שיר ההודיה

Radio Recording

1942

Creators:

זעירא, מרדכי (מלחין, מחבר);
לבנון, אריה (מעבד מוזיקלי)

	לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלבֶן שְׁקֵדִיָּה בְּזֹהַר חַמָּתֵך וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך, וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיך. וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים, וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֵנוּ וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִך הַטּוֹבִים יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ. וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים צְמֵאִים לְחַמָּתֵך, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִך, יֻחְזַר לָך אָז הַשִּיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך.

	משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ושירת בבריגדה (החטיבה היהודית הלוחמת - החי"ל). השיר נכתב ב-1942, תוך כדי נסיעה של מרדכי זעירא ברכבת, שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר. שורת הפתיחה נכתבה בהשראת השקדיות הפורחות בצדי הדרך, ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט"ו בשבט. על נייר התווים של השיר, ששלח זעירא לרעייתו, כתוב: 19.2.45, קהיר. ; מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך. ; במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

Additional Titles	אתחלתא: לוית אותי ארצי בלבן שקדיה [ביצוע מוקלט]
Performer	חבורת שירו שיר
Creation Date	1942
Creators	זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין, מחבר) לבנון, אריה 1932-2023 (מעבד מוזיקלי) חבורת שירו שיר (מבצע) רשות השידור.
Note on Location and Date	נכתב בשנת 1942 29/4/1965 ירושלים
Genre	Songs, Hebrew
Language	heb
Duration	00:02:35
Notes	משירי מלחמת העולם השניה מתוך אוסף קול ישראל.
Note on Participants	חבורת שירי שיר + להקה כלית - אריה לבנון
Production Note	המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.
Shelf Number	MCD-0007 - 03
System Number	990026661390205171

Additional Titles

Performer

Creation Date

Creators

Note on Location and Date

Genre

Language

Duration

Notes

Note on Participants

Production Note

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ושירת בבריגדה (החטיבה היהודית הלוחמת - החי"ל). השיר נכתב ב-1942, תוך כדי נסיעה של מרדכי זעירא ברכבת, שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר. שורת הפתיחה נכתבה בהשראת השקדיות הפורחות בצדי הדרך, ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט"ו בשבט. על נייר התווים של השיר, ששלח זעירא לרעייתו, כתוב: 19.2.45, קהיר.

במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.