Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אלהים דיבר בקדשו / ר' דוד חסין אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ נָטַע שַׁחַק וְחִדְּשׁוֹ וְעַל יַמִּים יָסַד אַרְצוֹ יוֹם שְׁבִיעִי כִּלָּה חֶפְצוֹ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ דְּבַר מִצְוָה לָהּ תָּרוּצוּ לֹא תִּכָּלְמוּ לֹא תֵבוֹשׁוּ וּתְחוּם שַׁבָּת אַל תֶּהֶרְסוּ אַלְפַּיִם אַמָּה בוֹ קָצְצוּ יוֹם זֶה שִׂמְחוּ וְשׂוֹשׂ שִׂישׂוּ תָּגִּילוּ וְגַם תַּעַלְצוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיכֶם אֶת ה' דִּרְשׁוּ חִזְקוּ וְאִמְצוּ הִתְאוֹשָׁשׁוּ מִבְּעוֹד יוֹם לוֹ הַכְנִיסוּ יִשְׂמַח בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ מֹשֶׁה עֶבֶד צוּר נֶאֱמָן נָתַן לוֹ חֶפְצוֹ וְחֶלְקוֹ יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן עוֹבְדֵי פְלִילִיָּה פָקוּ וְשֻׁדְּדוּ כְּשׁוֹד שַׁלְמָן בּוֹ יִתְהַלְלוּ יִצְדָּקוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַם לֹא אַלְמָן יֹאכְלוּ יִשְׂבְּעוּ וְיִינָקוּ מִזִּיז כְּבוֹדָה יָמֹצוּ אֱלֹהִים |
| הפיוט עוסק במצוות השבת שניתנה אמנם בסיני, אך ששורשיה בבריאת העולם. מצווה זו מעידה על כך שה' ברא את השמים ואת הארץ, ושהוא אף מחדשם. בפיוט נזכר האיסור הכללי של עשיית מלאכה, ובאופן ספציפי יותר מוזכר כאן האיסור לצאת ממקום המושב והעיר, מעבר לאלפיים אמה, המהווים 'תחום שבת'. השבת, אפוא, מאופיינת כאן כיום של עצירת התנועה במרחב. המקרה שבו מותר כן לרוץ בשבת הוא לצורך מצווה. בסיומו מזכיר המשורר את השמחה הכרוכה בשבת, את התורה והתפילות העומדות במרכזה ואת ההכנות אליה. |
| • אֱלֹהִים דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ – ה' אמר במעמד הר סיני. שיבוץ הוא מתהלים ס, ח אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד. וראו גם תהלים קח, ח. • יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – זהו המשותף לדיבר על השבת בשמות ובדברים. בשמות כ, ח נאמר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. ואילו בדברים ה, יב נאמר שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. • נָטַע שַׁחַק – שתל כביכול את השמים, כפי שנאמר בישעיהו נא, טז: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. • וְחִדְּשׁוֹ – האל גם מחדש את השמים בכל עת, לפי הקבלה. ביטוי זה נשען אולי על הפסוק מ ישעיהו סו, כב כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם, ומופיע גם בפרקי דר' אליעזר, פרק נ. • וְעַל יַמִּים יָסַד אַרְצוֹ – האל הקים את היבשה מעל הים, לפי המתואר בתהלים כד, א-ב: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ. • יוֹם שְׁבִיעִי כִּלָּה חֶפְצוֹ – בשבת סיים את כל מה שרצה לעשות. • כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ – כמו שנאמר בויקרא כג, ג: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. • דְּבַר מִצְוָה לָהּ תָּרוּצוּ – למרות שהילוכו של אדם בשבת צריך להיות מתון מהילוכו ביום חול, כדי להגיע לבית כנסת בשבת מותר לרוץ, כפי שאומר הרמב"ם ב"יד החזקה", הלכות שבת כד, ה: "מותר לרוץ בשבת לדבר מצוה כגון שירוץ לבית הכנסת או לבית המדרש". • לֹא תִּכָּלְמוּ לֹא תֵבוֹשׁוּ – לא תתביישו. כפי שנאמר בתיאורי הגאולה בישעיהו נד, ד אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד. • וּתְחוּם שַׁבָּת אַל תֶּהֶרְסוּ – אל תעברו ואל תפרצו מעבר לתחום שבת שהוא אלפיים אמה מסביב לעיר, כמו שאומרת התורה בשמות טז, כט רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת... שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. • קָצְצוּ – חכמים קצבו. • וְשׂוֹשׂ שִׂישׂוּ תָּגִּילוּ וְגַם תַּעַלְצוּ – תשמחו. • דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיכֶם – עִסקוּ בתורה, דברי התורה לא יסורו מפיכם. • אֶת יְיָ דִּרְשׁוּ – חפשו את קרבת ה' על ידי העיסוק בתורה, בתפילה ובזמירות השבת. • חִזְקוּ וְאִמְצוּ – התחזקו, כפי שאומר משה לעם ישראל קודם כניסתם לארץ בדברים לא, ו: חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. • הִתְאוֹשָׁשׁוּ – התחזקו. • מִבְּעוֹד יוֹם לוֹ הַכְנִיסוּ – מצווה להוסיף מן הקודש על החול ולהכניס את השבת מוקדם. • יִשְׂמַח בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ מֹשֶׁה – משה ישמח במתנה שקיבל, הלא היא התורה. לפי לשון תפילת העמידה בשחרית של שבת: ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו. • מֹשֶׁה עֶבֶד צוּר נֶאֱמָן – משה הוא עבדו הנאמן של ה', כפי שמעיד עליו ה' (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. • יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן – כינויים לקב"ה. הביטוי ידיד נפש עשוי להתפרש הן כמכוון אל משה כביטוי ליחסי הקב הינו לבין הקב"ה, האב הרחמן. משפט זה לקוח מפיוטו הידוע של ר' אלעזר אזכרי "ידיד נפש". ראו באתר זה. • עוֹבְדֵי פְלִילִיָּה פָקוּ – הגויים, עובדי עבודה זרה, ייכשלו. פָקוּ מלשון "פיק ברכים". הביטוי לקוח מישעיהו כח, ז: תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה. • וְשֻׁדְּדוּ כְּשׁוֹד שַׁלְמָן – שוד, רעה, תבוא על הגויים. הלשון עפ"י המתואר בהושע (י, יד) בנוגע לעם ישראל דווקא: וְכָל מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה. לא ברור מי היה שלמן וכנראה בחר כאן המשורר בביטוי זה בשל החרוז. • בּוֹ יִתְהַלְלוּ יִצְדָּקוּ כָּל יִשְׂרָאֵל – עם ישראל ישתבחו וישמחו בשבת ובקב"ה. עפ"י הלשון בישעיהו (מה, כה): בַּה' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל. • עַם לֹא אַלְמָן – כינוי לעם ישראל, המכונה כך ע"י ירמיהו הנביא ברצותו לבטא את הקשר החי והנצחי בין עם ישראל והקב"ה, כקשר בין אב ובנים, דוד ורעיה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו... (ירמיהו נא, ה). • יֹאכְלוּ יִשְׂבְּעוּ וְיִינָקוּ מִזִּיז כְּבוֹדָהּ יָמֹצוּ – תיאורי העונג של ישראל מהשבת, על פי תיאור הגאולה בישעיהו סו, יא: לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. |
| Title |
אלהים דיבר בקדשו |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
