• אֵין דֵּי בָאֵר חַסְדֵי - אי אפשר להסביר ולפרט את חסדי ה' כי מרובים המה. המשורר עושה פה פרפראזה על הפסוק בישעיהו (מ, טז): וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה, תוך כדי החלפת המילים: בָּעֵר-בָאֵר; שם אומר הנביא שאין די בכל עצי יער הלבנון על מנת להבעיר אש לצורכי קורבן לאל, וכאן למשורר אין די מילים על מנת לשבח את האל. • יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי - האל הוא כמבצר ומעוז המגן ושומר על האדם הבוטח בו ואליו אפשר גם לנוס בעת צרה, על פי ירמיהו טז, יט: יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה... • מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי - האל הוא נחלתי וגורלי, על פי תהלים טז, ה: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. • לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ... - אספר בשבחי האל ובנאמנותו וחסדו לעמו מדור לדור, השיבוץ מתהלים פט, ב: חַסְדֵּי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. • אֵל מָגֵן בַּעֲדִי - על פי תהלים ג, ד: וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים ראשִׁי. • הֱיֵה סִתְרִי אַתָּה - האל יהיה לי למסתור ומחסה, כמצודה המגנה על האדם. על פי תהלים קיט, קיד: סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי. • וְאַל תֵּפֶן - אל תפנה, תביט. בקשה מהאל שלא יתחשב בפשעי העם ובחטאיו, על פי דברים ט, כז: אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ. • וְכֹבֶד מַעֲלִי - עוונותי וחטאי הרבים. את המילה כֹבֶד ניתן לפרש בכפל משמעות - הן במשמעות של רבים - חטאים רבים, והן במשמעות של עוונותי המכבידים עלי והם עלי כמשא. • צוּרִי וְגוֹאֲלִי - כינויים לאל, על פי תהלים יט, טו: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגאֲלִי. • חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר- ניתן לפרש הן ככינוי לקב"ה, שהוא מקור החיים, על פי תהלים לו, י: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר; הן במשמעות של נחיה באורך, החיים שלנו יהיו לאורו של הקב"ה. • יָהֵל - יאיר, יזרח, על פי איוב לא, כו: אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ. • הָאִירָה פָנֶיךָ - הזרח לנו את אור הישועה, הארת פנים של הגאולה לעומת הסתר הפנים של הגלות. השיבוץ מתהלים לא, יז: הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. • חָזָק - תואר לאל על פי ירמיהו נ, לד, גּאֲלָם חָזָק יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. • רְאֵה בְּדֹחַק הַשָּׁעָה - ראה את מצוקתם של ישראל בגלות. • וּשְׁלַח מֹשֶׁה רוֹעֶה מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה - שלח גואל. משה רבנו נקרא הרועה הנאמן, שהוביל את עם ישראל, צאנו של הקב"ה, אל ארץ ישראל, בגאולה הראשונה.
|