audio items
snunit
Cookies

The National Library of Israel website uses cookies to improve your browsing experience. Continued use of the website constitutes consent to the use of cookies. For more information, please see our privacy policy

Back to search results

ידך תנחני

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל חגולי שומל דרזי
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שאול בר יוסף
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אייל מלול
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד ויצמן
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו טל תוחמה, מרדכי עזרן
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ניסים שושן
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
  • 9.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title ידך תנחני
Cycle of the Year לכל עת;סוכות;שבת;שירת הבקשות
Cycle of Life בר מצווה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • יָדְךָ תַנְחֵנִי... וְתֹאחֲזֵנִי – אתה, הקב"ה, מנהיג את האדם, מדריך אותו ושומר עליו. השיבוץ מתהלים קלט, י: גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.
    • אֶל מִגְרָשַׁי – אל מקומותי, ארץ ישראל. ניתן גם לפרש מגרשי כהדהוד של גירוש ואז – הקב"ה אוחז בימיני גם כאשר אני מגורש, בגלות.
    • חִישׁ תֵּן לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְגַם נַחֲלָה בְּבֶן יִשָׁי – מהר הבא לנו את הגאולה ואת משיח בן דוד. הלשון לפי פסוקים בשמואל ב כ, א; מלכים א יב, טז.
    • שְׁעֵה שַׁוְעַת דַּל – הקשב לזעקת העני, עם ישראל.
    • לִבּוֹ נָמַס – ביטוי ציורי לרגשות קשים, לפי יהושע ב, יא.
    • מֵעִירוֹ נִבְדַל – והוא גלה מעירו, מארצו.
    • הָיָה לָמַס – נחמס על ידי השולטים בו. לפי איכה א, א: שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.
    • אַנְחָתוֹ גִּדַּל – צערו רב.
    • יִצְעַק חָמָס – יזעק אל האל כנגד אויביו החומסים אותו. לפי ירמיהו כ, ח; חבקוק א, ב.
    • נָם מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשָׁי – והוא אומר ושואל: מדוע לא בא המשיח? לפי שמואל א כ, כז: מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם. שם מדובר בדוד, ואילו כאן הכוונה לצאצאו, מלך המשיח.
    • רַגְלֵי מְבַשֵּׂר חִישׁ – זרז את הגעתו של מבשר הגאולה.
    • אֵל נַעֲרָץ – הקב"ה שאותו מעריצים, לפי תהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה.
    • הוּא יַגִּיד פֵּשֶׁר חָזוֹן נִפְרָץ – המבשר יפרש במעשיו את חזונות הגאולה הידועים. הצירוף 'חזון נפרץ' לקוח משמואל א ג, א.
    • הַשְׁמֵד עַם אֲשֶׁר לָשׁוֹן יֶחֱרָץ – השמד את האויב המתגרה בנו. ויש כאן הדהוד למסופר על יציאת מצרים, שם נפל פחדו של הקב"ה על המצרים עד כי אפילו הכלבים לא העזו לחרוץ לשונם מול עם ישראל היוצא ממצרים, כמתואר בשמות יא, ז: וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה...
    • אוֹמֵר מִי דָוִד מִי בֶן יִשָׁי – האויב מכחיש את קיומו של הגואל, כאומר, מי מכיר ומי יודע בכלל מי הוא. אף כאן דורש הפייטן את דוד כמלך המשיח. הפסוק המשובץ הוא משמואל א כה, י, שם מסרב נבל הכרמלי לתמוך בדוד ובלוחמיו. גם כאן הדהוד ליציאת מצרים, כאשר פרעה מכחיש את קיומו של ה' ואומר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ...
    • אֲשֶׁר נָדַרְתָּ מַהֵר שַׁלֵּם – הפייטן נשען על פסוק התובע תביעה זו מהאדם (קהלת ה, ג): כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם. כאן פונה הפייטן באותה דרישה אל הקב"ה להזדרז לקיים את נדר הגאולה ושבועתה.
    • עִיר שָׁלֵם – ירושלים.
    • לַשַּׂר קָרָאתָ מֶלֶךְ שָׁלֵם – אף כאן הכוונה כנראה לדוד, כלומר למשיח, בהתבסס על פרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק בתהלים (קי, ד): ...אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. אבן עזרא מזהה את 'מלכי צדק' כדוד המלך. ונראה שיש כאן קישור להיותו של דוד המלך מכונן ירושלים כעיר הבירה, תוך שימוש בפסוק מבראשית (יד, יח), ששם מכונה מלך שלם מלכי צדק.
    • כִּי בּוֹחֵר אַתָּה בְּבֶן יִשָׁי – לפי שמואל א כ, ל, שם כועס שאול על יהונתן ובריתו עם דוד ואומר לו: הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי. כאן מדובר על משיח בן דוד.
    • לִדְבִיר חֶמְדָּתִי – אל בית המקדש.
    • קוּם הִתְהַלֵּךְ – שוב משובצת פניה אנושית מהכתוב כמופנית אל הקב"ה. זהו ציווי שנצטווה אברהם בבראשית יג, יז, ואילו כאן מפנה אותו הפייטן אל האל.
    • הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשָׁי – אמור לעמך שהנה המשיח. שיבוץ פסוק משמואל א טז, יח.
    • לְךָ, צוּר מוֹשִׁיעִי, אוֹחִיל יוֹם יוֹם – כל יום אייחל אליך, גואלי החזק.
    • תָּחִישׁ פִדְיוֹם – זרז את הגאולה.
    • תָּצִיץ צִיץ יִשְׁעִי – תצמיח את ראשית ישועתי. בכמה מקומות במקרא קרוי המשיח "צמח" כמו בזכריה ג, ח, שם ו, יב; ירמיהו כג, ה ובמקומות נוספים. ומכאן מתפתח דימוי זה של ציץ, הוא הנבט או הפרח או חנטת הפרי, וכן הדימוי הבא – סִנְסַן – ענף.
    • אָיֹם – מטיל אימה ויראה.
    • יָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי – אף כאן דימוי מקראי מעולם הצומח למשיח. הפסוק לקוח מישעיהו (יא, א): וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה, ומבשר שבעתיד יצא חוטר, כלומר ענף עיקרי היוצא מגזע העץ סמוך לשורש, מגזעו של ישי, כלומר צאצא למשפחת ישי, משיח בן דוד.


Have more information? Found a mistake?