זכריה בן עזרא
אהרני, חנה |
אֲנִי זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאוְלַחְמִי לַחְמָא עַנְיָאוְגָר אֲנִי בַּמַּעְבָּרָהאֵצֶל הַכְּבִישׁ לִנְתַנְיָה.בַּחֹרֶף - יַא, הַקֹּר חוֹדֵרבַּקַּיִץ - יַא, מַחְנִיק לִיאֲבָל אֵינִי דּוֹרֵשׁ יוֹתֵרזֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ - מַסְפִּיק לִי.פֹּה כָּל עָשִׁיר וְכָל עָנִימוֹצֵא פְּגָם אוֹ מוּם לוֹרַק הָאֶחָד, הַתֵּימָנִיעוֹד לֹא חָסֵר מְאוּם לוֹ.יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!לִי בְּתֵימָן הָיָה חֲמוֹרוְהִכִּיתִיו בַּשֵּׁבֶטוְשַׂחְתִּי לוֹ: יַא, בֶּן בְּעוֹררוֹכֵב עָלֶיךָ עֶבֶד...אַךְ בַּמְּדִינָה, יַא חֲמוֹרִימִיהוּ אֲשֶׁר יִדְמֶה לָךְ ?פֹּה בַּמְּדִינָה בֶּן-בְּעוֹרִירוֹכֵב עָלֶיךָ מֶלֶךְ.כִּי בַּמְּדִינָה פֹּה נִגְאָלִיםכָּל הַנּוֹשְׂאִים בָּעֹל בָּהּוְלֹא חָשׁוּב שֶׁקְּצָת סוֹבְלִיםאִם רַק זוֹכִים לִסְבֹּל בָּהּ.יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!בַּ"בּוֹלִיטִיק" עוֹדֶנִּי תָּםאֵין לִי מֻשָּׂג כַּזַּיִתוָלָא "חֵרוּת" וָלָא "מַפָּ'ם"אָנָא מִחוּץ לַבַּיִת...כִּי הַבּוֹרֵא עָלַי גָּזַרזְכַרְיָה דּוּן וּשְׁקֹלָהאֶת חֲמוֹרְךָ תּוֹלִיךְ יָשָׁראַל תֵּט יָמִין אוֹ שְׂמֹאלָהוְאָנֹכִי בְּתֹם שׁוֹאֵללָמָּה רָבִים בָּנֶיךָלוּ רַק יָדַעְתָּ יִשְׂרָאֵלמַה טֹּבוּ אֳהָלֶיךָ יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!אֶתְמוֹל נוֹלַד בִּי לֵב אַחֵרנָשָׂאתִי נֵס צִיּוֹנָהיָרַדְתִּי לִשְׂדֵה בּוֹקֵר בַּדֶּרֶךְ בֶּן גּוּרְיוֹנָהאָמַרְתִּי לוֹ תִּשְׁמַע אָדוֹןאַל נָא יִפְּלוּ פָּנֶיךָכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֵל עֶלְיוֹןזְכַרְיָה אַחֲרֶיךָאָז לְבָבוֹ מִגִּיל נָדַםוּלְשׁוֹנוֹ נָבוֹכָה:יַא זְכַרְיָה, אַשְׁרֵי הָעָםשֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן כָּמוֹךָאַשְׁרֵי הָעָם וְהַמְּדִינָה אִם זֶה כֹּחָהּ וְזֶה אוֹנָהּאִם כָּךְ, הֵן לֹא לַשָּׁוְא יָרַדְתִּיוְטוֹב הַצַּעַד שֶׁצָּעַדְתִּיהַכֹּל כְּדַאי חֵי אֵל עֶלְיוֹןנְאוּם הַגֶּבֶר - בֶּן גּוּרְיוֹן! |
השיר האחרון שהלחין משה וילנסקי לתיאטרון "לי לה לו" שהוקם בשנות הארבעים וסיפק לקהל אתנחתא מוסיקלית קלילה עם פרודיות ומערכונים שעסקו בדרך כלל בבעיות השעה. השיר נכתב בתקופת המעברות וזמן פרישת בן גוריון לשדה בוקר. יעקב אורלנד כותב השיר מספר שבשנת 1956 פגש בן גוריון את אלתרמן וחשב שהוא מחבר הפזמון הזה ולכן אמר לי "תודה, עשית לי פרוטקציה אצל התימנים. אבל אני אוהב אותם גם בלי זה.." אלתרמן העיר לו שהשיר לא נכתב על ידו ואז אמר בן גוריון: "מה, יש עוד משורר שעושה לי פרוטקציה?" חנה אהרון שרה את השיר לראשונה על בימת תיאטרון "לי לה לו" ב 1954.-- מתוך גדלנו יחד אוסף היובל של ישראל. |
Title |
זכריה בן עזרא |
---|---|
Performer |
דמארי, שושנה |
From |
המיטב |
Record Company |
[ישראל] : אן. אם. סי |
Creation Date |
2010 |
Creators |
וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין, מעבד מוזיקלי)
דמארי, שושנה 1923-2006 (מבצע) אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר) |
Genre |
Songs, Hebrew |
Language |
heb |
ISRC |
IL1000000956 |
Shelf Number |
NMC |
System Number |
990050581820205171 |
Have more information? Found a mistake?