מעוז צור

Commercial recording

מתוך אלבום:

Creators:

ברשדסקי, אלכס (מעבד מוזיקלי)

Play songs in order

01.

וואי דונט יו קאם אנד סי מי

5:37
02.

סונג פור אמלי

6:40
03.

פאלינג אנגלס

3:24
04.

קלוסאר

5:32
05.

דריפט

4:27
06.

ריבר סונג

4:30
07.

מעוז צור
08.

Smells like teen spirit

Play songs in order

	מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:

	מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי. נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד.

Title	מעוז צור
Additional Titles	Ma'oz Tzur [recorded performance] Macska Keresese [recorded performance] Rock of ages [recorded performance] SAS 61/18 [recorded performance] מעוז צור ישועתי [ביצוע מוקלט] פסנתר ב 4 ידיים [ביצוע מוקלט]
Performer	ברשדסקי, אלכס
From	Anonymous
Record Company	[Israel] : My Records
Creation Date	[2011]
Creators	ברשדסקי, אלכס 1968- (מבצע, מעבד מוזיקלי)
Genre	Instrumental music,Jazz Synagogue music
Language	heb
Notes	לחן מסורתי. רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. טקסט מסורתי.
System Number	997009118441305171

Title

Additional Titles

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

Notes

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of Copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי.
נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה

לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד.