזינו", החוזה את אשר יארע לישראל במהלך הדורות והנאמרת לפני תפילת ערבית של תשעה באב: ...וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם (דברים לב, כא). • וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ – כנסת ישראל, המשולה ליונה ולצפור נודדת. לפי משלי כז, ח: כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. • מִשְׁמֶרֶת קָנָה – כפר גלילי, שבו ישבה משמרת אלישיב. • לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת – עיניהם לא הביטו, לא כוונו כלפי השמים, לאלוהיהם. • וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת – לא היה תוכם כברם, כלפי חוץ הם היו ככסף, אך הכסף חיפה וכיסה חרש פשוט. לפי משלי כו, כג: כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע. • וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת – הרפו מחיזוק המוסר. • וְנִלְפַּת – ונתפס. • כֹּהֵן צְפָת – בצפת ישבה משמרת פשחור. • מִמָּרוֹם הִשְׁמִיעַ – ה' אמר מהשמים: • נִלְאֵיתִי טְעוֹן – התעייפתי מלשאת אתכם, כמו ישעיהו א, יד ...נִלְאֵיתִי נְשׂא. • וְהִכַּנִי בְעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן – מימוש הקללה שבדברים כח, כח: יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב. • וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נֹב וְגִבְעוֹן – העניש אותנו על הריגת הכהנים בנוב (שמואל א כב, יז– יט) והגבעונים (שמואל ב כא). • מִמָּעוֹן – מהמקדש. • מִשְׁמֶרֶת בֵּית מָעוֹן – ישוב השכן לטבריה, שבו ישבה משמרת חופה. • נִשְׁקַד עֹל עָוֹן – העוונות הם כעול המשתרג וקשור על הצוואר. כמתואר במגילת איכה א, יד: נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי. • כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה – ביושבי אבלה. • מִבְּלִי אָב – הקב"ה, שעזב את בתו, כנסת ישראל. • וְדוֹמַמְתִּי מִלְצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב – כלי הנגינה שבמקדש שבתו מנגינתם. • מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב – היא משמרת חוצפית, ששכנה בשיחין. • סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה – השפיל וסילק את חשובי, המורים. עפ"י הנאמר במגילת איכה א, טו: סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי. • וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מֹרִיָּה – ולא נשמרה לי זכות אבות מעקדת יצחק, שהיתה בהר המוריה. • וּמִרְיָהּ – מרי בה', מרד. • הֻצָּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה – הוצגה מושפלת, כמתואר ביחזקאל טז, לט: וְנָתַתִּי אֹתָךְ בְּיָדָם וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה. • מִשְׁמֶרֶת מְעָרָיָּה – מושב משמרת בלגה, באיזור טבריה. • עַל גַבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית – ייסרו אותי בייסורים קשים, כאילו חרשו על גבי תלמים ארוכים, וכך פצעו והכאיבו לי. לפי תהלים קכט, ג עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם. • וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית – שלפו את החרב והחנית מנדנן כדי לפגוע בי, לפי יחזקאל כח, ז: לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ. • וּמִצּוּרַת תָּכְנִית – מבית המקדש, לפי יחזקאל מג, י. • יָצְאָה יְוָנִית – משמרת אימר ישבה בישוב יבנית, או יונית. • פָּרְשָׂה – ציון פנתה לעזרה, לפי הקשר הפסוק באיכה א, יז: פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ... • וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ – אין איש שמושיט לה עזרה. • בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ – בנבואות הנביאים, שעליהם אומר ירמיהו (כה, ד) וְשָׁלַח ה' אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם... • וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח – בטלו הקרבנות וברית המלח שלהם, לפי במדבר יח, יט כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה'... • וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח – בטל שמן המשחה. • מַמְלָח – היא ממלה, שבה ישבה משמרת חזיר. • כִּי פִיהוּ מָרַת – ציון המרתה את פי ה', כנאמר במגילת איכה (א, יח): צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי. • וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְּסוֹד בָּהּ – הרסו, או רוקנו עד יסודותיה, לפי תהלים קלז, ז: זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. • הָעֲרָת – נהרסה, התרוקנה. • וּתְמוּר – ובמקום. • עָזִי וְזִמְרָת – במקום לשורר לכבוד ה', לפי שמות טו, ב: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. • קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת – נכתבות עליה קינות. • נִזְרַת – פוזרה. • מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת – כהני משמרת פצץ התיישבו בנצרת. • קָרָאתִי בַּצַּר לִי – כשהיה לי צר, כשהייתי במצוקה, קראתי (לה'), לפי תהלים יח, ז: בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ... • וְלֹא קָרַב – וה' לא התקרב אלי, לא נעתר לתפילתי. • וְקוֹנַנְתִּי בַיַּעַר בַּעֲרַב – ובכיתי ביער, בגלות, בין הגויים. לפי ישעיהו כא, יג: מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים. • וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַעֲרָב – בזמן שהמקדש עמד על תלו, אף פעם לא כבה הנר המערבי במנורה (ראו משנה תמיד ו, א). • וְרֵיחַ לֹא עָרַב – פסק הריח הטוב של הקטורת שהוקטרה בבית המקדש. • מַאֲכָלָה עֲרָב – משמרת פתחיה התיישבה בערב הנקראת גם אכלה ערב. • הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה – הייתי סוער, במצוקה, כאנייה בסערה. • בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה – באבל ובכי, לפי איכה ב, ה: ...וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. • וַעֲדָתִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה – עמי מזומן כמו צאן המובל לטבח, לפי ישעיהו נג, ז: נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו. • וְנָעָה – גלתה. • מֵחֲנוּיָה – שם מקום בירושלים. • מִגְדַּל נוּנִיָּה – אל מגדל נוניה, שהיתה עיר צפונית לטבריה, שבה ישבו משמרות יחזקאל. • וְסָתַם מִנִּי תְּחִנָּה – ה' לא קיבל את תפילתי, לפי איכה ג, ח: גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי. • וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה – לא ריחם וחנן אותי, כפי שנאמר בירמיהו טז, יג וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה. • וּמִקִּרְיַת חָנָה – מירושלים, הנקראת בישעיהו כט, א הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד, כלומר העיר שבה דוד חנה. • נָעָה כְּפַר יוֹחָנָה – עברה משמרת יכין לכפר יוחנה. • וְנִשְׂרְפָה דָּת מָרוֹם שְׁבוּיָה – נשרפה התורה. לפי מדרש תהלים דף ק"ס על הפסוק (מתהלים סח, יט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם... – התורה היא השבי שנטל משה מן המרום. • וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעַרְבּוּבְיָה – והושמתי לשממה ולהרס, לפי ירמיהו ב, טו וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה... • וּמֵהַסְתֵּר חֲבוּיָה – ממקומו הפנימי, החבוי והמוצנע של בית המקדש. • גָּלְתָה בֵּית חוֹבִיָּה – שם ישבו כהני משמרת גמול. • תָּבֹא רָעַת – תיוודע לך רעתם של האויבים, כמו בפסוק המקורי באיכה א, כב: תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי... • שָׂמוּנִי הַדָּמִין – האויבים אשר עשו אותי חתיכות. (לפי דניאל ב, ה). • וְשָׁתוּ – ושמו. • שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין – לפי איכה א, ד: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין... • וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין – ה' השיב את יד ימינו, יד החסד שלו, אחורה, כפי שמקונן ירמיהו במגילת איכה (ב, ג): גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב. • וּבַעֲוֹן צְלָמִין – ובגלל חטא עבודה זרה, הצלמים שאליהם עבדו. • נָעָה גִּנְתוֹן צַלָּמִין – גלתה משמרת גנתון, שמושבה צלמים. • תַמְרִיחַ – תרפא. • וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ – ואת מצוקתי ומכאובי תאיר באור הגאולה. • וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַפְרִיחַ – לפי ישעיהו סו, יד וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה... • וְרֵיחַ נִיחוֹחֵינוּ – את הקטורת שלנו. • כְּקֶדֶם – כמו בעבר, בזמן שהמקדש היה קיים.ַ • וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ – תארח ותאכיל את הכהנים מהשלחן הקדוש שבבית המקדש. • שׁוּלֵי חֲמַת אֲרִיחַ - כהני משמר מעזיה שישבו בחמתה. לפי מדרש ילמדנו המובא בילקוט ישעיהו רמז ת"ד, "'ושוליו מלאים את ההיכל' – אלו פ' כהנים שהיו עם עזיהו...".

Title	איכה ישבה חבצלת השרון
Cycle of the Year	ימים נוראים;תשעה באב
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• אֵיכָה – איך. לשון שכיחה בפתיחת קינות.
• חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן – עם ישראל, על פי המדרש לשיר השירים ב, א: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים.
• וְדָמַם רֹן – והשתתקה השירה.
• מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן – הלויים, משוררי המקדש הפסיקו לשיר. הלויים כנושאי הארון מופיעים בדברים לא, כה וַיְצַו משֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה'...
• וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן – הכהנים עזבו את משמרותיהם וגלו.
• כְּנִמְסַר הַבַּיִת – כאשר בית המקדש נמסר.
• בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן – בחטאם של המסרבים והמורדים במרי. ייתכן שזהו מעין תרגום שמם של משמרת הכהונה שבזמן שירותה במקדש היה החורבן – משמרת יהויריב (=יריב עם ה'). ראו ירושלמי תענית ד, ח, דף ס"ח ד' ובבלי תענית כט, ע"א.
• מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים – עם ישראל שיש לו חמשה חומשי תורה.
• כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – על הרג זכריה בן יהוידע, שעליו נאמר בירושלמי (תענית ד' ח דף ס"ט א): "שבע עבירות עברו ישראל באותו היום, הרגו כהן ונביא ודיין... ושבת ויום הכיפורים היה...".
• וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְרָחִים – כשנשחט זכריה נשחטו עמו גם שמונים אלף פרחי כהונה (כהנים צעירים), לפי הירושלמי שם.
• כִּצְפִירִים – כמו שעירי עזים.
• וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים – גלו ונדדו כצפורים.
• כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים – משמרת הכהנים של ידעיה, שמושבה בציפורי שבגליל.
• כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה – עם ישראל.
• בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה – לפי אבות ה, ט הגלות באה לעולם על כך שלא קיימו את מצוות שמיטת הארץ, ולפי מדרש תהלים נז ב, לא גלו ישראל עד שבטלו המעשרות.
• וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים – ובארבעה עונשים כבדים: דבר, חרב, רעב ושבי.
• הֻשְׁפְּטָה – נשפטה.
• וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשְׁטָה – קישוטיה ותכשיטיה הוסרו ממנה.
• מִשְׁמֶרֶת מַפְשֵׁטָה – משמרת חרים, כפר בגליל.
• הֵיכָל – המקדש.
• דָּמְמוּ – שתקו.
• כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ – כאשר נשברה חומתו.
• וְהַמְּעִיל – אחד מבגדי הכהונה.
• כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ – נפסל.
• וְהוֹרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ – המקדש נחרב והופל ארצה.
• וְנָע מִשְּׁתִילוֹ – נהרס, נעקר ממקומו, בו היה 'שתול'.
• עַיָּתָה – עיר שבה גרה משמרת שעורים, לפי ירושלמי נדה א א דף מ"ח ד, ותוספתא נדה א, ט.
• מַלְעִיבִים – לועגים, לפי דברי הימים ב לו, טז וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו...
• בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם – העוסקים בתורה, לפי משלי ט, ה: לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי....
• כְּבִטְּלוּ – כאשר ביטלו את האמור בפסוק:
• הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם – ככתוב בישעיהו נח, ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.
• וְרָעֲבוּ וְצָמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם – הגולים.
• כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – כאשר הפסיקו להקריב את מנחת הביכורים, שתי הלחם.
• מִבֵּית לֶחֶם – ממקור הלחם, המקום במקדש שהיה מיועד ללחמים. אבל יש כאן רמז למשמרת מלכיה שמקומה – בית לחם הגלילית.
• הֲדַר אֹם – הדרה ויופיה של האומה (ישראל), בית המקדש.
• בְּכֶסֶף נֶחְפָּת – שהיה מצופה ומכוסה כסף, לפי דרשת הפסוק מתהלים סח, יד ...כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ.
• וּתְמוּרוֹ – ובמקום הכסף.
• אֵפֶר רֹאשָׁהּ חִפָּת – כוסה ראשה באפר, הן כסימן לאבלות והן באופן המוחשי ביותר, אפרו של בית המקדש שנשרף.
• וְנֵרוֹת – המנורה בבית המקדש.
• נִכְפָּת – נהפכה על פיה.
• כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת – כיוון שלא פרסו לרעב לחמם.
• יוֹדְפָת – בעיר גלילית זו ישבה משמרת מימין, לפי משנה ערכין ט, ו.
• זָכְרָה זְמַן – זכור את הזמן.
• אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֵשִׁיבוּ – בהר סיני.
• וְעַתָּה עֲנוּת אָמֵן לֹא אָבוּ - ועכשיו אינם רוצים לענות אמן, לפי ספרי דברים ש"כ: "'בנים לא אֵמוּן בם" – בנים אתם שאין בכם אמונה. עמדתם לפני הר סיני ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע... אל תקרי לא אֵמוּן בם אלא לא אמן בם, שלא היו רוצים לענות אמן אחר הנביאים בשעה שמברכים אותם..." וראו רות רבה פתיחה ד.
• לַעֲנָה וָרוֹשׁ שָׂבְעוּ וְרָווּ – שבעו צרות ומרורים. לענה ורוש הם עשבים מרים. הלשלון לפי איכה ג, יט: זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ.
• וְהֻקְצוּ – גורשו אל הקצה.
• וְהָלְעֲבוּ – לעגו ועלבו בהם.
• כֹּהֲנֵי עֵילְבוּ – משמרת הקוץ שישבה בעיר הגלילית עיילבו.
• וְאָמְרָה לֶאֱלִיל זֶה אֵל – עם ישראל שחטא בעבודה זרה וראה באליל אל.
• וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה – לעגה ובלבלה.
• בְּחוֹזֵי אֵל – בנביאים.
• עֲבוּר כֵּן – לכן.
• הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל – הוכעסה, הותקפה ע"י אויביה. לפי דברים לב, כא: הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.
• וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל – יצאה מהמקדש (משמרת אביה, שהגיעה אל–)
• כְּפַר עֻזִּיאֵל – יישוב בגליל.
• טֻמְאָתָהּ – של ציון.
• הֶחֱנִיפָה תֵבֵל – השחיתה את הארץ.
• וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל – עלתה והסתלקה השכינה, המדומה כאן לרב חובל של אניה.
• וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו – רגלי ה' מעלות כביכול ענן אבק בלכתו בשמים, כפי שנאמר בנחום א, ג: ...ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.
• כְּאָבֵל – אותו ענן הוא כאבל, השכינה בצער.
• וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל – שום כהן לא לובש בגדיו.
• בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵל – משמרת ישוע ישבה בארבל שבגליל.
• יָדוֹ פָּרַשׂ צָר בְּבֵית זְבוּל – האויב שלח ידו אל בית המקדש, כמתואר במגילת איכה א, י: יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ.
• כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי – כי נגזר עלי שאשמד.
• כִּסְאוֹ – את המקדש, כיסא ה'.
• הֵשִׁית – שם, הפך האויב.
• לְחִבּוּל וְנִבּוּל – להשחתה ולביזוי.
• וְיָצָא בְכֶבֶל כָּבוּל כֹּהֵן – הכהנים יצאו קשורים בכבלים.
• כָּבוּל – עיר גלילית שבה ישבה משמרת שכניה.
• לְאֵל קַנָּא – אחת ממדות האל היא הקנאה לשמו.
• בְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא – בכעסו פיזר אותם בגלויות תחת שלטון אומות העולם. כנאמר בשירת "האזינו", החוזה את אשר יארע לישראל במהלך הדורות והנאמרת לפני תפילת ערבית של תשעה באב: ...וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם (דברים לב, כא).
• וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ – כנסת ישראל, המשולה ליונה ולצפור נודדת. לפי משלי כז, ח: כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.
• מִשְׁמֶרֶת קָנָה – כפר גלילי, שבו ישבה משמרת אלישיב.
• לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת – עיניהם לא הביטו, לא כוונו כלפי השמים, לאלוהיהם.
• וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת – לא היה תוכם כברם, כלפי חוץ הם היו ככסף, אך הכסף חיפה וכיסה חרש פשוט. לפי משלי כו, כג: כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע.
• וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת – הרפו מחיזוק המוסר.
• וְנִלְפַּת – ונתפס.
• כֹּהֵן צְפָת – בצפת ישבה משמרת פשחור.
• מִמָּרוֹם הִשְׁמִיעַ – ה' אמר מהשמים:
• נִלְאֵיתִי טְעוֹן – התעייפתי מלשאת אתכם, כמו ישעיהו א, יד ...נִלְאֵיתִי נְשׂא.
• וְהִכַּנִי בְעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן – מימוש הקללה שבדברים כח, כח: יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב.
• וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נֹב וְגִבְעוֹן – העניש אותנו על הריגת הכהנים בנוב (שמואל א כב, יז– יט) והגבעונים (שמואל ב כא).
• מִמָּעוֹן – מהמקדש.
• מִשְׁמֶרֶת בֵּית מָעוֹן – ישוב השכן לטבריה, שבו ישבה משמרת חופה.
• נִשְׁקַד עֹל עָוֹן – העוונות הם כעול המשתרג וקשור על הצוואר. כמתואר במגילת איכה א, יד: נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי.
• כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה – ביושבי אבלה.
• מִבְּלִי אָב – הקב"ה, שעזב את בתו, כנסת ישראל.
• וְדוֹמַמְתִּי מִלְצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב – כלי הנגינה שבמקדש שבתו מנגינתם.
• מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב – היא משמרת חוצפית, ששכנה בשיחין.
• סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה – השפיל וסילק את חשובי, המורים. עפ"י הנאמר במגילת איכה א, טו: סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי.
• וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מֹרִיָּה – ולא נשמרה לי זכות אבות מעקדת יצחק, שהיתה בהר המוריה.
• וּמִרְיָהּ – מרי בה', מרד.
• הֻצָּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה – הוצגה מושפלת, כמתואר ביחזקאל טז, לט: וְנָתַתִּי אֹתָךְ בְּיָדָם וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה.
• מִשְׁמֶרֶת מְעָרָיָּה – מושב משמרת בלגה, באיזור טבריה.
• עַל גַבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית – ייסרו אותי בייסורים קשים, כאילו חרשו על גבי תלמים ארוכים, וכך פצעו והכאיבו לי. לפי תהלים קכט, ג עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם.
• וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית – שלפו את החרב והחנית מנדנן כדי לפגוע בי, לפי יחזקאל כח, ז: לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ.
• וּמִצּוּרַת תָּכְנִית – מבית המקדש, לפי יחזקאל מג, י.
• יָצְאָה יְוָנִית – משמרת אימר ישבה בישוב יבנית, או יונית.
• פָּרְשָׂה – ציון פנתה לעזרה, לפי הקשר הפסוק באיכה א, יז: פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ...
• וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ – אין איש שמושיט לה עזרה.
• בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ – בנבואות הנביאים, שעליהם אומר ירמיהו (כה, ד) וְשָׁלַח ה' אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם...
• וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח – בטלו הקרבנות וברית המלח שלהם, לפי במדבר יח, יט כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה'...
• וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח – בטל שמן המשחה.
• מַמְלָח – היא ממלה, שבה ישבה משמרת חזיר.
• כִּי פִיהוּ מָרַת – ציון המרתה את פי ה', כנאמר במגילת איכה (א, יח): צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי.
• וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְּסוֹד בָּהּ – הרסו, או רוקנו עד יסודותיה, לפי תהלים קלז, ז: זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
• הָעֲרָת – נהרסה, התרוקנה.
• וּתְמוּר – ובמקום.
• עָזִי וְזִמְרָת – במקום לשורר לכבוד ה', לפי שמות טו, ב: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.
• קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת – נכתבות עליה קינות.
• נִזְרַת – פוזרה.
• מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת – כהני משמרת פצץ התיישבו בנצרת.
• קָרָאתִי בַּצַּר לִי – כשהיה לי צר, כשהייתי במצוקה, קראתי (לה'), לפי תהלים יח, ז: בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ...
• וְלֹא קָרַב – וה' לא התקרב אלי, לא נעתר לתפילתי.
• וְקוֹנַנְתִּי בַיַּעַר בַּעֲרַב – ובכיתי ביער, בגלות, בין הגויים. לפי ישעיהו כא, יג: מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים.
• וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַעֲרָב – בזמן שהמקדש עמד על תלו, אף פעם לא כבה הנר המערבי במנורה (ראו משנה תמיד ו, א).
• וְרֵיחַ לֹא עָרַב – פסק הריח הטוב של הקטורת שהוקטרה בבית המקדש.
• מַאֲכָלָה עֲרָב – משמרת פתחיה התיישבה בערב הנקראת גם אכלה ערב.
• הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה – הייתי סוער, במצוקה, כאנייה בסערה.
• בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה – באבל ובכי, לפי איכה ב, ה: ...וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.
• וַעֲדָתִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה – עמי מזומן כמו צאן המובל לטבח, לפי ישעיהו נג, ז: נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.
• וְנָעָה – גלתה.
• מֵחֲנוּיָה – שם מקום בירושלים.
• מִגְדַּל נוּנִיָּה – אל מגדל נוניה, שהיתה עיר צפונית לטבריה, שבה ישבו משמרות יחזקאל.
• וְסָתַם מִנִּי תְּחִנָּה – ה' לא קיבל את תפילתי, לפי איכה ג, ח: גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי.
• וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה – לא ריחם וחנן אותי, כפי שנאמר בירמיהו טז, יג וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה.
• וּמִקִּרְיַת חָנָה – מירושלים, הנקראת בישעיהו כט, א הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד, כלומר העיר שבה דוד חנה.
• נָעָה כְּפַר יוֹחָנָה – עברה משמרת יכין לכפר יוחנה.
• וְנִשְׂרְפָה דָּת מָרוֹם שְׁבוּיָה – נשרפה התורה. לפי מדרש תהלים דף ק"ס על הפסוק (מתהלים סח, יט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם... – התורה היא השבי שנטל משה מן המרום.
• וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעַרְבּוּבְיָה – והושמתי לשממה ולהרס, לפי ירמיהו ב, טו וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה...
• וּמֵהַסְתֵּר חֲבוּיָה – ממקומו הפנימי, החבוי והמוצנע של בית המקדש.
• גָּלְתָה בֵּית חוֹבִיָּה – שם ישבו כהני משמרת גמול.
• תָּבֹא רָעַת – תיוודע לך רעתם של האויבים, כמו בפסוק המקורי באיכה א, כב: תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי...
• שָׂמוּנִי הַדָּמִין – האויבים אשר עשו אותי חתיכות. (לפי דניאל ב, ה).
• וְשָׁתוּ – ושמו.
• שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין – לפי איכה א, ד: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין...
• וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין – ה' השיב את יד ימינו, יד החסד שלו, אחורה, כפי שמקונן ירמיהו במגילת איכה (ב, ג): גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב.
• וּבַעֲוֹן צְלָמִין – ובגלל חטא עבודה זרה, הצלמים שאליהם עבדו.
• נָעָה גִּנְתוֹן צַלָּמִין – גלתה משמרת גנתון, שמושבה צלמים.
• תַמְרִיחַ – תרפא.
• וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ – ואת מצוקתי ומכאובי תאיר באור הגאולה.
• וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַפְרִיחַ – לפי ישעיהו סו, יד וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה...
• וְרֵיחַ נִיחוֹחֵינוּ – את הקטורת שלנו.
• כְּקֶדֶם – כמו בעבר, בזמן שהמקדש היה קיים.ַ
• וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ – תארח ותאכיל את הכהנים מהשלחן הקדוש שבבית המקדש.
• שׁוּלֵי חֲמַת אֲרִיחַ - כהני משמר מעזיה שישבו בחמתה. לפי מדרש ילמדנו המובא בילקוט ישעיהו רמז ת"ד, "'ושוליו מלאים את ההיכל' – אלו פ' כהנים שהיו עם עזיהו...".

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate