שיר ההודיה
Enlarge text Shrink text- Commercial recording
-
מתוך אלבום:
- הגדודנים
- כפר מעש : בית שהם
- 2008 Creators:
- זעירא, מרדכי (מלחין, מחבר);
- שלף, מוטקה (מעבד מוזיקלי)
-
01.
הגדודנים
-
02.
בין עופרת לעופרת
-
03.
חייל
-
04.
למולדת אמא
-
05.
שיר הלגיונות
-
06.
שיר ההודיה
-
07.
אין דבר חביבי
-
08.
הורה בנכר
-
09.
מכתב לאמא
-
10.
שיר למולדת
-
11.
הורה נהלל
-
12.
שיר הגדוד הראשון
-
13.
הולכים בלילה
-
14.
שנינו מחכים
-
15.
אי שם על גבולות המדבר
-
16.
שיר געגועים
-
17.
מכתב מאבא
-
18.
עוז ואייל
-
19.
אריה אריה
-
20.
כל הדרכים מובילות לרומא
-
21.
הבחורים יבואו בכם הרוח
-
22.
את חכי לי ואחזור
-
23.
על יד הפירמידות
-
24.
פיזמורת חיילים
-
25.
המנון ה אי טי אס
-
26.
שיר להקת מעין זה
-
27.
צאנה צאנה
לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלבֶן שְׁקֵדִיָּהבְּזֹהַר חַמָּתֵך וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך,וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָהלְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיך.וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֵנוּוְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִך הַטּוֹבִיםיַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים צְמֵאִים לְחַמָּתֵך, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִך,יֻחְזַר לָך אָז הַשִּיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִיםוְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך. |
משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ושירת בבריגדה (החטיבה היהודית הלוחמת - החי"ל). השיר נכתב ב-1942, תוך כדי נסיעה של מרדכי זעירא ברכבת, שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר. שורת הפתיחה נכתבה בהשראת השקדיות הפורחות בצדי הדרך, ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט"ו בשבט. על נייר התווים של השיר, ששלח זעירא לרעייתו, כתוב: 19.2.45, קהיר. ; מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך. ; במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. |
Title |
שיר ההודיה |
---|---|
Performer |
חבורת שוהם |
From |
הגדודנים |
Record Company |
כפר מעש : בית שהם |
Creation Date |
2008 |
Creators |
זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין, מחבר)
שלף, מוטקה (מעבד מוזיקלי) חבורת שוהם (מבצע) |
Genre |
Songs, Hebrew |
Language |
heb |
Duration |
00:02:42 |
Notes |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
Shelf Number |
CD/08408 |
System Number |
990036304720205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information:
The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ושירת בבריגדה (החטיבה היהודית הלוחמת - החי"ל). השיר נכתב ב-1942, תוך כדי נסיעה של מרדכי זעירא ברכבת, שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר. שורת הפתיחה נכתבה בהשראת השקדיות הפורחות בצדי הדרך, ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט"ו בשבט. על נייר התווים של השיר, ששלח זעירא לרעייתו, כתוב: 19.2.45, קהיר.
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
Tags
Have more information? Found a mistake?