audio items
snunit
Cookies

The National Library of Israel website uses cookies to improve your browsing experience. Continued use of the website constitutes consent to the use of cookies. For more information, please see our privacy policy

Back to search results

שיר חדש אשיר

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    הודו - בני ישראל צלילי ראג
  • 2.
    כורדיסטן - זאכו נחמיה חוג'ה
  • 3.
    כורדיסטן - זאכו רמי עובדיה
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 5.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title שיר חדש אשיר
Cycle of the Year פסח;שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • שִׁיר חָדָשׁ - עפ"י תהלים מ, ד: וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּה'. רש"י מתייחס לצמד המילים שִׁיר חָדָשׁ כאל שירת הים ממש. עפ"י פירושו הפרק כולו עוסק בנושא זה, עיינו שם. • בַּעֲדַת אֲרִיאֵל - עם ישראל. אריאל הוא כינוי לירושלים. • אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל - עפ"י הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'... • מַה נִכְסְפָה כָּלְתָה נַפְשִׁי - נפש היחיד והעם מייחלת ונכספת לבניית בית המקדש ולביאת הגואל, עפ"י תהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • לְהַקְרִיב לוֹ לֶחֶם אִשִּׁי - לחם הפנים שאותו הקריבו בבית המקדש. אִשִּׁי - מלשון אש, בדומה למילה אִשֶּׁה, המופיעה בתנ"ך בהקשר לקרבנות, כפי שנראה להלן. • רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיְיָ - עפ"י פסוקים בתנ"ך הקשורים לקרבנות, למשל בויקרא א, ט: ...עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לה'. • וַאֲרַנֵּן - אשיר ואזמר, עפ"י הפסוק הנזכר לעיל מתהלים פד, ג: לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ - אהלל את האל, עפ"י תהלים קיג, א: הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'. לא במקרה בחר המשורר דוקא בפסוק זה ולא בפסוקים אחרים הפותחים במילים הללויה, זאת בשל המדרש המופיע במסכת פסחים דף לז, א, פרק ה, הלכה ה', הקושר את הפסוק הזה ליציאת מצרים ולפסח וזו לשונו: "אמר רבי לוי, כשם שניתן כח בקולו של משה כך ניתן כח בקולו של פרעה. והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום ומה היה אומר (שמות יד) קומו צאו מתוך עמי. לשעבר הייתם עבדי פרעה מיכן והילך אתם עבדי ה'. באותה שעה היו אומרים (תהלים קכג): הללויה הללו עבדי ה', ולא עבדי פרעה. • נִדְבוֹת פִּי רְצֵה יְיָ - רצה את דברי הריצוי והשירה שפי מנדב לך. השיבוץ מתהלים קיט, קח: נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה' וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי. • לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ- תפילה לאל שישיב את עמו לארצו וישלח את משיחו כדי שנוכל לזכות בהשראת השכינה. עפ"י תהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

Have more information? Found a mistake?