audio items
snunit
Back to search results

חדש כקדם ימינו

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה אלעד גבאי
  • 2.
    תורכיה - תורכיה כללי דוד מנחם
  • 3.
    תורכיה - תורכיה כללי יעקב כהן
  • 4.
    תורכיה - תורכיה כללי יעקב כהן
  • 5.
    תורכיה - תורכיה כללי ללא מבצע
  • 6.
    תורכיה - תורכיה כללי שמואל בנארויה
Play songs in order
playerSongImg
Title חדש כקדם ימינו
Cycle of the Year לכל עת;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • חַדֵּשׁ כְּקֶדֶם יָמֵינוּ - בקשה שעם ישראל יֵשב לבטח בארצו כפי שהיה בימי קדם, בימי מלכות שלמה, שהיתה עת של פריחה מדינית ורוחנית כאחת, כמתואר במלכים א ה, ה: וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמה. הביטוי חַדֵּשׁ כְּקֶדֶם יָמֵינוּ מופיע במגילת איכה ה, כא, שם מבקש הנביא על הגאולה ושיבת העם לארצו: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. • שׁוֹכֵן זְבוּלָה - כינוי לאל. למילה זבול - זְבוּלָה, שתי משמעויות: האחת, בית המקדש, על פי דברי שלמה בחנוכת בית המקדש: בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים (מלכים א ח, יג); השניה - רקיע, או ליתר דיוק אחד משבעת הרקיעים, כמבואר במדרש רבה דברים, פרשה ב: ר"א אמר, ז' רקיעים הן: שמים. ושמי שמים. רקיע. שחקים. מעון. זבול. ערפל. בתנ"ך נזכרת המילה זבול בהקשר הזה בחבקוק ג,יא: שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. בשימוש במלה זְבוּלָה על כפל משמעויותיה מרמז המשורר לכך שהאל משרה שכינתו בעליונים (ברקיע) ובתחתונים (בית המקדש), כפי שמובא במדרש תנחומא, בחוקותי, סימן ג: אמר רבי אמי, נתאוה הקדוש ברוך הוא, כשם שיש לו דירה למעלה, שיהא לו כך דירה למטה. • לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ - לשבת לבטח בארצנו. המילה כבוד מרמזת גם לבית המקדש, כפי שנאמר במדרש רבה בראשית, פרשה ג: והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים ואין כבודו אלא בית המקדש. כך ניתן לפרש ביטוי זה במשמעות כפולה - הן בקשה שעם ישראל ישכון לבטח בארצו והן בקשה שהשכינה תשרה ותשכון בבית המקדש. • נָאוָה תְּהִלָּה - נאה וראוי השיר והשבח, על פי תהילים לג: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. כאן שוב בכפל משמעויות - הן לגבי הארץ והן לגבי הקב"ה, שלהם ראוי לשיר ולשבח. • יָגֵל וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ - בזמן הגאולה, כשיתקיימו כל הבקשות הללו. על פי תהילים יד, ז: מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְיָ שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. • נוֹרָא עֲלִילָה - כינוי לאל, שמעשיו נוראים ומטילים מורא, על פי תהילים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. • יָרוּם וְנִשָּׂא קַרְנֵנוּ - הביטוי הרמת קרן נזכר פעמים רבות בהקשר של גאולה ומשיח, כך למשל בשמואל א ב, י: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ (ראו גם תהלים פט, יח; קמח, יד). כאן מבקש המשורר שתתרומם קרנם של ישראל הירודה בגלות, כלומר מעמדם בעולם, בקרב האומות, ישתנה ויתהפך משפל למרומם. • מְאֹד נַעֲלָה - ניתן לפרש הן לגבי קרנם של ישראל שתהיה נעלה, מרוממה, והן כמוסב על האל, על פי תהלים מז, י: נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה )ועיינו שם בפירושו של אבן עזרא לפסוק). • נָבוֹא אֶל מְנוּחָתֵנוּ וְאֶל הַנַּחֲלָה - הביטוי אל המנוחה ואל הנחלה נזכר בתנ"ך במשמעות של עם ישראל היושב בארצו, שבטיו נוחלים את נחלותיהם ובית ה' בנוי על תילו, ככתוב בדברים יב, ט, ערב הכניסה לארץ ישראל בתום המסעות במדבר: כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נתֵן לָךְ. • בַּעֲגָלָא - בארמית: במהרה. כנאמר בתפילת הקדיש על מלכות ה' שמהרה תופיע: בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. • וְיִנָּשֵׂא הוֹד דְּבִירֵנוּ בְּרוּם מַעְלָה - הדביר, בית המקדש, יהיה גבוה ומרומם ונראה למרחוק, כמתואר בחזון אחרית הימים: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם (ישעיהו ב, ב; מיכה ד, א). הגובה והרוממות הן בה בעת בממד הפיזי, הארצי, ובממד הרוחני.

Have more information? Found a mistake?