audio items
zemer

שלום עליכם

Enlarge text Shrink text
  • Radio Recording
  • Recording
Performer שלישיית מא"ב
Creation Date 2008
Creators גולדפרב, ישראל 1879-1967 (מלחין)
אלדמע, גיל 1928-2014 (מעבד)
שלישיית מא"ב (מבצע)
Note on Location and Date 5.11.2008
Genre Children's songs
Piyutim

Language heb
Notes מן המקורות
Shelf Number ZMR 01407
System Number 990039720420205171

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS
About
  • הלחן נכתב בחודש מאי 1918 על מדרגות אוניברסיטת קולומביה בניו יורק שם למד חינוך מוסיקלי בעברו המלחין הרב ישראל גולדפארב. הלחן נדפס לראשונה בחוברת The Jewish Songster ובאותה שנה גם בספר Friday Evening Melodies שנדפס בניו יורק ב1918. הלחן חובר עבור שירת זמירות בבית הכנסת (הקונסרבטיבי), ולא בבית. הלחנים שבכרך זה נועדו לשמש לתפילות מאוחרות של ליל שבת, שכללו גם זמירות. מדובר ביוזמה של התנועה הקונסרבטיבית שנועדה להקל על היהודים האמריקאיים החוזרים בימי שישי מאוחר מן העבודה. ישראל גולדפארב, הוסמך לרבנות על ידי התנועה הקונסרבטיבית בשנת 1902 ושימש כחזן וכרב של בית הכנסת "בית ישראל אנשי אמת" בברוקלין עד מותו בשנת 1956. גולדפארב ובני משפחתו היו מעורבים בתנועת ישראל הצעיר Young Israel, אשר עודדה כחלק מעקרונותיה את השירה הקהילתית, דבר שהיווה חידוש באותם ימים. ייתכן והלחן זכה לתפוצה נרחבת גם בזכות הקישור לקהילות אלה. הלחן נפוץ עד כדי כך שהוא היה אחד הלחן המוכרים ביותר בעולם היהודי האשכנזי במאה העשרים. לעיתים קרובות מקורו נשכח והוא מכונה כלחן "עממי" או "חסידי".

    מידע נוסף על הלחן ומחברו ניתן למצוא במאמר אליהו שלייפר, "שלום עליכם: הלחן המקובל והמלחין הנשכח", בתוך: לב שומע - ספר היובל לאביגדור הרצוג, דוכן ט"ז, עמ' 310-325.
Tags

Have more information? Found a mistake?