Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
מה ידידות מנוחתך / סימן מנחם מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה וַתֵּכֶל כָּל הָעֲבוֹדוֹת לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים מֵעֶרֶב מַזְמִינִים כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים מִבְּעוֹד יוֹם מוּכָנִים תַּרְנְגוֹלִים מְפֻטָּמִים וְלַעֲרוֹךְ כַּמָּה מִינִים שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירָשׁ בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹדוּ וּבַשְּׁבִיעִי נָגִילָה לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת הִרְהוּרִים מֻתָּרִים וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת וְתִנּוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר בְּכָל פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנַחַת עוֹנֶג קְרָא לַשַּׁבָּת וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּחַת כְּדַת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה וְלָנוּחַ בְּחִבַּת כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה בּוֹ יָנוּחוּ בֵּן וּבַת לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה כָּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ יִזְכּוּ לְרוֹב שִׂמְחָה מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה פְּדוּתֵנוּ תַצְמִיחַ וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים |
| פיוט זה מושר בליל שבת על ידי עדות אשכנזיות שונות. יש השרים את הבית האחרון בנפרד, בלחן לעצמו. הפיוט עוסק בתענוגות הגשמיים של השבת – המאכלים, לבושי השבת והשינה. לצד התענוגות מזכיר המשורר גם את הלכות השבת – האיסור לעשות בה כל מלאכה, מצוות הדלקת הנר ועניינים שונים הנלמדים בעיקר מהפסוק מישעיהו נח, יג: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, פסוק שאף נאמר כחלק מהקידוש של שבת בבוקר. המשורר מתאר גם את שכרם של שומרי שבת ומתענגיה – הזכיה בנחלה בלי מצרים ובהצלה מחבלי משיח לעתיד לבוא, ובאופן מיידי – חוויית השבת עצמה, שהיא מעין עולם הבא, לו זוכה האדם מדי שבוע. |
| • מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – מה אהובה המנוחה בך, שבת המלכה. • מַה יְּדִידוּת – הפיטן שואב השראתו בביטוי אהבת השבת שלו מאהבת בית ה' של המשורר השר בתהלים פד, ב: מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת. • בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ – על כן נרוץ לקבל את פנייך, כפי שמסופר במסכת שבת לג ע"ב, שר' שמעון בר יוחאי ובנו כשיצאו מהמערה ראו זקן שהיה אוחז שני צרורות הדסים ורץ בכניסת שבת (בעניין ריצה ערב שבת ראו גם בבא קמא לב ע"ב). • בּוֹאִי כַלָּה – השבת מדומה לכלה, לפי הדימוי שהציע ר' ינאי בבבלי שבת קיט ע"א, ושאומץ על ידי מקובלי צפת וביניהם ר' שלמה אלקבץ, שכתב את הפיוט "לכה דודי". • נְסוּכָה – נסיכה, בת מלכים. גם דימוי זה מקורו בבבלי שבת קיט ע"א, והוא מוצע על ידי ר' חנינא שאמר בכניסת השבת "בואו ונצא לקראת שבת המלכה" ואף הוא מופיע בפיוט "לכה דודי": מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה. • לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת – ללבוש בגדים נאים לכבוד השבת. הביטוי שאוב מתיאור בגדיו של עשו הנזכרים בבראשית כז, טו. • לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה – לברך על הדלקת נר של שבת. • וַתֵּכֶל כָּל הָעֲבוֹדוֹת – ולסיים כל מלאכה. • לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה – כפי שנאמר בשמות לא, טו: שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת. • לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים – להתענג על מאכלי השבת. • מֵעֶרֶב מַזְמִינִים – מערב שבת, כלומר מיום ששי, כבר מכינים. • מִבְּעוֹד יוֹם – עוד קודם ששקעה השמש ונכנסה השבת. • וְלַעֲרוֹךְ כַּמָּה מִינִים – עורכים מיני מאכלים שונים. • שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים – שותים יינות בעלי ניחוחות. • וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים – מאכלים מענגים. • בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים – בשלוש סעודותיה של שבת. • נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירָשׁ בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה – לפי בבלי שבת קיח, ע"ב "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים", כלומר נחלה שאין לה גבולות. נחלה זו היא שהובטחה ליעקב, שלא נאמרו לו גבולות הארץ. בבראשית כח, יד הובטחה נחלתו רק לפי כיוונים וללא סימון תיחומים וגבולות: וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה. • וָרָשׁ – ועני. • וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה – ובכך תזכו לגאולה. • חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים – אסור לעשות בשבת דברי עסקים ולדבר דיבורי חול הקשורים לעבודה. איסור זה נלמד בתלמוד הבבלי, שבת קיג ע"א מישעיה נח, יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר – "'ממצוא חפצך' - חפציך אסורין חפצי שמים מותרין". • וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת – לחשב חשבונות. • הִרְהוּרִים מֻתָּרִים – דיבורי חולין אסורים והרהורים בענייני עבודה מותרים. • וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת – מותר לארס בנות ולפסוק את הנדוניה, למרות שגם בכך מעורבים ענייני כספים. • וְתִינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר – מותר ללמד ילדים לקרוא, ואף לפסוק שכר למלמד אותו. • לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת – כדי שהילד ידע להלל ולשבח את ה'. זוהי כותרת מזמורים בתהלים, ראו למשל פתיחת תהלים ד ופתיחת תהלים ו. • וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר – וללמוד בדברי תורה נאים. מקור הביטוי בברכת יעקב בבראשית מט, כא נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. • בְּכָל פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת – בכל מקום. • הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנַחַת – לפי בבלי שבת קי"ג ע"ב, ההליכה בשבת צריכה להיות מתונה מההליכה ביום חול. גם איסור זה נובע מהפסוק הנ"ל בישעיה נח, יג וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ. • עוֹנֶג קְרָא לַשַּׁבָּת – לפי ישעיה נח, יג: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג... • כְּדַת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת – השינה משובחת משום שהיא משיבה את הנפש. • נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה – נפשי מתגעגעת לשבת. • בְּחִבַּת – באהבה. • כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה – השבת כמו גדורה ומוקפת בשושנים. • מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה – השבת דומה לעולם הבא בעוד שימות השבוע מדומים לעולם הזה, כפי שנאמר בבראשית רבה יז, ה: "ג' נובלות הן: נובלת מיתה שינה, נובלת נבואה חלום, נובלת העולם הבא שבת". • מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה – יינצלו מהצרות הצפויות לפני שיבוא המשיח, כפי שנאמר בתלמוד, שבת קי"ח: "כל המקיים ג' סעודות השבת ניצול מחבלו של משיח". • וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה – יסורו המכאובים והצרות, לפי ישעיה לה, י: וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. |
| Title |
מה ידידות מנוחתך |
|---|---|
| Cycle of the Year |
שבת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
