• אַבְנֵי אֶקְדָּח שִׂים שְׁעָרַי - שבץ בשערי ציון אבנים טובות ויקרות המזהירות כאש, או לפי פירוש אחר אבנים קדוחות וחצובות. בקשה זו לבניין ציון נשענת על אחת מנבואות הנחמה והגאולה של ישעיהו (נד, יב): וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. • וּגְלִילֵי כֶסֶף - השערים יעוטרו בגלילי כסף. הביטוי לקוח מתיאור משתה אחשורוש במגילת אסתר א, ו: חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ. ייתכן שהפייטן נשען על הדרשה המופיעה בבבלי מגילה יא ע"ב, האומרת שאחשורוש השתמש במשתה בכלי המקדש שהובאו לפרס. כאן הוא 'מחזיר' דברים מן המשתה אל המקדש העתידי. • כָּלְתָה נַפְשִׁי לַחֲצֵרַי - אני מתגעגע למקדש, לפי תהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'. • רַב הַכֹּסֶף - הגעגוע גדול. • מִצְהֲלוֹת אַבִּירַי - קולות גדולי התורה שלי. הכינוי 'אבירים' בתור תלמידי חכמים מצוי בפרקי היכלות רבתי ה, ד, בתי מדרשות חלק א. הביטוי השלם לקוח מירמיה ח, טז מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ, אך בהקשר שם מתייחס לאויב. • טוֹב לִי... מֵאַלְפֵי כֶסֶף - אני מעדיף את לימוד התורה על פני נכסים חומריים. לפי תהלים קיט, עב: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. • שְׁאֵרִית יוֹסֵף חַי - מי ששרדו את הגלות, שאריתו של יוסף שנותרה בחיים, לפי עמוס ה, טו: אוּלַי יֶחֱנַן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. • אֵלִי הֱיֵה מְאַסֵּף - אסוף וקבץ מהגלויות. ביטוי זה לגבי הקב"ה לעתיד לבא מצוי בישעיהו נב, יב: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ... כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. • חַי אֵלִי - אלי החי. • עֲלֵיכֶם יוֹסֵף... אֶלֶף פְּעָמִים - האל ירבה אתכם פי אלף, לפי ברכתו של משה לעם ישראל טרם מותו בדברים א, יא: ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם. • חִישׁ - מהר. • תְּחַדֵּנִי - תשמחני. • גִּילַת וְרַנֵּן - לשונות שמחה המתקשרות לגאולה, לפי ישעיה לה, א-ב: ...וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן. • עַל לֵב כַּחוֹתָם שִׂימֵנִי - חקוק אותי, את כנסת ישראל, בלבך. לפי שיר השירים ח, ו: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ. • אֲשׁוּרַי כּוֹנֵן - חזק את צעדי, ישר את דרכי, לפי תהלים מ, ג: וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי. • צִדְקָתְךָ תֶּהְגֶּה לְשׁוֹנִי - אספר את צדקתך, לפי תהלים לה, כח: וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ. • חַסְדָּךְ אֲרַנֵּן - אשיר על חסדיך, לפי תהלים נט, יז וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ. • רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים - ענג אותי לעתיד, לפי שיר השירים ב, ה, שם מתואר מצעה של הרעיה כמרופד בתפוחים: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. רש"י מפרש פסוק זה: רפדו רפידתי בתפוחים לריח טוב. • תַּפּוּחֵי זָהָב - מהעונג החושי של הריח יש כאן תאור של עונג שבעושר. לפי משלי כה, יא: תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו. • מִגְדָּנוֹת - מתנות. • מֶרְקָחִים - בשמים. ייתכן שהגרסה המקורית של השיר היא מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים ואז ניתן לפרש במשמעות נוספת - כלי בשמים, לפי שיר השירים ה, יג: לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר. פסוק זה נדרש גם לגבי תורתם של תלמידי חכמים בשיהש"ר ה, יח. • אַקְטִיר סַמִּים מְמֻלָּחִים - קטורת הסמים שהוקטרה בבית המקדש כללה מלח שנקרא מלח סדומית, לפי כריתות ו. • עַל מִזְבַּח זָהָב - מזבח הקטורת היה עשוי זהב. • הֵילֵל בֶּן שַׁחַר - כוכב השחר, לפי ישעיה יד, יב: אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, ובהקשר שם מדובר על מלך בבל שבגאוותו דימה עצמו לכוכב בשמי מרומים. • אוֹר יָהֵל - יאיר ויזרח אור, והכוונה לאורה של הגאולה, המתואר כאיילת השחר במדרש רבה אסתר פרשה י: ר' חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא הוון מהלכין בהדא בקעתא דארבל וחזון את אילת השחר שבקעה את האורה אמר ליה רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא כך הוא גאולתן של ישראל בתחלה קימעא כל מה שהולך הוא גדול ורבה. • עַל הָרֵי שָׁפֶר - על הרים יפים. במקור הר שפר היה שם מקום במדבר, ראו במדבר לג, כג: וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר. נראה מההקשר שכאן פירושו הר המוריה. • בְּשָׂמִים רֹאשׁ מֹר וָאָהֶל - שמות בשמים, לפי שיר השירים ד, יד: נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים. • דּוֹד - אהוב, הוא הקב"ה. • אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר - צמח של בשמים העשוי אשכולות. הדוד מדומה לאשכול הכופר המדיף ריח טוב, לפי שיר השירים א, יד אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי. • עָלוֹת יְנַהֵל - מיניקות יוביל. זהו חלק מתיאור קיבוץ הגולים החלשים והנידחים בנבואתו של ישעיהו (מ, יא): כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל. • יִדְמֶה אֶל עֹפֶר - הקב"ה ימהר את הגאולה ויזדרז כעופר האילים. לפי שיר השירים ב, ט דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, וכן שם ב, יז; ח, יד. • מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ - מלכי האומות הרחוקות.לפי המזמור המתאר את הכבוד שמלכי העמים הרחוקים יחלקו למלך ישראל, תהלים עב י-יא: מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ... וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. • יִרְהוּ - יראו, יפחדו. • כִּי עִמָּנוּ אֵל - משום שהקב"ה יהיה עם עמו, לפי ישעיהו ח, י: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל. • רְאוּ בֵן לָאֵל - זהו תוכן התמיהה. בן האל הוא עם ישראל, כפי שנאמר בשמות ד, כב כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, אפשרות אחרת היא שזהו מלך המשיח, שעליו נאמר בתהלים ב, ז-ח: ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. • כְּאִישׁוֹן מַן יִנְצְרֶנְהוּ - ישמור אותו כמו ששומרים על אישון העין, לפי הכתוב בדברים לב, י: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר... יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. • מַן - מַן הוא ציווי מקוצר של "מַנֵה", במשמעות של מינוי, ציווי. צווה שישמרו את עם ישראל כמו אישון העין, לפי תהלים סא, ח: יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ. • קְדוֹשׁ יִשְׁרָאֵל - פנייה לאל, לפי כינויו במקומות שונים כגון מלכים ב יט, כב; ישעיה א, ד; ישעיה ה, כד.
|