Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
(סימן בנימין) בּוֹרֵא עַד אָנָּה יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ עֲנִיָּה וּמְרוּדָה וּבְלִי בָנֶיהָ יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי נָעָה גַּם נָדָה מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה וּלְקֶרַח וְחֹרֶב יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה הִיא מִתְחַרֶדֶת מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה מִשִּׁנֵּי לָבִיא יָהּ עֵת עָזַבְתָּ אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף אָכַל הַצַּוָּאר וּמָלַק הָעֹרֶף עָבְרוּ הַשָּׁנִים גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים לָעוּף בִּגְבָעוֹת וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי יוֹעֲצִים עָלֶיהָ עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה זָרִים אַכְזָרִים שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה בְּעֹל כָּבֵד בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גָדוֹל מַכְאוֹבִי נַחֵם עַל לִבָּהּ אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים דַּבֵּר נֶחָמָה עַל לֵב הָעֲגוּמִים קַבֵּץ נִדָּחִים פְּזוּרִים בָּעַמִּים וְגוֹאֵל תָּבִיא עַד אָנָּה יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ עֲנִיָּה וּמְרוּדָה וּבְלִי בָנֶיהָ יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי נָעָה גַּם נָדָה מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה וּלְקֶרַח וְחֹרֶב יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה הִיא מִתְחַרֶדֶת מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה מִשִּׁנֵּי לָבִיא יָהּ עֵת עָזַבְתָּ אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף אָכַל הַצַּוָּאר וּמָלַק הָעֹרֶף עָבְרוּ הַשָּׁנִים גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים לָעוּף בִּגְבָעוֹת וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי יוֹעֲצִים עָלֶיהָ עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה זָרִים אַכְזָרִים שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה בְּעֹל כָּבֵד בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גָדוֹל מַכְאוֹבִי נַחֵם עַל לִבָּהּ אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים דַּבֵּר נֶחָמָה עַל לֵב הָעֲגוּמִים קַבֵּץ נִדָּחִים פְּזוּרִים בָּעַמִּים וְגוֹאֵל תָּבִיא |
|
פיוט מתוך סדר הקינות לתשעה באב, במנהגי מרבית הקהילות הספרדיות. מחברו של הפיוט ידוע לנו רק במו הפרטי, החתום בראשי הבתים – בנימין. זהו פיוט יוצא דופן בנוף הקינות שכן הוא איננו מבכה את החורבן כדרך כלל הקינות של תשעה באב, אלא מעמיד במרכזו את היונה המבקשת מנוח, כדימוי לעם ישראל. נותר רק לתמוה ולהצטער על כך שפיוט יפה כמותו, נדחק למסגרת כמו זו של תשעה באב, ועל כן מושר רק פעם אחת בשנה, ולא בנסיבות משמחות. כך או כך, אנו ממליצים בחום לשלב את הפיוט הזה כאחד מהפיוטים לכל עת. |
|
• עַד אָנָּה - עד מתי. |
| Title |
בורא עד אנה |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;תשעה באב |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
• עַד אָנָּה - עד מתי.
• יוֹנָתְךָ - כינוי לעם ישראל, לפי המסורת הדורשת את הרעיה, המדומה ליונה, משיר השירים (ב, יד) כעם ישראל: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.
• בִּמְצוּדָה, תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ - במלכודת, דימוי לגלות.
• גַּלְמוּדָה - בודדה.
• צוֹעֶקֶת אָבִי - צועקת אל אביה שבשמים. השיבוץ לקוח מצעקת אלישע לאליהו עם עלייתו בסוסי אש השמימה במלכים ב ב, יב.
• נָעָה... מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה - עם ישראל גלה מארצו.
• וּלְקֶרַח וְחֹרֶב - סובלת מתלאות מזג האויר - קרה וחמסין, כפי שאמר יעקב ללבן בבראשית לא, מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה...
• מִתְחַרֶדֶת מֵחֶרֶב הַיוֹנָה - היונה חרדה מחרב ומשני לביא. יש כאן משחק מלים על ביטוי הסמיכות המקראי 'חרב היונה', המופיע בירמיהו מו, טז הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מֹולַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה. שם משמעותו, כנראה, החרב המזיקה, הפוגעת.
• מִשִּנֵּי לָבִיא - דימוי לאויב הטורף, לפי יואל א, ו כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ.
• יָהּ - ה'.
• עֵת עָזַבְתָּ אוֹתָהּ - כאשר עזבת את היונה, ישראל.
• בְיַד טוֹרֵף - בידי האויב.
• אָכַל הַצַּוָּאר וּמָלַק הָעֹרֶף - התיז את ראש היונה, ביטוי לאכזריות האויב כלפי עם ישראל.
• אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי - נתונה תחת שלטו ומרות אויבי.
• מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים - הלוואי שיינתן ליונה כנפיים רחבות כמו של נשר. ויש פה הדהוד לפסוק בתהלים (נה, ז): וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה.
• לָעוּף בִּגְבָעוֹת וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים - לפי שיר השירים ב, ח קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת.
• לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים - להתאחד עם אהובה, הקב"ה, לפי הפסוק משיר השירים א, ד: מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ... החדרים נדרשים במדרשים שונים כחדרי תורה, כגנזי מרומים, כחדרי מרכבה, כחדרי גן עדן ועוד.
• עָצְבִּי - צערי, כאבי.
• יוֹעֲצִים עָלֶיהָ עֵצוֹת - האויבים זוממים מזימות נגדה.
• אֲנוּשָׁה - חולה מאוד, לפי ירמיהו טו, יח: לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא...
• שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה - החלישו אותה.
• נַחֵם עַל לִבָּהּ... דַּבֵּר נֶחָמָה - נחם אותה, לפי ישעיהו מ א-ב: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ...
• שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים - יושב בשמים.
• הָעֲגוּמִים - העצובים.
• קַבֵּץ נִדָּחִים - אסוף את הגולים המפוזרים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
