Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
יה שמע אביוניך / ר' יהודה הלוי יָהּ שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ אָבִינוּ לְבָנֶיךָ אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ יָהּ עַם מִמַּעֲמַקִּים יִקְרְאוּ מֵרוֹב מְצוּקִים אַל נָא תְּשִׁיבֵם רֵקִים הַיּוֹם מִלְּפָנֶיךָ הַוּוֹתָם וַעֲוֹנָם מְחֵה וְרֻבֵּי זְדוֹנָם וְאִם לֹא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ וּמְחֵה הַיּוֹם חוֹבָם וּרְצֵה כְּמוֹ שַׁי נִיבָם וּלְךָ תָּכִין לִבָּם וְגַם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִשְׁעֶה וְתֶאֱסוֹף עֵדֶר תּוֹעֶה וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה וּפְקוֹד בְּטוֹב צֹאנֶךָ הוֹלְכֵי בְּדֶרֶךְ נְכֹחָה תְּבַשְּׂרֵם הַיּוֹם סְלִיחָה וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה הַמְצִיאֵם חִנֶּךָ |
| פיוט סליחות הנאמר בעשרת ימי תשובה ע"י עדות המזרח וצפון אפריקה. לאורך כל הפיוט מודגש מצבו של עם ישראל כנתון בצרה - אֶבְיוֹנֶיךָ, עַם מִמַּעֲמַקִּים, רוֹב מְצוּקִים, עֵדֶר תּוֹעֶה. הפנייה אל הקב"ה היא כאל אב: אָבִינוּ לְבָנֶיךָ אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ - עם ישראל מבקש מחילה וסליחה מבוראו ולוּ רק בשל היחס אב-בן שקיים בין הקב"ה ובין עם ישראל, שכן כשלעצמו יודע הוא שאינו ראוי וזכאי למחילה: וְאִם לֹא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם, עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ. |
| • יָהּ – אחד משמותיו של הקב"ה. • שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ – שמע לבניך, עם ישראל, המכונים אביונים. • הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ – המתחננים לפניך. • אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ – אל תתעלם מתחינתם, עפ"י איכה ג, נו: קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַלתַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. • עַם מִמַּעֲמַקִּים – עם ישראל, המצוי במעמקי הגלות והצרות. • יִקְרְאוּ מֵרוֹב מְצוּקִים – יקראו אליך בצר להם, מרוב צער ומצוקה. • אַל נָא תְּשִׁיבֵם רֵקִים – אל תשיבם בידיים ריקות, ללא סליחה וכפרה. כפי שאנו מתפללים בתפילת "אבינו מלכנו": נא אל תשיבנו ריקם מלפניך. כאן המשורר הפך במתכוון את המילה ריקם לרקים, גם כדי לרמז על היותנו דלים וריקים אל מול האל. • הַוּוֹתָם וַעֲוֹנָם – חטאיהם ומעשיהם הרעים. המילה הוות נזכרת פעמים רבות בתהלים, ומשמעותה: רעה, שבר. • מְחֵה – מְחַק. • וְרֻבֵּי זְדוֹנָם – וכן את רב זדונותיהם, כלומר עוונותיהם, מחה. • וְאִם לֹא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם – אם אינך עושה זאת בשבילם, ובעבור צדקתם. • עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ – עשה זאת בעבורך, שלא יתחלל שמך בגויים. • חוֹבָם – עוונותיהם. • וּרְצֵה כְּמוֹ שַׁי נִיבָם - רצה את תפילתם כמתנה ומנחה והיעתר לה. ניבם – מלשון ניב, הגה, ביטוי פה. • וּלְךָ תָּכִין לִבָּם – תפתח את ליבם להתכוון בתפילתם. • וְגַם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ – הקשב לתפילתם. שורה זו מבוססת על הפסוק בתהלים (י, יז): תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ. • דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִשְׁעֶה – ראה את דמעתם. תשעה במובן של: תתייחס, תביט. • וְתֶאֱסוֹף עֵדֶר תּוֹעֶה – תאסוף ותקבץ את עם ישראל מהגלות. הדימוי של עם ישראל לצאן מופיע רבות בנביאים. • וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה - תקים את משיח בן דוד שיגאלם. המשיח נמשל לרועה, הן בשל היותו המנהיג של עם ישראל – הצאן, והן בשל היותו צאצא של דוד המלך, רועם של ישראל. • וּפְקוֹד בְּטוֹב צֹאנֶךָ – זכור את עמך לטובה. • הוֹלְכֵי בְּדֶרֶךְ נְכֹחָה – ההולכים בדרך ישרה, הרצויה לפניך. • תְּבַשְּׂרֵם הַיּוֹם סְלִיחָה – תבשר לעמך היום, ביום הכיפורים, שנסלח להם ושתחינתם התקבלה. • וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה – בתפילת המנחה, הנאמרת בצהריים. פיוט זה פותח את סדר הסליחות הנאמרות בתפילת המנחה של יום כיפור, ויש פה גם משחק לשון של המשורר: מִּנְחָה – חִנֶּךָ. • הַמְצִיאֵם חִנֶּךָ – מלשון מציאת חן. הראה להם שסלחת להם והאר פניך אליהם, כשיום הכיפורים עומד לפני סופו ונותרה רק תפילת הנעילה. |
| Title |
יה שמע אביונך / לוב / ציון בדש ומקהלת ביה"כ "יד הגבורים" |
|---|---|
| Tradition |
ספרדים צפון אפריקה - לוב |
| Melodic tradition |
יה שמע אביוניך / לוב |
| מאפייני הקלטה -eng |
מסחרי |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
יום כיפור |
| Prayer Time |
שחרית |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
