Sign in with Google
Sign in with Facebook
Die Cabala ; Die Brücke von San Luis Rey ; Die Iden des März : drei Romane / Thornton Wilder.
Thornton Wilder 1897-1975
BookLanguage:
שפה נוכחית
הגהות בשולי ספר זהר (ויקרא, במדבר, דברים)
Enlarge text Shrink text- Manuscript
מאוסף הספרייה הלאומית
| Title |
הגהות בשולי ספר זהר (ויקרא, במדבר, דברים) : דפוס קרימונה, שי"ט. |
|---|---|
| Additional Titles |
זהר (פרשנות: מנחם עמנואל בן חנמאל) |
| Contributors |
רבינו, שמעון (בעלים קודמים) The National Library of Israel Israel (current owner) |
| Original Library/publisher |
The National Library of Israel, Jerusalem, Israel |
| Script Style |
איטלקית |
| Creation Date |
מאה ט"ז |
| Notes |
המחבר מוכר משו"ת רבנו משה פרובינצאלו, ירושלים תשמ"ט, סימן י, שם שאלה ממנו משנת של"א. הערות רבות מאד בכתב יד בשוליים ובין השיטין. חלק מההערות חתוכות בגלל חיתוך שולי הדפים על ידי כורך. ההערות כוללות: פתרון רמזיו של בעל הזוהר לפרטי מערכת הספירות של תורת הקבלה. הכותב רושם את הפיתרון מעל למילות הדימויים תיקוני טקסט תוכן עניינים מקוצר בגליונות פירושים פיסוק הטקסט על ידי קווים נטויים [כזה: /]. הכותב גם מתרגם ומפרש את לשונותיו של הזוהר, את הארמית המיוחדת שלו ואת לשונותיו הסתומות, שלעתים הוא מגלה בהן מילים לטיניות ואיטלקיות. הפירוש מרבה להסתמך על ספר מערכת האלוהות עם פירוש ר' יהודה חייט, שנדפס בשנת שי"ח/1558, שנה אחת לפני זוהר קרימונה, בדפוסי מנטובה ופירארה. שמו של המחבר כתוב בדף פו ע"ב (ע' שמב): "ומעשה שהיה שאיש א' מת ובתוך ב' חדשים בא בחלום לאשתו ואמר לה שתתן לו הבתי שוקים שלו היינו הקאלצי סקופוני שלו והאשה בבקר נשאם ושמם בקבר בעלה המת הנ"ל וקודם עבור ד' חדשים נפטרה לעולמה האשה ההיא תנצב"ה אשת המת הנ"ל ... ואני מנחם עמנואל ["עמנואל" נכתב מעל השורה] יצ"ו הייתי במעשה כי האשה ההיא ספרה אלי כל המאורע הנ"ל ובעוונות האשה הנ"ל מתה ונפטרה לעולמה". חתימתו של מנחם עמנואל והגהותיו נמצאות גם בספר "לכל חפץ", דפוס ונציה שי"ב שבאוסף ירושלים - בניהו ו 8 (ס' 44465). כתיבה דומה יש גם בכ"י פירנצה - לורנציאנה PLUT. II. 35/1, דף 1א-10ב (ס' 17672) וגם שם חתימת בעלים "עמנואל מנחם". כתיבה דומה נמצאת גם בהגהות על שו"ת הרשב"א בכ"י לונדון - הספריה הבריטית, קטלוג מרגליות 570 (ס' 5684) בדפים 5א, 35א, 342א. למחבר ידיעה בספרות לטינית קלאסית, שבחלקה מבוססת על תרגומים לאיטלקית, והוא מוצא לסיפורי ספר הזוהר מקבילות מן הספרות הלטינית בגרסתן האיטלקית. המילים האיטלקיות מופיעות לעתים בצורה מיוחדת של אחד הדיאלקטים האיטלקיים, במקרים נדירים במילה לטינית שאיננה איטלקית. דברים אלו ראויים לציון, נגד הסברה שהועלתה בדבר היות הכותב מאנוסי ספרד או פורטוגל, שחזר ליהדות. הכותב מפרש לעיתים את מילות הזוהר על ידי תרגום ללשונות אחרות, וביניהם: על דברי הזוהר: "דאיהו יתיב בטורסק'" נכתב בגליון: "הוא Talamus, מגדל עץ שעליו עולים לדרוש: נחמיה ח" (דף א ע"ב [עמודה ד]) "מרע"ה שאל מקב"ה שמו וקב"ה הודיעו וע"כ לא הוזק אע"פ שבקשו פמילייא של מעלה להזיקו ... והקב"ה הצילו מאש פֿאמילייא של מעלה ..." (לו ע"א [ע' קמא]) על דברי הזוהר: "שפירו דאדם קדתירא" סימן המגיה לתקן: "קתדירא", וכתב בגליון: "cathedra נ"ל קאטידרא ור"ל כסא בלשון רומי" (ל[ח] ע"ב [ע' קנא]) בסופה של אחת ההערות נכתב: "כי האפעה אינו מ[זיק] בראייה כמו השפיפון, אפעה aspido שפיפון b]asalisco]" (נב ע"א [ע' רו]). aspido היא איטלקית דיאלקטית, ובאיטלקית התקנית: aspide, היינו: אפעה. basalisco ובאיטלקית תקנית: basilisco הוא "מלך הנחשים" האגדי ב-Bestiarium של ימי הביניים ותקופת הרנסאנס את המילה "קוסרא" הוא מתרגם cessura (סג ע"א [ע' רנ]) את המילה "אחמתא" הוא מתרגם: "ולישא valisa (עא ע"א [ע' רפב]) על דברי הזוהר: "בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע", נכתב בשולי העמוד: "אותם שקו[ראים] איקו echo", ובתחתית העמוד: "סוד הקול שמשיב הרבה פעמים הנק' איקו echo (פ ע"ב [ע' שכ]) את המילה "טיסטירובלא" הוא מתרגם celata [..]stiera (פג ע"א [ע' של]) על המילה "בוקינס" נכתב בגליון: "הוא bucinas כלי מוכן לתקוע כמו החצוצרות [...] הכרוזות [שמ]כריזי[ם] בחצריהם [...] ובמלחמה לעורר ..." (קלב ע"ב [ע' תקכח]. תרגום דומה נמצא גם בדף (פח) [צד] ע"א [ע' שעג]). המפרש זיהה במילה "בוקינס" שכתב בעל הזוהר את המילה הלטינית bucina, חצוצרה. אכן, צורת הרבים הלטינית היא bucinae, אך בזוהר באה צורת הרבים הספרדית דווקא, והמגיה-המפרש, שכפי הנראה לא שלט בלטינית, הביא את המילה bucina, שאיננה באיטלקית, בצורת הריבוי כפי שמצאה לפניו בזוהר מקצת מן הפירושים מלמדים על עולמו התרבותי של הכותב, וביניהם: "ארז"ל וכחול ארבה ימים, זהו עוף הנק' חול פֿיניצא fenice שלא נמצא בעולם אלא א', ולסוף אלף שנים מאסף עצים והולך לעין השמש ומדליק בכנפיו לאש באותם העצים והוא נשרף ונעשה אפר ומאותו האפר נברא תולעת ואותו תולעת עושה כנפים ונעשה עוף כבתחילה, וכן לכל אלף שנים, וכל כך למה לפי שלא אכל מפרי אדם הראשון כשאר בעלי חיים, הא שכל ב"ח חוץ ממנו אכלו מאותו הפרי" (נב ע"ב [ע' רח]). שם העוף fenice הוא הצורה האיטלקית של Phoenix. אגדה זו מצויה בבראשית רבה, מהד' תיאודור-אלבק, פרשה יט, ה, אך בנוסח שלפנינו מצויים פרטים, כגון הליכתו "לעין השמש" והצתת עצמו, שאינם שם ואינם במקורות המקבילים הנזכרים שם בהערה בדף קלג ע"א (עמודה תקל) כתוב: "וכן אירע לחכם פילוסוף שמו סימונידיס Sim]onides] שמצא בדרך אדם מת ונתן [אותו] לקבורה ורוחו בא [אליו] בחלום והזהירו שלא יע[שה] מהלכו בים ביום שלמח[רת] שהספינה תטבע בים ו[כן] היה שלמחרתו נטבעה הספינה והוא נצול ואותו הפילוסוף היה מנשה מלך יהודה [פרק?] שמונים ושנים בספר [V]ita d' phj a capi 2 וג"כ נמצא בספר נצרי בק'[פיטולו] כו Vale]rio massimo] ועו'[ד] מעשה כזה לנו בק'[פיטולו] לד א". בעוד אשר את הציון המקוצר של המקור הראשון שמזכיר המפרש קשה לפתור בוודאות (אולי יש לפתור: [V]ita d[ei] phj[losophi] a capitolo 2, דהיינו חיי הפילוסופים, פרק 2, ואפשר לשער שהוא מתייחס לאיזו גרסה איטלקית של הסיפור על סימונידס, שקבר גוויה והוזהר על ידי המת שלא להפליג באונייה, אשר אכן נטרפה, המובא אצל Marcus Tullius Cicero בספרו De Divinatione liber I, XXVII [סיפור, שאותו מביא קיקרו משמם של פילוסופים סטואיקנים]), הקריאה והזיהוי של המקור השני הוא ודאי: מדובר בפרק כו [=22] של נוסח איטלקי של ספר: Factorum et dictorum memorabilium [על מעשים ואמרות ראויים לזכירה] מאת Valerius Maximus, ששמו מופיע פה בצורה האיטלקית מובהקת: Valerio Massimo ! בדף קלז ע"א (ע' תקמו) נאמר בזוהר: "ומהכא קרו לבי כנשתא אש נוגה", ועל זה העיר מנחם עמנואל: "מרע"ה [=משה רבנו עליו השלום] היה יודע ל[השיח] בלשון ספרדי למה הספ[רדים] קורים לבית הכ[נסת] אשנוגה es]noga. "הספרדים" הם הקוראים לבית-הכנסת "אשנוגה", וגם המילה הזו שהיא אכן ספרדית או איברית (קסטיליאנית עתיקה) היא דווקא הוכחה נוספת שהכותב אינו ספרדי, אלא איטלקי. נושא נוסף: קבלה The National Library of Israel Jerusalem Israel Ms. Heb. 8030=4 |
| Subject |
Digitized manuscripts |
| Publications |
קטלוג יודאיקה ירושלים, כ"ג באדר תש"ע, עמ' 273. |
| Call number at Current Custodian |
בראש הספר הערת בעלים: "... זוהר לזכ[ו]ת את הרבים דיאלי[?] אנה[?] ע"ה שמעון רבינו". |
| Host Item |
ספר הזהר על התורה : ... סתרי תורה ומדרש הנעלם ותוספתא על קצת פרשיות ... גם על ספר בראשית כל חבור הרעיא מהימנא וחדושי הבהיר ומדרש רות מדרש חזית ... ובסוף הספר ... לוח מפסוקי הפתיחות ... |
| Language |
Hebrew |
| Credits |
מאוסף הספרייה הלאומית, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel |
| National Library system number |
990030267960205171 |
When using this material, please acknowledge the source of the material as follows:
מאוסף הספרייה הלאומית, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel
תנאי השימוש:
Any Use Permitted
You may copy and use the item for any purpose.
There is no need to contact the National Library for permission to use the item.
Additional information:
This item is part of the Public Domain and is not subject to copyright restrictions in the State of Israel.
Note that copyright laws may vary from country to country. Therefore, if you wish to make use of an item outside of the State of Israel, You are required to check the applicable copyright rules in the relevant country.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
Have more information? Found a mistake?
