audio items
snunit
Cookies

The National Library of Israel website uses cookies to improve your browsing experience. Continued use of the website constitutes consent to the use of cookies. For more information, please see our privacy policy

Back to search results

אליכם קהל עדה

Enlarge text Shrink text
playerSongImg
Title אליכם קהל עדה
Cycle of the Year יום כיפור;ימים נוראים
Prayer Time שחרית
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • הַכֹּהֲנִים, בְּנֵי אַהֲרֹן - שני בניו של אהרן הכהן, נדב ואביהוא, מתו ביום חנוכת המשכן, כמתואר בספר ויקרא י, א-ב (ובמקומות נוספים): וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ד' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ד' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ד'. • סְגָנֵי כְהֻנָּה - נדב ואביהוא היו סגניו של אהרן אביהם שהיה הכהן הגדול • נִפְקְדוּ כְאֶחָד - מתו שניהם ביחד, באותו רגע • בְּיוֹם חֲתֻנָּה - יום חנוכת המשכן, המסמל את הברית בין הדוד והרעיה, כנסת ישראל • בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ - הקב"ה מדקדק דווקא עם קרוביו, עם הצדיקים, כחוט השערה, וכך מתקדש שמו של ד' בקרב העם - הכהנים, הקרובים אל ד' יותר מאשר שאר העם, חייבים להקפיד הקפדה יתרה בקיום המצוות ולקדש בכך את שמו של ד'. הדברים לקוחים ממלותיו של משה רבנו לאהרן אחיו לאחר מות שני בניו: וַיּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן (ויקרא י, ג) • הַדָּת נְתוּנָה - זהו המשפט שנחרץ; ע"פ הלשון המופיעה לאורך מגילת אסתר בצורות שונות, למשל: וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה • גָּזַר וַיַּקְרֵב אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן - הקב"ה גזר, החליט שעל בני אהרן למות • רָאָה אָב קָדוֹשׁ וְשָׂם יָד עַל שָׂפָה - אהרן קיבל בשתיקה את מות בניו ולא התרעם על כך, ע"פ הכתוב בויקרא י, ג: וַיִּדֹּם אַהֲרֹן • אִמְרַת אֱלֹהַּ צְרוּפָה - דברי ד' טהורים ואמתיים ככסף צרוף; משלי ל, ה: כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּו.ֹ • וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ - לאחר מות נדב ואביהוא, ציוה הקב"ה על אהרן ושני בניו הנותרים, אלעזר ואיתמר, שלא ינהגו מנהגי אבלות, אלא כל העם הם אשר יתאבלו ויבכו על האסון: וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ (ויקרא י, ו). • נָשׂא לֹא נָשָׂא פְּנֵי מֹשֶׁה רַבָּן - הקב"ה לא "התחשב" כביכול במשה שהיה הקרוב אליו ביותר ולא מחל לבני אהרן דווקא בשל מעמדם הרם. • בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה - לשון הפסוק בויקרא י, ב: וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ד' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם, ורבו הפירושים מה היה חטאם - האם האש הזרה היתה אש שנלקחה לא מן המזבח, כפי שהיה צריך לעשות, או שמא הדליקו את האש בעצמם, ועל כך עוד פירושים רבים. • קָשֶׁה סִלּוּקָן לְפָנָיו כְּחָרְבָּן - מיתתם היתה שקולה לחורבן בית המקדש. • נִתְקַדַּשׁ עַל בְּנֵי אַהֲרֹן - שמו של הקב"ה נתקדש ע"י דין הצדק שעשה דווקא עם קרוביו, בני אהרן. • חֲרֹד - מלשון פחד וחרדה • חֲסִידֵי עֶלְיוֹן - בדרגת חסידות עליונה, חסידיו של האל שהוא עליון, והכוונה כאן לאהרן ולבניו. • פָּרְעוּ פְרָעוֹת - ע"פ שירת דבורה (שופטים ה, ב): בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם. הכוונה כאן לפרעות שבאו על ראשם של אהרן ובניו, שהיו חסידי עליון. • אֵל דֵּעוֹת - הקב"ה יודע כל: כִּי אֵל דֵּעוֹת ד' (שמואל א ב, ג). • יָצָא הַקֶּצֶף - יצא כעס מלפני ד': כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ד' הֵחֵל הַנָּגֶף (ויקרא י, ו). • קְחוּ דְּבָרִים... שַׁלְּמוּ פָרִים עַל גַּב מִזְבְּחוֹתֵיכֶם - הקב"ה חפץ בדברי וידוי וחרטה ולא בקרבנות לבדם, ללא חרטה ותפילה. התפילה מחליפה את מקום הקרבנות מאז שבטלו: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ד' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ (הושע יד, ג). • וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם - יואל ב, יג: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ד' אֱלֹקֵיכֶם. • בְּיוֹם כַּלּוֹתְכֶם - ביום בו נסתיימה הקמת המשכן נצטוו אהרן ובניו להקריב קרבנות עבורם ועבור העם, ואת החלב (החלק המכסה את המעיים) וחלקים אחרים הקטירו על גבי המזבח. חלבם של נדב ואביהוא הוא כקרבן המכפר על חטאם של בני ישראל.

Have more information? Found a mistake?