audio items
snunit
Back to search results

יחידה רעיה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
  • 2.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title יחידה רעיה
Cycle of the Year לכל עת
Cycle of Life חתונה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • יְחִידָה רַעְיָה – האהובה היא יחידה, כפי שנאמר בשיר השירים ו, ט: אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ... וייתכן שברובד נוסף, יש כאן גם פנייה אל הנשמה, המכונה אף היא 'יחידה' (ראו למשל תהלים כב, כא; שם לה, יז).
    • גַּל נָעוּל – דימוי האהובה לתנועה הפורצת והחיונית של הגל ולאיפוק ולצניעות שבנעילתו, מופיע בשיר השירים ד, יב: גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.
    • גַּן רָוֶה – סמיכות הגן לגל עולה מהאזכור הקודם, משיר השירים. הביטוי גן רוה לקוח מישעיהו נח, יא ...וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.
    • יוֹצְרֵךְ לְבָבוֹת בּוֹחֵן – אלוהים, שיצר אותך ושיודע את המתחולל בלב האדם. הביטוי מופיע במספר מקומות, למשל משלי יז, ג מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'.
    • כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה – כי נעים קולך ויפה מראך, לפי שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.
    • אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן – כינוי ליופיה של האשה האהובה, לפי משלי ה, יח–יט: יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ. אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן...
    • הַיָּפָה בַנָּשִׁים – האשה היפה יותר מכל הנשים, לפי שיר השירים א, ח: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים... וראו עוד שם ה, ט וכן שם ו, א.
    • כְבוּדָה – נכבדה.
    • נָעַמְתְּ מְאֹד מִכֹּל כְּלֵי חֶמְדָּה – את נעימה יותר מכל הדברים האהובים.
    • נָעַמְתְּ מְאֹד – לפי קינת דוד על יהונתן בשמואל ב א, כו צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.
    • מִכֹּל כְּלֵי חֶמְדָּה – לפי נחום ב, י בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה.
    • מִזָּהָב מִפָּז מֵאֹדֶם וּפִטְדָּה – יותר ממתכות ומאבנים יקרות. אֹדֶם וּפִטְדָּה הן שתים מאבני החושן.
    • בְּעֵינֵי כֹל רוֹאַיִךְ אַתְּ נוֹשֵׂאת חֵן – לפי האמור אודות אסתר באסתר ב, טו: וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ.
    • וּדְמוּת פָּנַיִךְ... יִדְמוּ לְיָרֵחַ יָקָר מָלֵא בֶן יוֹמוֹ – פני האהובה דומים לירח במילואו (באמצע החודש). הדימוי לירח לקוח משיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה.... הביטוי ירח יקר לקוח מאיוב (לא, כו): אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ. ראב"ע מפרש ירח יקר כירח במילואו, באמצע החודש.
    • בָּרוּךְ הָאֵל שֶׁבָּרָא בְעוֹלָמוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת – לפי הברכה הנאמרת בראיית אילנות מלבלבים בימי ניסן, המובאת בבבלי (ברכות מג, ע"ב) "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".
    • וַיֹּאמֶר לִמְצוֹא חֵן – והוא ביקש ליהנות בהם בני אדם ולמצוא חן בעיניהם, או גם: ביקש למצוא, לגלות את חינם של הבריות. ביטוי זה הוא שיבוץ ממענהו של יעקב לעשו בבראשית לג, ח: וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי וַיֹּאמֶר לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.
    • הֲלוֹא אֲבַקֵּשׁ לָךְ בֵּית מְנוּחָה – אני מבקש להביאך אל בית שבו תמצאי מנוחה. לפי דברי נעמי לרות כלתה (במגילת רות ג, א) בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ.
    • תּוֹךְ נְוֵה שָׁלוֹם – בתוך מקום של יופי ושלום, לפי ישעיהו לב, יח: וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת.
    • בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה – בשקט ובביטחון, לפי דברי ה' בישעיהו ל, טו ...בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם...
    • כַּבֵּד אֲכַבְּדֵךְ מְאֹד – כדברי בלק ביד שליחיו אל בלעם בבמדבר כב, יז: כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה...
    • בְּמִנְחָה – במתנה.
    • הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן – הדמות המרכזית, כמרכזיותה של האבן הראשה המונחת בשיאה של צורת הקשת הבנויה, ושהכול משמיעים את שבחה, לפי זכריה ד, ז: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ.
    • אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ – אם אינך יודעת, לפי שיר השירים א, ח: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.
    • עַל מָה וְעַל מַה דּוֹדַי לָךְ אֶתְּנָה – מדוע נתתי לך את אהבתי, לפי שיר השירים ז, יג: ...שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ.
    • רַבּוֹת בָּנוֹת אַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה – את עלית על בנות רבות, לפי משלי לא, כט רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה.
    • שֶׁקֶר הַיּוֹפִי וְהֶבֶל הַחֵן – מעלתך עליהן אינה (דווקא) ביופי ובחן, שכן: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא, ל).
    • בֹּאִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי – לפי שיר השירים ה, א בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כָלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי...
    • אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי – לפי שיר השירים ג, ד ...עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי.
    • וְלָקַחְתְּ מִיָּדִי... מָצָאתִי בְעֵינַיִךְ חֵן – אם מצאתי חן בעינייך, תקחי את ברכתי, לפי דברי יעקב לעשו בבראשית לג, י: אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי.
    • תְּבֹרָךְ מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל – הכלה / כנסת ישראל ברוכה ותתברך יותר מכל הנשים / אומות העולם. לפי ברכתה של דבורה ליעל בשופטים ה, כד: תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.
    • הֵנָּה שָׂרָה וְרִבְקָה לֵאָה וְחַנָּה - אותן 'נשים באוהל' מזוהות באופן דרשני עם האמהות לפי בבלי, נזיר כג ע"ב: "'מנשים באהל תבורך' - מאן נשים שבאהל? שרה רבקה רחל ולאה. המשורר השמיט מהן את רחל, והוסיף אליהן – בלא מקור ידוע - גם את חנה, כנראה לצורך החריזה.
    • לִקְרָאתָהּ הַבָּנוֹת צְאֶינָה וּרְאֶינָה – המשורר קורא לבנות לצאת לקראת הכלה, לפי שיר השירים ג, יא: צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.
    • כְּלִיל תִּפְאֶרֶת לְרֹאשָׁהּ – כתר לראשה של הכלה, על פי הנאמר על משה בתפילת שחרית של שבת: כליל תפארת בראשו נתת, בעומדו לפניך על הר סיני.
    • לִוְיַת חֵן – משווה ומוסיף לחנה של הכלה, לפי משלי ד, ט: תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ.
    • דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִגִּזְעוֹ מָשִׁיחַ בְּשִׁירָיו... יְשַׁבֵּחַ – במזמורי תהלים ששר דוד, שממנו יצא המשיח, נשבח אותך:
    • שִׁיר לַמַּעֲלוֹת שִׁיר לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר – אלו כותרות מזמורי תהלים.
    • לְדָוִד מִזְמוֹר – כאן רומז המשורר גם לשירו הוא, שכן שמו דוד.
    • דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן – המשורר מברך את עצמו ששירו ישא חן באוזני שומעיו, לפי קהלת י, יב: דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ.


Have more information? Found a mistake?