audio items
snunit
Back to search results

ארץ הקדושה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    כורדיסטן - זאכו לא ידוע
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו יהונתן דקל
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו לא ידוע
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו שמחה יוסף
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן אלעד גבאי, דוד מנחם
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
Play songs in order
playerSongImg
Title ארץ הקדושה
Cycle of the Year יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים;ימים נוראים;לכל עת;שבת;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • חֲמוּדָה – רצויה, אהובה, נחשקת.
    • לְתוֹרָה וּתְעוּדָה – ארץ ישראל עצמה מעידה על כך שהיא רצויה ודרושה. ואולי גם במשמעות נוספת האומרת שכבודה וערכה של הארץ נובעים מן התורה.
    • תִּקָּרֵא דְרוּשָׁה – על פי הפסוק מישעיה סב, יב ...וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה.
    • בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם הוּסַד יְסוֹדָתֵךְ – ציון במרכז העולם, וממנה הוא נוסד, הושתת, כפי שמתואר במדרש תנחומא (קדושים י): "כשם שהטבור הזה נתון באמצע האיש, כך ארץ ישראל נתונה באמצע העולם, שנאמר (יחזקאל לח) 'יושבי על טבור הארץ'. וממנה משתיתו של עולם יוצא... ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם וירושלים באמצעיתה של א"י ובית המקדש באמצע ירושלים וההיכל באמצע בית המקדש והארון באמצע ההיכל ואבן שתיה לפני הארון, שממנה נשתת העולם".
    • מִשָּׁמַיִם סֻלָּם נִצָּב לְעֻמָּתֵךְ – סולם יעקב, שעל פי המדרש היה מוצב מול בית המקדש, כמתואר בבראשית רבה (סט, ז): "הסולם הזה עומד בבאר שבע, ושיפועו מגיע עד בית המקדש... אמר ר' יהודה בר' סימון: הסולם הזה עומד בבית המקדש ושיפועו מגיע עד בית אל... אמר ר' שמעון בן יוחאי: אין בית המקדש של מעלן גבוה מבית המקדש של מטן אלא י"ח מיל."
    • מוֹרֶה בִּשְׁלֵמוּתֵךְ כִּי אַתְּ הַנִּבְחֶרֶת – סולם זה המקשר בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, או בין מקדש של מעלה ומקדש של מטה מצביע על שלמותך ונבחרותך.
    • פִּנָּה מְיֻקֶּרֶת – מקום מכובד, לפי האמור בישעיה כח, טז: הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת...
    • וְאֶבֶן הָרֹאשָׁה – האבן הראשית, המרכזית. ביטוי המבטא את מרכזיותה של ירושלים, ציון. הביטוי אבן הראשה לקוח מזכריה ד, ז.
    • רָמָה עַל גְּבוּלֵי תֵבֵל – ארץ ישראל גבוהה משאר הארצות, כמתואר למשל בבבלי קידושין סט, ע"א: "...כדתניא: (דברים יז) וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך - מלמד, שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות".
    • רַב יְקָרֵךְ – רב כבודך.
    • בַּפָּז לֹא יְסֻלֶּה – כבודך לא יוערך בפז. הלשון לפי איכה ד, ב: בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז.
    • וּבְסַפִּיר עֲפָרֵךְ – וערך עפרך גדול מערכן של אבנים יקרות.
    • גַּם מַחְכִּים אֲוִירֵךְ – לפי בבלי, בבא בתרא קנח, ע"ב: "אוירא דארץ ישראל מחכים".
    • וּמְאִירַת עֵינַיִם, בַּת יְרוּשָׁלַיִם – ציון היא מאירת עינים. ויש כאן גם משחק מלים - בת משמש גם כבבת העין, ובמשמעות זו הוא מתייחס אל המלים הקודמות – ומאירת עיניים.
    • בִּלְבָבוֹת חֲרוּשָׁה – כמו חרוטה, חקוקה, כלומר זכורה היטב.
    • הַר הַמּוֹרִיָּה מְעוֹנָהּ הַמִּקְדָּשׁ הַנּוֹרָא – בהר המוריה, הר הבית, שוכן המקדש. שורה זו נשענת על דרשת "מוריה" מלשון יראה, כפי שמביא הרמב"ן לבראשית כב, ב: "ושם 'מוריה' עשאו מן מורא, ששם יראו האלהים ועבדו לפניו".
    • לְכִסֵּא שְׁכִינָה – לפי ספר הקבלה "שערי אורה" (השער הראשון, הספירה העשירית), דוד תכנן את המקדש באופן שהוא יהיה במתכונת הכסא העליון לשכינה.
    • וַאֲרוֹן הַתּוֹרָה – ארון הברית שבקודש הקודשים.
    • וַעֲבוֹדָה טְהוֹרָה – עבודת הכהנים במקדש.
    • וְשֻׁלְחַן הַפָּנִים – השלחן שעליו היה מונח לחם הפנים במקדש.
    • לְכַפֵּר עֲוֹנִים מִזְבֵּחַ נְחוּשָׁה – מזבח הנחושת בבית המקדש, שעליו הקריבו קרבנות חטאת.
    • מְקוֹם הַנְּבוּאָה – הקב"ה ניבא אל נביאים רק בארץ ישראל או בעבורה (לפי ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי).
    • וְאוּרִים וְתוּמִים – האורים ותומים היו מונחים על לב הכהן הגדול. לדעת רש"י האורים ותומים הוא השם המפורש שהיו נותנים בתוך כפלי החשן שעל ידו הוא מאיר דבריו. באמצעות האורים והתומים שאלו בני ישראל את ה' שאלות גורליות.
    • וְהָאֵשׁ הַנּוֹרָא בָּאָה מִמְּרוֹמִים – על פי הנאמר אודות דוד בגורן אֲרַוְנָה בדברי הימים א כא, כו: וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעֹלָה.
    • בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים אֵין עֲרוֹךְ הֲדָרֵךְ – בין הארצות האחרות אין ארץ שתדמה להדרך.
    • סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל – בלשכת הגזית שבהר הבית ישבו 71 חכמים – סנהדרין הגדולה. בית דין זה היה הערכאה העליונה ודן רק בדברים הנוגעים לכלל עם ישראל.
    • כַּחֲצִי הָעֲגוּלָה – צורת ישיבתם היתה כחצי גורן עגולה.
    • אֵצֶל הַהַרְאֶל – אצל הר ה', הר הבית.
    • עַיִן רָאֲתָה אֶל תּוֹכֵךְ אַשְׁרֵי חֶלְקָהּ – אשרי מי שראה מציאות זו.
    • אֶרֶץ הַחֲשׁוּקָה מֵאֲבוֹת שְׁלֹשָה – ארץ ששלושת אבות האומה חשקו בה.
    • לְבָבוֹת יִכְאָבוּ, עֵינַיִם תִּבְכֶּינָה, דְּמָעוֹת יִשְׁאָבוּ, יָדַיִם תִּרְפֶּינָה – תיאורים שונים של כאב, אבל וחולשה.
    • יַעַן כִּי נְתוּנָה חֶמְדָּתָהּ לְחֵרֶם – משום שמחמדיה של ציון נתונים בידי זרים.
    • כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה – דימוי לבנין עראי הפרוץ לכל רוח והנוטה לנפול, כסוכה או אהל שבונה לו שומר הכרם והמקשה. לפי האמור בישעיהו א, ז-ח: אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים: וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה.
    • אַתְּ – שהיית רַבַּת בְּרָכוֹת בְּתוֹךְ עַם סְגֻלָּה. שהיו בָּךְ יֹפִי וּמַלְכוּת. תִּפְאֶרֶת וּתְהִלָּה.
    • מֵאָז הֵם בַּגּוֹלָה – מאז שבנייך בגולה.
    • אַתְּ רַבַּת הַמְּהוּמָה – את במבוכה ובלבול, עפ"י דברי יחזקאל (כב, ה) על ירושלים לאחר הגלות: הַקְּרֹבוֹת וְהָרְחֹקוֹת מִמֵּךְ יִתְקַלְּסוּ בָךְ טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה.
    • מֵאַרְבַּע הַפֵּאוֹת – מארבע רוחות השמים.
    • שְׂרִידֵי עֲדָתֵךְ עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֶל אַהֲבָתֵךְ – פליטי הגולים הפזורים נושאים עיניהם אלייך.
    • אָדוֹן הַמִּתְנַשֵּׂא – הקב"ה.
    • וְאוֹתָךְ יַעֲשֶׂה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה – לפי האמור בישעיה סה, יז-יח: כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב. כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ.
    • הוֹמִיָּה בְאֵבֶל – משמיעה קולות של המיה וצער.
    • עֲנִיָּה סוֹעֲרָה – ציון עניה ונפשה סוערת עתה, בגלות. השיבוץ לקוח מנבואת הנחמה של ישעיהו (נד, יא): עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.
    • עוֹד תְּהִי בְתֵבֵל לְעוֹלָם גְּבִירָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת – מעמדך ישתנה ואת תחזרי להיות ברום המעלה, להיות במעמד של גבירה.
    • לְאוֹרֵךְ יֵלֵכוּ – כפי האמור בישעיהו (ס, ג): וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.


Have more information? Found a mistake?