audio items
snunit
Back to search results

אתה בן אדם

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title אתה בן אדם
Cycle of the Year שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation


  • • אַתָּה בֶן אָדָם – לפי יחזקאל מג, י: אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית.
    • עַל מִי בָטַחְתָּ עַל מָה – לפי דברי רבשקה, שליחו של מלך אשור, במלכים ב יח, כ: אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. וראו גם ישעיהו לו, ה.
    • עַל מִשְׁעֶנֶת קָנֶה – על משענת רכה, שלא ניתן לסמוך עליה. זהו חלק מהביטוי הנבואי משענת הקנה הרצוץ, המופיע כך ביחזקאל כט, ו: וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
    • לֵץ הַיַּיִן הוֹמֶה – לא ניתן לסמוך על היין, שהוא כמו לץ, הומה וסוער ומבלבל את האדם. ביטוי זה שאול ממשלי כ, א: לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם.
    • סָמוּךְ – קרוב, או שהאדם סומך עליו.
    • מְיַפֶּה לָרָשָׁע מוּמוֹ – גורם לרשע לחשוב כאילו חולשותיו חיוביות.
    • נָחָשׁ הַמֻּקְדָם – נחש הקדמוני, הוא הנחש שהיה בגן עדן. חכמים זיהו את היצר הרע עם הנחש שפיתה את האשה בגן עדן.
    • דּוֹרֵשׁ טוֹב מַרְאֶה תֻּמָּה – מראה עצמו כאילו הוא תם וישר ודורש טוב. הביטוי דורש טוב לקוח מתיאורו של מרדכי בפסוק האחרון של מגילת אסתר: כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.
    • יוֹדֵעַ צַיִד – יצר הרע לוכד וצד את האדם. הביטוי לקוח מתיאורו של עשו בבראשית כה, כז-כח: וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה...
    • לָצוּד אַל יִתֵּן דָּמִי – המשורר מבקש שדמו לא יימסר כציד בידי היצר הרע.
    • שִׂיחָתוֹ נָאָה מֵשִׂיחַ לְפִי תֻמּוֹ – הוא מתהדר בדרך פיתוי יפה, כביכול הוא מדבר בתמימות לעצמו, אך מתכוון להפיל ברשתו את האדם. נראה שיש כאן פיתוח של הדרשה סביב המשך תיאורו של עשו בבראשית כה, כח: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו...
    • יֶאֱרוֹב לְדָם – יצר הרע ממתין לשעת כושר כדי להמית באופן רוחני את האדם. ביטוי זה לגבי יצר הרע מופיע אצל מקובלים כמו ר"י ג'יקטיליא בספר המשלים שלו י; שם מג; שם מד; שם פ ועוד.
    • יָשִׂים דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלוֹם – יחליף מצב של שלום במלחמה, כפי שאמר דוד לשלמה בנו קודם מותו על יואב (מלכים א ב, ה): ...אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.
    • קוֹרֵא לוֹ אַתָּה אִישׁ שְׁלוֹמִי – כיוון שהוא מוליך שולל, הוא נדמה לאדם כאילו הוא איש שלומו. בביטוי זה מתאר גם דוד את מי שהסתבר לו אחר כך שהוא אויבו בתהלים מא, י: גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב.
    • וְהוּא שׂוֹנֵא שָׁלוֹם – היצר הרע. גם כאן תיאורו לקוח מתיאור האויבים בתהלים. ראו מזמור קכ ו-ז רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם. אַנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.
    • יַחְפֹּץ – ירצה.
    • עִמּוֹ – עם האדם.
    • עוֹקֵר כְּבוֹדָם שֶׁל בְּרִיוֹת – היצר הרע המשטה באנשים משפיל אותם. הביטוי 'עוקר כבודם' לקוח מדבריו של רבי יהודה הנשיא לבנו אודות ר' מאיר ור' נתן בבבלי הוריות יד, ע"א: "בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך".
    • הוֹרֵס חוֹמָה – ביטוי זה לקוח מתיאור נבוכדנאצר הבא על צור בנבואת יחזקאל (כו, יב) וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ...
    • לְהַתִּיר אִסּוּר – כדי לומר על דבר אסור שהוא מותר.
    • מַרְאֶה פָּנִים – נותן טעמים לכך, כפי שאמרו על ר' מאיר בבבלי עירובין יג, ע"ב: "ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו - שהוא אומר על טמא 'טהור', ומראה לו פנים, - על טהור 'טמא', ומראה לו פנים".
    • וּמְדַמֶּה – קושר בדמיונו דברים בהלכה, שאין לקשור ביניהם.
    • אֲשֶׁר זָמַם לֹא יִבָּצֵר עַד הֲקִימוֹ – מה שהוא מתכנן לעשות לא יימנע ממנו, עד שיתקיים. זהו שיבוץ מדברי ה' בבראשית יא, ו אודות מעשיהם של אנשי דור הפלגה: ...וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.
    • מַה לְךָ נִרְדָּם – המשורר מעורר את האדם באופן שבו העיר רב החובל את יונה שישן בירכתי הספינה (יונה א, ו): מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד.
    • אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה – אין באדם ממש, והוא דומה לרוח היוצאת מן הפה ונמוגה, כדברי דוד בתהלים קמד, ד: אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.
    • אִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי תָּשׁוּב – אל לך לדחות את מעשה התשובה על חטאיך. המשורר משתמש בפתגמו של הלל ממסכת אבות א, יד: אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי.
    • כִּי בַמֶה נֶחְשָׁב – כי האדם אינו חשוב ואין לו ערך. הביטוי לקוח מישעיהו ב, כב: חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
    • אִם אֶבֶן הוּא אֵין קָשֶׁה לְהָלְמוֹ – אם האדם קשה כאבן, לא קשה לדפוק ולשבור את קושיו זה. ייתכן ששורה זו נסמכת על פירוש תורת משה לבראשית כט, ב-ח לר' משה אלשיך: "הנה לבבנו קשה להולמו עד יוסר לב האבן הוא היצר הרע מבשרנו לעתיד..."
    • רָעַת הָאָדָם – מעשיו הרעים של האדם. הביטוי מופיע לפני המבול בבראשית ו, ה: וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וכן בקהלת ח, ו: כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו.
    • בַּסּוֹף – לעתיד לבוא.
    • לַצַדִּיק נִדְמָה הַר גָּבוֹהַּ וְתָלוּל – בבבלי סוכה נב ע"א נמסרת דרשתו של ר' יהודה "לעתיד לבוא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע, ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים - נדמה להם כהר גבוה..."
    • מִי יַעֲמֹד מִי בְּעֵינָיו יִפָּלֵא – בהמשך האגדה מסופר שהצדיקים יבכו ויאמרו: "היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה..."
    • עֵת כִּי יָבוֹא יוֹמוֹ – כאשר יבוא היום העתידי.
    • מוֹרְדִים – אלו הרשעים.
    • יוֹם אֵידָם – ביום אסונם, לעתיד לבוא.
    • בֵּינֵיהֶם כִּמְלֹא נִימָה – כפי שמתארת אותה אגדה, לרשעים יידמה יצר הרע לעתיד כחוט השערה.
    • עֵינֵיהֶם זָבוֹת יוֹרְדוֹת דִּמְעָה כְאַגְמֵי – לפי המסופר שם הרשעים שיראו את היצר כחוט השערה - יבכו.
    • נוֹאֲלוּ – אבדה חכמתם.
    • אֵיךְ נוֹאֲלוּ לֹא מָצְאוּ יְדֵיהֶם עִמּוֹ – לפי האגדה התלמודית הנ"ל יבכו הרשעים ויאמרו: "היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה?"
    • צוּר – סלע, דימוי לה'.
    • פָּדָם לְאָבוֹת – הושיע את האבות.
    • יַרְבֶּה עָצְמָה לִי – יתן לי הרבה כוח, עפ"י הלשון בישעיהו מ, כט: נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה.
    • הִנֵּה הוּא מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי – ה' נותן לי ביטחון מאז היותי יונק, כפי שאומר דוד בתהלים כב, י-יא: כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי. עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִי אֵלִי אָתָּה.
    • בִּלַּע מָוֶת – יתבטל המות, כפי שנאמר בישעיהו כה, ח: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים...
    • לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ – נראה שמשמעות הביטוי כאן היא בקשה מה' שלא יאחר בגמול הטוב המובטח לאלו הנזהרים מעצת היצר בביטול המות ובישועה. הביטוי לקוח מהקשר אנושי, שבו האדם הנודר והמתחייב צריך לקיים את נדרו, כאמור בדברים כג, כב: כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject