Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דוֹרְשֵׁי ה' זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבו הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא וּשְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לָנוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם נוֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם בְּאוֹר פָּנֶיךָ תַּבְהִיקֵם יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת תָּמִים ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים {{קדשם במצותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר,}} {{רוחך תניחמו כבהמה בבקעה תרד מן ההר,}} {{שבתם תשכנם בנחלת הסהר}} {{כנחלים נטיו כגנות עלי נהר}} |
|
זהו הפיוט הראשון מתוך זמירות ליל שבת המושרות בפי יהודי אשכנז. הוא מופיע כבר במחזור ויטרי (המאה ה־11) שנערך בידי אחד מתלמידיו של רש"י. במחזור ויטרי מופיע גם הבית האחרון של הפיוט, הפותח במילים: "קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר", ובכך משלים את האקרוסטיכון האלפא ביתי. בית זה נשמט מרוב הסידורים, ובמקומו נוספה השורה: "ה' אלוהי ישראל תשועת עולמים", לצורך חתימת השיר. במנהגי החסידים נחשב פיוט זה לאחד מן הזמירות שאותן שר רק הרבי. אופיים של רוב הלחנים מזכיר את הניגון של נוסח התפילה (גם בשל העובדה שהשיר אינו שקול), מה שעשוי להעיד אולי על קדמותו של הפיוט. כך מהווה הפיוט מעין חוליה מקשרת ומחברת בין התפילה ובין זמירות השבת, מעין ניגון של תפילה המטפס ועולה, ופותח כך את זמירות ליל שבת. המשורר משבח את שומרי השבת על מגוון הלכותיה, ומרחיב בתיאור שכרם הטוב. לצד גאולת ירושלים ובית המקדש העתידיים, מייחדים את התיאורים של חווית השבת היסודות הקדומים, השאובים מראשיתו האידיאלית של העולם – מגן עדן. בולטים גם ביטויי אור וזיו ייחודיים: "באור פניך תבהיקם"; "צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים", ועולה תמונה של גאולה עתידית ממנה זוכים שומרי השבת לטעום גם בהווה. |
|
• כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ - כל מי שמקדש את השבת כפי שנכון לקדשה. |
| Title |
כל מקדש שביעי |
|---|---|
| Cycle of the Year |
שבת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
• כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ - כל מי שמקדש את השבת כפי שנכון לקדשה.
• כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ - כל מי ששומר שבת כהלכה ונמנע מלחללה.
• שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ - מקבל שכר רב על מעשיו.
• אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ - פסוק מבמדבר א, נב, המתאר את חנייתו המסודרת של העם. כאן מטעים השיבוץ את הסדר הנינוח של ישראל בשבת, היושבים במקומותיהם. נראה שיש כאן רמז להימנעות מיציאה מתחום שבת.
• הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל - המחכים לבנין המקדש.
• כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל - כמקבלי התורה. נחליאל ומתנה הם שמם של שתי תחנות במסעותיהם של בני ישראל במדבר. המדרש דורש את שמם בהקשר לתורה: "מאי דכתיב (במדבר כא יח-יט) 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת' - אמר ליה: אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו - תורה ניתנה לו במתנה, וכיון שניתנה לו במתנה - נחלו אל, שנאמר וממתנה נחליאל" (עירובין נד, ע"א).
• גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ - התפללו.
• בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל - פסוק הוא ממלכים א ח, נו.
• הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא - מוסיפים זמן על השבת אחרי זמן צאתה ולפני זמן קבלתה.
• וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ - מקפידים על הלכות ערובי תחומין וערובי חצרות.
• זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ - פסוק הוא מתהלים קיח, כד.
• זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה - זכרו את מצוות שבת הנלמדת ונגרסת מתוך תורת משה.
• חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה - השבת חקוקה בין הימים ככלה העומדת בין רעותיה.
• טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה - ישראל ינחלוה ויקדשוה. המשך הפסוק ניתן לשתי פרשנויות: א. יקדשוה לפי ציוויו של ה', הכל-יכול, עושה -כל. ב. יקדשוה במאמר - כלומר בקידוש, המופיע לאחר המלים "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד..." ותחילת הקידוש היא הפסוק החותם בית זה -
• וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה - פסוק מבראשית ב, א.
• כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ - בצו ה' וחוקו.
• כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ - פסוק משמות יב, מז. הפסוק במקור מתייחס לקרבן הפסח, וכאן הוא מוסב אל השבת.
• מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם - אף שאתה אל קנא ונוקם, אנו מבקשים שתרעיף על יודעיך-עובדיך חסד.
• נוֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - שומרי השבת.
• שַׂמְּחֵם - את שומרי השבת.
• זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם - המקיימים את ציוויה, המנוסחים כאן לפי פתיחת הדיבר על השבת בשמות ובדברים - זכור ושמור.
• שָׁלֵם - אחד משמותיה הקדומים של ירושלים.
• בְּבִנְיַן שָׁלֵם - צירוף דו-משמעי: בבנין ירושלים ובבנין מושלם, כלומר בבנינו הגמור של המקדש.
• תַּבְהִיקֵם - תאיר את שומרי השבת.
• יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם - פסוק הוא מתהלים לו, ט. ירוו וישבעו מטוב בית המקדש ומנחל העדנים, הרומז כנראה לנהר שבגן עדן.
• עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים - עזור לעולם לאלו השובתים ביום השביעי ממלאכות החריש והקציר.
• פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה - שומרי השבת מקפידים לא ללכת בשבת במהירות כפי שהם הולכים בחול (לפי הגמרא בשבת קיג ע"ב).
• סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים - סועדים בשבת שלוש סעודות, כפי הציווי.
• תַּצְהִיר - תאיר.
• כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים - לפי חז"ל בששת ימי בראשית האיר את העולם אור גדול מאור החמה ומאור הלבנה. בעקבות חטא האדם מיעט הקב"ה את האור וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. הבטחת אור זה לעתיד נשענת על הפסוק: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא. (ישעיה ל, כו)
• ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים - פסוק משמואל א יד, מא. משמעו כאן: ה', תן לתמים, כלומר לשומרי שבת את המגיע להם.
• ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים - ה' הוא מושיעם של ישראל לעולם.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
