Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אור צח ופשוט / ר' אברהם יצחק ענתבי אוֹר צַח וּפָשׁוּט עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת לְךָ דּוּמִיָּה יַחְדְּלוּן הַקּוֹלוֹת אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים אֵין דּוֹרְשִׁים תְּחִלּוֹת מִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹת יְיָ אָדָם הַגָּדוֹל קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים קַיָּמִים עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת אוּרִים וְתֻמִּים צוּר כָּל הָעוֹלָמִים יָהּ יְיָ בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב הַנֶּעְלָם מִכֹּל מָרוֹם וְקָדוֹשׁ לְעֵלָּא מִכֹּל לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל עַיִן לֹא רָאֲתָה זוּלָתְךָ יְיָ רֵעִים וְדוֹדִים כֻּלָּם מַתְאִימוֹת חָכְמָה וּבִינָה נִקְבוּ בְשֵׁמוֹת יַחַד מְאִירוֹת זַכּוֹת וּנְעִימוֹת רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת נִבְחַר מִזֶּבַח טוֹב וְעוֹלוֹת חַסְדֵי הָאֵל כָּל יוֹם עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת יוֹמָם יְצַוֶּה חַסְדּוֹ יְיָ מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה הַךְ אֶת צָרֵינוּ עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ יְיָ עֲבֹר עַל פֶּשַׁע הִיא תִפְאַרְתֶּךָ וְזֶה חַסְדְּךָ וַאֲמִתֶּךָ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם נַחֲלָתֶךָ זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ נֶחֱזֶה בִּישִׁיבַת צִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ נֶצַח יִשְׂרָאֵל הָחֵשׁ פְּדֵנוּ וְלָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח יְיָ תְּנָה הוֹד הָדָר וַעֲדִי עֲדָיִים וְנִרְאֶה בְּטוּב עִיר יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה הִיא רַחֲבַת יָדַיִם בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יַסֵּד הֵיכָל וּדְבִיר וְאוּלָם יָאִירוּ כַּכּוֹכָבִים בְּהִלָּם נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ יָהּ הַחֲזֵר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּבָרִאשׁוֹנָה קַבֵּץ נִדָּחַי מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה אָז אָשִׁיר הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ |
| פיוט קבלי המושר בשירת הבקשות של יהודי ארם-צובא (חאלב). התאמה מופלאה קיימת בין מלותיו של הפיוט הזה לבין הזמן בו הוא מושר - עם עלות השחר, שעה של דומיה טרם התגלות אורו הצח והפשוט של הבוקר החדש. פיוט מסתורין זה הולך ומשורר את עשר הספירות אחת לאחת כאשר כל בית נחתם בשיבוץ של פסוק המסתיים בשם ה'. כך מעצים המשורר עוד את תחושת ההתבטלות המוחלטת של האדם מול קונו ואת תחושת הסוד האופפת את הפיוט. מאותו אור צח ופשוט ואותה דומיה בה חדלים כל הקולות ועד למלכות בית דוד והחזרת העטרה ליושנה. |
| • אוֹר - כינוי לבורא עולם - אור אין סוף. • אוֹר צַח וּפָשׁוּט - האלוהות הינה אור צח ופשוט - בהיר ומזוכך ולא מורכב ומעובה. • עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת - סיבת הסיבות- האל הוא הסיבה הראשונה לכל. • לְךָ דּוּמִיָּה יַחְדְּלוּן הַקּוֹלוֹת - מול האל, מפאת גדלותו ויראת רוממותו, הקולות חדלין. כאן שיבוץ המשולב משני פסוקים: לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן (תהלים סה, ב); הַקּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד (שמות כט, ט). • אֵין דּוֹרְשִׁים תְּחִלּוֹת - אין לנו הבנה בהתחלות- מה היה לפני הבריאה. בעולם הספירות- אין לנו הבנה בספירת כתר שהיא הספירה הראשונה וממנה משתלשלות שאר הספירות. הביטוי הוא מושג הלכתי המופיע במשנה ובגמרא. • מִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹת יְיָ - אין אדם המסוגל לומר את כל שבחיו של האל. על פי הפסוק בתהלים קו, ב: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. • אָדָם הַגָּדוֹל קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים - תחילת היצירה האלוהית היא אדם קדמון, שהוא לבוש לאור המחיה את הבריאה, ממנו מתהווים העולמות. הביטוי אָדָם הַגָּדוֹל לקוח מיהושע (יד, טו): וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא. • מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים - העולמות הנבראים, ביניהם עולם האצילות, הבריאה, היצירה והעשיה, התהוו מאורו של אדם קדמון. הלשון עפ"י משלי ד, כג: מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים. • עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת - עשר ספירות, שהן עשרה צדדים באלוהות, המבטאים עשרה צדדים בעולם. • אוּרִים וְתֻמִּים - עשר הספירות הם כאורים ותומים - מקור של אור, דרכם אפשר לקבל תשובות לשאלות. • צוּר - כינוי לאל, מלשון סלע, חוזק. • צוּר כָּל הָעוֹלָמִים יָהּ יְיָ - האלהים, המדומה לצור, הוא אלהי כל העולמות. על פי הפסוק בישעיהו כו, ד: בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים. • בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב הַנֶּעְלָם מִכֹּל - ספירת כתר, הספירה הראשונה, הינה ספירה גבוהה ובלתי מושגת, המכונה גם אַיִן. הביטוי בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב לקוח מהאמור במסכת אבות ד, יג: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. • מָרוֹם וְקָדוֹשׁ לְעֵלָּא מִכֹּל - הספירה הגבוהה והקדושה מכולן. • לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל - אין לנו יכולת דרישה והבנה בספירת כתר הנעלמה. • עַיִן לֹא רָאֲתָה זוּלָתְךָ יְיָ - על פי הפסוק בישעיהו סד, ג: ...עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ.. • רֵעִים וְדוֹדִים - על פי הכינויים בשיר השירים לאהוב. כאן זהו תאור של זוג הספירות חכמה ובינה, המהווים גם פרצוף של אמא ואבא, כלומר זוג שיש ביניהם חיבור. • כֻּלָּם מַתְאִימוֹת - הספירות חכמה ובינה מתאימות. המשורר יוצר הקשר לשיר השירים דרך הביטוי היחודי המופיע בשיר השירים ד, ב וְ- ו, ו: שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת...שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם. כך נוצר קישור לרעיון הזיווג בין ספירות אלו, ובין הפרצופים הללו. • חָכְמָה וּבִינָה נִקְבוּ בְשֵׁמוֹת - ה"רֵעִים וְדוֹדִים" הם חכמה ובינה. חכמה היא ראשית ההתגלות; בינה - פיתוח והבנה של דבר מתוך דבר של הראשית, החכמה. • יַחַד מְאִירוֹת - כל ספירה מהווה נקודה של התנוצצות אור. וספירות אלו מאירות יחד - משלימות ומאזנות זו את זו. • רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ - שיבוץ מתהלים קיט, קנו: רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי. • הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת - הלומדים תורה ומתפללים בלילות, עפ"י תהלים קלד, א: הִנֵּה בָרֲכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת. • נִבְחַר מִזֶּבַח טוֹב וְעוֹלוֹת - התפילה והלימוד עדיפים מהקרבת זבח עולה, ע"פ שמואל א טו, כב: ...הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים. • חַסְדֵי הָאֵל כָּל יוֹם עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת - ספירת חסד, המסמלת את כח הנתינה וההשפעה. האל משפיע חסד על העומדים בביתו בלילות. • מִזֶּבַח טוֹב וְעוֹלוֹת...עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת - המשורר משחק עם המילה עולות- תפילה ותורה עדיפים מעולות- שם של קורבן שעולה מן הארץ למעלה, ועל כן זוכים ל"חַסְדֵי הָאֵל עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת" - לחסדים שהאל מעלה לאדם מלמעלה למטה. • יוֹמָם יְצַוֶּה חַסְדּוֹ יְיָ - על פי תהלים מב, ט: יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי. • מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לָנוּ - על פי הפסוק בירמיהו לא, ב: מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. בית זה מדבר על ספירת גבורה, המסמלת את המרחק, שימת גבולות והדין. המשורר משתמש בפסוק המתאר מרחק אך עצם הראות האל היא חסד. יתכן שהמשורר רצה לקשור בין החסד לגבורה - ספירות המשלימות זו את זו. • הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ - הכוח של הדין, ההבטה של האל על חטאינו משויכת לספירת גבורה. השיבוץ מאיכה ה, א: זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ. • נֶאְזָר בִּגְבוּרָה - ספירת גבורה. השיבוץ מפסוק המתאר את כוחו וגבורתו של האל (תהלים סה, ז): מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָּר בִּגְבוּרָה. • הַךְ אֶת צָרֵינוּ - פניה לאל להשתמש בספירת גבורה כלפי הצרים לנו. • עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ יְיָ - על פי הפסוק בתהלים פ, נ: ...עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ. • תִפְאַרְתֶּךָ - ספירת תפארת, המשויכת למידת הרחמים, ממזגת בין חסד לגבורה ומהווה את האיזון ביניהם. הבקשה כאן היא בקשה לרחמים, לצמצום מידת גבורה ועשיית הדין. הלשון על פי הפסוק במשלי יט, יא: וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע; ובזוהר, במדבר קמא, א: "דספרא אקרי הוד והדר ותפארת, דהא תפארת הוא עובר על פשע שנאמר (משלי יט) ותפארתו עבור על פשע". • וְזֶה חַסְדְּךָ וַאֲמִתֶּךָ - המחילה והרחמים הם חסדו של האל עִם עַם ישראל. הצימוד של חסד ואמת מופיע פעמים רבות במקרא, לדוגמא בתהלים מ, יב: חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי. • לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם נַחֲלָתֶךָ - עם ישראל, צאצאיו של יעקב, המייצג את ספירת תפארת; ישראל הם חלקו ונחלתו של האל. • זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ - שיבוץ מישעיהו נד, יז: זאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְיָ. • נֶחֱזֶה בִּישִׁיבַת צִיּוֹן - בקשה לגאולה. בית זה עוסק בספירת נצח. לעתיד לבוא הגאולה תהיה מספירת נצח- גאולה נצחית. • נֶצַח יִשְׂרָאֵל - ביטוי יחידאי בתנ"ך, בשמואל א טו, כט: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם. משמעות הביטוי, על פי מפרשים רבים, כינוי לאל שהוא נצחונם של ישראל. המשורר פונה לאל להחיש את הגאולה. • הָחֵשׁ פְּדֵנוּ - מהר את גאולתנו. • הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח יְיָ - על פי תהלים עז, ח: הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדנָי וְלֹא יסִיף לִרְצוֹת עוֹד - שאלה רטורית שמשמעותה - האל לעולם לא יזנח את עמו. • תְּנָה הוֹד - ספירת הוד. • וַעֲדִי עֲדָיִים - קישור לגאולת מצרים, על פי הפסוק המתאר את גאולת מצרים ביחזקאל טז, ז:. רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים... גאולת העבר משויכת לספירת הוד, על כן המשורר מקשר את גאולת מצרים לספירת הוד. • בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ - על פי הפסוק בתהלים קמז, ב: בֹּנֵה יְרוּשָׁלַם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. • בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם - בית זה עוסק בספירת יסוד, המסמלת את כח ההתאפקות, את הצדיק. יוסף מייצג ספירה זו- הוא המכונה צדיק. • צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם - שיבוץ ממשלי י, כה: כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם • הֵיכָל וּדְבִיר וְאוּלָם - כינויים לבית המקדש. • יַסֵּד הֵיכָל... - בקשה לבנית בית המקדש. • יָאִירוּ כַּכּוֹכָבִים בְּהִלָּם - בית המקדש יאיר כאור הכוכבים. • נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ - בקשה להארת פנים וגאולה. שיבוץ מתהלים ד, ז: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. • יָהּ הַחֲזֵר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ - בקשה לגאולה. בבית זה ישנה בקשה לשיבה ברובד הלאומי - גאולת העם וחזרת מלכות דוד ואנשי כנסת הגדולה, עליהם נאמר במסכת יומא סט, ע"ב: "דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה"; וברובד הקבלי - חזרת הכוחות האלהיים לכוחם המתוקן, ולאיחוד הכוחות. • עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ - מרמז לעטרת, לספירת יסוד, שהיא ספירת מלכות. • מַלְכוּת - ספירת מלכות. אחרונת הספירות, כל הכוחות של הספירות מועברות אליה דרך ספירת יסוד. ספירה זו מיוחדת בכח ההוצאה לפועל והעשיה של כל הכוחות כולן. • מַלְכוּת בֵּית דָּוִד - דוד המלך מייצג את ספירת מלכות. • קַבֵּץ נִדָּחַי - בקשה לקיבוץ גלויות. על פי הפסוק בישעיהו נו, ח: נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו. • אָז אָשִׁיר הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ - על פי שירת הים שנאמרה בגאולת מצרים (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ. וכאן רמז לשירת הגאולה לעתיד לבא. |
| Title |
אור צח ופשוט |
|---|---|
| Cycle of the Year |
חנוכה;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
