שיר אסירי עכו.
מילט, יוסף, 1889-1947 מלחין
Musical NotesLanguage:
שפה נוכחית
חילים אלמונים
Enlarge text Shrink text- Commercial recording
-
מתוך אלבום:
- היה היו זמנים
- [ישראל] : Hed Arzi
- [1960 בערך] Creators:
- שטרן, אברהם (מלחין, מחבר)
Play songs in order
-
02.
4:0Mמטאטא
-
03.
1:48קטע קישור 2
-
04.
3:04שיר המשטרה
-
05.
3:36רינה
-
06.
2:35גולדנברג
-
07.
1:23קטע קישור 3
-
08.
3:24הטנדר נוסע
-
09.
0:53קטע קישור 4
-
10.
1:00שורו הביטו וראו
-
11.
1:23שיר העמק
-
12.
1:15חניתה
-
02.
קורפורל וקורפורלית
-
02.
שיר הלגיונות
-
04.
2:23מכתב מאמא
-
05.
0:52צאנה צאנה
-
06.
2:25הורה נהלל
-
07.
4:34כל הדרכים מובילות לרומא
-
08.
2:06חילים אלמונים
-
09.
1:27קטע קישור 2
-
10.
1:40שיר הוותיקים
-
11.
1:40הפינג'אן
-
12.
1:27דברי נעילה
-
13.
2:26היו זמנים
Play songs in order
| חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! לֹא גֻיַּסְנוֹ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים, כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי-חוֹרִין! חֲלוֹמֵנוּ: לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ! בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! וּמִכָּל עֲבָרִים רִבֲבוֹת מִכְשׁוֹלִים שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי עַל דַּרְכְּנוּ; אַךְ אֹויְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי-אֲסוּרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! וְאִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים, וִיקַבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט, בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים לְהָגֵן וְלִשְׁמֹר עֲדֵי עַד. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! בְּדִמְעַת-אִמָּהוֹת שַׁכֻּלּוֹת מִבָּנִים, וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים, כְּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת-לִלְבֵנִים וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים! בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! |
|
עם הקמת לח"י הוכתר השיר "חיילים אלמונים" כהמנון המחתרת. הוא נדד אל לח"י מארגון אצ"ל שממנו התפלגה, יחד עם מייסדה אברהם "יאיר" שטרן, שכתב והלחין את השיר 8 שנים לפני כן, בשנת 1932. שריקת "חיילים אלמונים" הייתה האות של "קול המחתרת העברית" – תחנת השידור המחתרתית של לח"י. זהו השיר הראשון של יאיר שפורסם, והוא המזוהה ביותר איתו ועם לח"י. הוא מושר תמיד על קברו ביום אזכרתו, וכן בכנסים של יוצאי לח"י. בחתימת השיר הוסיף יאיר, כמקובל במקרים רבים, מידע על מקום כתיבתו וזמנה, אך לא הייתה זו חתימה פשוטה: "ירושלים, נבי מוסה, תרצ"ב". ציון השנה נמצא כאן, אבל לפניו נרשמו שני מקומות שונים – ירושלים שבה חי אז יאיר, ונבי מוסא – מסגד במדבר יהודה. ירושלים הושמטה מן החתימה במהדורות הדפוס כנראה בגלל הסתירה הזו במקום כתיבת השיר, אך ייתכן שלא בצדק. מתקבל על הדעת ש"נבי מוסה" אינו ציון המקום אלא ציון זמן. ערביי הארץ נוהגים לחגוג בכל אביב את חגיגות "נבי מוסא" בעלייה לרגל לאתר המיוחס לקברו של משה רבנו שעליו הוקם המסגד בבקעת הורקניה במדבר יהודה. זהו חג מוסלמי מקומי הצמוד דווקא למועד חג הפסחא הנוצרי, ולא קבוע בלוח השנה האסלאמי. משלחות מערי המחוז שכם וחברון יצאו אל ירושלים ודגליהן בידיהן, ולאחר המפגש על הר הבית היו יוצאות בתהלוכת דגלים משותפת אל המסגד שבלב המדבר יחד עם תושבי הכפרים שבסביבת ירושלים, וממנו שבות אל העיר ומתפזרות חזרה. "חיילים אלמונים" פורסם לראשונה בחוברת "המצודה" שהוציאו יאיר וחבריו בקיץ 1932 והוקדשה ליום השנה השלישי למאורעות תרפ"ט. בראש כתב היד הוא כתב מוטו לשיר: "שומר ישראל שמור שארית ישראל, לא יאבד ישראל, האומרים שמע ישראל!". |
| Title |
חילים אלמונים |
|---|---|
| Additional Titles |
חיילים אלמונים [ביצוע מוקלט] אתחלתא: חילים אלמונים הננו בלי מדים [ביצוע מוקלט] חיילים אלמונים הננו בלי מדים [ביצוע מוקלט] המנון הלח"י [ביצוע מוקלט] המנון האצ"ל [ביצוע מוקלט] פזמון: בימים אדומים של פרעות ודמים [ביצוע מוקלט] |
| Performer |
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב |
| From |
היה היו זמנים |
| Record Company |
[ישראל] : Hed Arzi |
| Creation Date |
[1960 בערך] |
| Creators |
שטרן, אברהם 1907-1942 (מלחין, מחבר)
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב (מבצע) |
| Genre |
War songs |
| Language |
heb |
| Duration |
00:02:06 |
| Notes |
ביצוע: מקהלת צדיקוב. |
| Shelf Number |
JR 03604 |
| System Number |
997008816887705171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
עם הקמת לח"י הוכתר השיר "חיילים אלמונים" כהמנון המחתרת. הוא נדד אל לח"י מארגון אצ"ל שממנו התפלגה, יחד עם מייסדה אברהם "יאיר" שטרן, שכתב והלחין את השיר 8 שנים לפני כן, בשנת 1932. שריקת "חיילים אלמונים" הייתה האות של "קול המחתרת העברית" – תחנת השידור המחתרתית של לח"י. זהו השיר הראשון של יאיר שפורסם, והוא המזוהה ביותר איתו ועם לח"י. הוא מושר תמיד על קברו ביום אזכרתו, וכן בכנסים של יוצאי לח"י.
בחתימת השיר הוסיף יאיר, כמקובל במקרים רבים, מידע על מקום כתיבתו וזמנה, אך לא הייתה זו חתימה פשוטה: "ירושלים, נבי מוסה, תרצ"ב". ציון השנה נמצא כאן, אבל לפניו נרשמו שני מקומות שונים – ירושלים שבה חי אז יאיר, ונבי מוסא – מסגד במדבר יהודה. ירושלים הושמטה מן החתימה במהדורות הדפוס כנראה בגלל הסתירה הזו במקום כתיבת השיר, אך ייתכן שלא בצדק. מתקבל על הדעת ש"נבי מוסה" אינו ציון המקום אלא ציון זמן. ערביי הארץ נוהגים לחגוג בכל אביב את חגיגות "נבי מוסא" בעלייה לרגל לאתר המיוחס לקברו של משה רבנו שעליו הוקם המסגד בבקעת הורקניה במדבר יהודה. זהו חג מוסלמי מקומי הצמוד דווקא למועד חג הפסחא הנוצרי, ולא קבוע בלוח השנה האסלאמי. משלחות מערי המחוז שכם וחברון יצאו אל ירושלים ודגליהן בידיהן, ולאחר המפגש על הר הבית היו יוצאות בתהלוכת דגלים משותפת אל המסגד שבלב המדבר יחד עם תושבי הכפרים שבסביבת ירושלים, וממנו שבות אל העיר ומתפזרות חזרה.
"חיילים אלמונים" פורסם לראשונה בחוברת "המצודה" שהוציאו יאיר וחבריו בקיץ 1932 והוקדשה ליום השנה השלישי למאורעות תרפ"ט. בראש כתב היד הוא כתב מוטו לשיר: "שומר ישראל שמור שארית ישראל, לא יאבד ישראל, האומרים שמע ישראל!".
Tags
- Irgun tsevaʼi leʼumi -- Songs and music
- Loḥame ḥerut Yiśraʼel -- Songs and music
- Soldiers -- Songs and music
- World War, 1939-1945 -- Songs and music
- Israel -- History -- Autonomy and independence movements
- Eretz Israel -- Songs and music
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period -- Songs and music
Have more information? Found a mistake?
