audio items
snunit
Back to search results

שישו צהלו - מקומך אל תנח

Enlarge text Shrink text
playerSongImg
Title שישו צהלו - מקומך אל תנח
Cycle of the Year לכל עת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • שישו צהלו:

    • שִׂישׂוּ צַהֲלוּ רַנְּנוּ - המשורר פונה לעם ישראל וקורא להם שישמחו בשמחת הגאולה.
    • וְקוֹלְכֶם שְׂאוּ וַעֲנוּ - הרימו קול בשירה ובזמרה.
    • כְּשׁוֹפַר תְּרוּעָה - הרימו קולכם כשופר. קול השופר הגדול מסמן את בוא הגאולה, כמתואר בישעיהו כז, יג: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָם.
    • לֹא תוֹסִיפוּ עוֹד תִּתְעַנּוּ - בצער הגלות.
    • לֹא תִהְיֶה נְגוּעָה - כנסת ישראל מדומה כאן למצורע הנגוע ומורחק מהמחנה. בעת הגאולה לא תהיה עוד מורחקת מהקב"ה ותשוב ותתאחד עמו. הביטוי נגוע מופיע גם בתיאור המשיח הגואל (ישעיהו נג, ד): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.
    • אָשׁוּב אָרִיחַ עוֹלָתְכֶם, מִנְחָה רְצוּיָה - תחזור עבודת הקרבנות לבית המקדש והעולות שיוקרבו יהיו לרצון לפני ה'.
    • הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה - זוהי הבטחת הגאולה המופיעה במלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.

    מקומך אל תנח:
    • מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח - אל תנוח, אל תרפה ממידתך הטובה. זהו שיבוץ מקהלת י, ד: אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים. ניתן לפרש במשמעות נוספת - אל תנוח במקומך.
    • הַשְּׁפָלִים - הענוים ונמוכי הרוח.
    • כִּי רָם קוֹמָה יִשַּׁח - הגאה ובעל המעמד הנישא ירד ממעמדו.
    • וּנְפִילִים הָיוּ לִנְפָלִים - הענקים, הגבירים יהיו כנפלים, קטנים ובלתי נחשבים. המשורר נוקט כאן בלשון נופל על לשון במשמעות הפוכה.
    • וּבֵית גֵּאִים יִסָּח חִישׁ - ביתם של התקיפים ייהרס וייעקר. זהו שיבוץ ממשלי טו, כה: בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְיָ וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה.
    • וְנָסוּ הַצְּלָלִים - הערפל שבעולם שבגינו לא מבחינים בין צדיק לרשע עתיד ל הביטוי לקוח משיר השירים ד, ו: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. המדרש שם מפרש שהצללים אלו הם שרי האומות.
    • כִּי יוֹם לַשּׁוֹכֵן שְׁחָקִים עַל כָּל עֲנָקִים - כי עתיד להגיע היום בו ישפוט ה', השוכן כביכול בשחקים, את הגאים והרשעים. המלה יום בהקשר זה מכוונת ליום הדין, כפי שמופיע למשל בישעיהו ב, יב: כִּי יוֹם לַייָ צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל; ובמלאכי (ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ.
    • שׁוֹכְנֵי עֲמָקִים - מי שנראה נמוך ושפל בעולם הזה.
    • מִי לְהַשְׁפִּיל מִי לְהָקִים - ה' ישפיל את הגאה וירומם את השפל. כפי שמופיע בתפילת חנה (שמואל א ב, ז-ט): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל: ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם: מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם.
    • דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ - משמעות כפולה: א. דרך הישר, ב. דרך ה' - מלכו של העולם.
    • קוּם וּנְהַג - נהג בדרכו של ה' והתדבק במידותיו.
    • לִשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא - נהג כמו הקב"ה, העוזר לנדכאים. הלשון עפ"י ישעיהו (נז, טו): כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ.
    • וּלְדַל וָהֶלֶךְ הִלָוֵה - התחבר לעניים ולמסכנים, חסרי בית הנודדים בדרכים.
    • וּבְלָשׁוֹן רַכָּה - דבר עמם בנעימות ולא בשפה קשה, עפ"י משלי כה, טו: וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.
    • וְכָל גָּאוֹן הַשְׁלֵךְ שֹׁרֶשׁ כָּל פֶּגַע - התרחק מהגאוה שהיא שורש כל הרע והשלך אותה מלפניך.
    • אִם נָבַלְתָּ בְּהִתְנַשֵּׂא - אם נהגת כנבל והתנשאת,אז רַע הַמַּעֲשֶׂה. הביטוי לקוח ממשלי ל, לב: אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה.
    • לָכֵן קוּם נָא וְהִתְרַצֵּה - קום ובקש מחילה מהקב"ה ופייס אותו.
    • אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא - הקב"ה, כמתואר בחזון ישעיהו (ו, א): וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא. בדרך כלל הישיבה על כסא מקושרת לדין כפי שמופיע למשל במשלי כ, ח: מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע. הביטוי אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא לקוח מהתפילה המקדימה את אמירת י"ג מדות רחמים הנאמרות בתוך תפילת התחנון, בסליחות ובתפילות הימים הנוראים: אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. הבקשה מה' היא שבשבתו למשפט ינהג במידת הרחמים ולא במידת הדין.
    • לִקְצַת הָאֲרָקֵים - לקצות הארץ. ארקא בארמית ארץ.
    • יַבִּיט בְּעָצְמָה - ה', שרואה מקצה העולם ועד סופו.
    • וִישַׁלַּח בְּרָקִים יֵלְכוּ בְּחָכְמָה - הברקים הם שליחיו של ה', ע"פ איוב לח, לה: הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ. החכמה נמשלת לברק המאיר פתאום ומראה לך את הדרך באפילה.
    • יָפוּצוּ אֲפִיקִים בִּדְבַשׁ וְחֶמְאָה - שבח לה', שברצותו, הנחלים יכולים לשפוע דבש וחמאה, המסמלים שפע. לפי איוב כ, יז: אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה.
    • תִּמָּלֵא אֲדָמָה מִמֶּגֶד גְּבוֹהִים - האדמה תהיה מבורכת מברכת גבוה. לפי ברכת משה את שבט יוסף טרם פטירתו (דברים לג, יג-יד): וּלְיוֹסֵף אָמַר מְברֶכֶת יְיָ אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת: וּמִמֶּגֶד תְּבוּאת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.
    • כִּי גָּדוֹל ה' עַל כָּל אֱלֹהִים - הלשון עפ"י תהלים צו, ד: כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים.



Have more information? Found a mistake?