audio items
snunit
Back to search results

יעלת חן העלמה

Enlarge text Shrink text
playerSongImg
Title יעלת חן העלמה
Cycle of the Year שירת הבקשות
Cycle of Life הולדת הבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • יַעֲלַת חֵן הָעַלְמָה - כנסת ישראל. במקרא ובמדרשים משולה כנסת ישראל פעמים רבות לעלמה ולאשה (למשל בשיר השירים. הביטוי יעלת חן עצמו מוזכר במשלי ה, יט, שם הוא מכוון כלפי התורה: אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת-חֵן. • כְּלִילַת יֹפִי - מושלמת ביופיה. השיבוץ מאיכה ב, יט, שם מדובר על ירושלים: הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ. • בַּת אֵיתָנִים - בתם של האבות, המכונים איתנים. • קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ - המשורר מעודד את כנסת ישראל וקורא לה לקום מחשכת הגלות אל אור הגאולה, ולהראות את יופיה וזהרה. השיבוץ מישעיהו ס, א: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה',עָלַיִךְ זָרָח. • וְקוּמִי צַהֲלִי בִרְנָנִים - שאי זמרה ורננה. עפ"י ישעיהו יב, ו: צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. • עֲדִי צְנִיף מְלוּכָה נְסוּכָה - חבשי על ראשך כתר מלכות והמלכות כמו תהא פרושה, נסוכה, עלייך. חזרי אל עידן תפארתך ומלכותך. • וְלִבְשִׁי שָׁנִי עִם עֲדָנִים - בגדי פאר והדר. עפ"י שמואל ב א, כד, בקינתו של דוד על שאול: הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. • וּמִשְׁבְּצוֹת שֵׁשׁ וּרְקָמוֹת - בגדי פאר ומלכות. עפ"י יחזקאל טז, יג: וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ שֵׁשׁ וָמֶשִׁי וְרִקְמָה... וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה. המילה משבצות נגזרת מן הפסוק בתהילים מה, יד, המדבר אף הוא על לבוש מלכות: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. • כִּי מִכָּל עֲלָמוֹת נָוִית וְיָפִית - כנסת ישראל נאה ויפה מכל שאר האומות. • קְשׁוּרָה בַּעֲבוֹת חִשְׁקִי מִלְּפָנִים - קשורה את עימי בעבותות אהבה עוד משחר נעורייך, כמתואר בירמיהו ב, ב: כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ... • אִשְׁרוּךְ כָּל בָּנוֹת - כל האומות מהללות ומודות ביופיה ובהדרה של כנסת ישראל, ומאשרות את בחירתה של העלמה, כפי שכתוב בשיר השירים ו, ט: רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ. • וּמַה לָכֶן בָּנוֹת בְּדוֹדִי - מה לכן שאר אומות העולם לחפש אצל דודי, שהרי: אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ (שיר השירים, ז, יא). כנסת ישראל קשורה אל הקב"ה בקשר בל ינתק. • קִנְּמָן בֶּשֶׂם - בשם טוב ומשובח. ממנו נצטוה משה להכין את שמן משחת הקודש שבמשכן, בשמות ל, כג: וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם... וּקְנֵה בֹשֶׂם. • שֵׁשׁ - בד יקר, גם בו היו משתמשים להכנת היריעות שבמשכן כפי שכתוב בשמות כו, א: וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי... • וְתַרְשִׁישׁ - אבן יקרה, שהיתה משובצת בחושן, אותו היה עונד הכהן הגדול על לוח ליבו, ואשר היה משובץ בשתיים עשרה אבנים יקרות כנגד שניים עשר שבטי ישראל.כפי שכתוב בשמות כח, כ: וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם. • וּפָנִים נוֹצְצִים אוֹר לְהָבִים - פניך מזהירים באור יקרות. תיאור זה נאמר מפי הרעיה על הדוד אך עשוי גם להתפרש כנאמר מפי הדוד על הרעיה. • וְעֵינַיִךְ זוֹרְקִים תּוֹתָח - מבט עינייך חד ויוקד. • וּמִפְתַּח שְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ חוּט שָׁנִים - שפתייך אדומות כחוט השני, כמתואר בשיר השירים ד, ג: כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה. • שִׁנַּיִךְ כְּמוֹ בְדֹלַח - שינייך צחות ומבהיקות כאבן הבדולח. • רַקָּתֵךְ כְּפֶלַח רִמּוֹן - לחייך אדומה כפלח הרימון, עפ"י שיר השירים ד, ג: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. רש"י שם מסביר את מיקומה של הרקה כמיקומן של עצמות הלחיים. • זֹאת קוֹמָתֵךְ יָפְתָה וְדָמְתָה לְתָמָר - המשורר מתאר ומהלל את יפי קומתה של העלמה, עפ"י שיר השירים ז, ח: זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר... • נְעִימַת שׁוֹשַׁנִּים - המשורר מסיים בשבחה של העלמה, היא כנסת ישראל, בביטוי שאף הוא מבוסס על שיר השירים, אלא ששם כינוי זה מיוחס דווקא לדוד ולא לרעיה: דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים (שיר השירים ב, טז).

Have more information? Found a mistake?