זכריה בן עזרא
אהרני, חנה |
אֲנִי זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאוְלַחְמִי לַחְמָא עַנְיָאוְגָר אֲנִי בַּמַּעְבָּרָהאֵצֶל הַכְּבִישׁ לִנְתַנְיָה.בַּחֹרֶף - יַא, הַקֹּר חוֹדֵרבַּקַּיִץ - יַא, מַחְנִיק לִיאֲבָל אֵינִי דּוֹרֵשׁ יוֹתֵרזֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ - מַסְפִּיק לִי.פֹּה כָּל עָשִׁיר וְכָל עָנִימוֹצֵא פְּגָם אוֹ מוּם לוֹרַק הָאֶחָד, הַתֵּימָנִיעוֹד לֹא חָסֵר מְאוּם לוֹ.יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!לִי בְּתֵימָן הָיָה חֲמוֹרוְהִכִּיתִיו בַּשֵּׁבֶטוְשַׂחְתִּי לוֹ: יַא, בֶּן בְּעוֹררוֹכֵב עָלֶיךָ עֶבֶד...אַךְ בַּמְּדִינָה, יַא חֲמוֹרִימִיהוּ אֲשֶׁר יִדְמֶה לָךְ ?פֹּה בַּמְּדִינָה בֶּן-בְּעוֹרִירוֹכֵב עָלֶיךָ מֶלֶךְ.כִּי בַּמְּדִינָה פֹּה נִגְאָלִיםכָּל הַנּוֹשְׂאִים בָּעֹל בָּהּוְלֹא חָשׁוּב שֶׁקְּצָת סוֹבְלִיםאִם רַק זוֹכִים לִסְבֹּל בָּהּ.יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!בַּ"בּוֹלִיטִיק" עוֹדֶנִּי תָּםאֵין לִי מֻשָּׂג כַּזַּיִתוָלָא "חֵרוּת" וָלָא "מַפָּ'ם"אָנָא מִחוּץ לַבַּיִת...כִּי הַבּוֹרֵא עָלַי גָּזַרזְכַרְיָה דּוּן וּשְׁקֹלָהאֶת חֲמוֹרְךָ תּוֹלִיךְ יָשָׁראַל תֵּט יָמִין אוֹ שְׂמֹאלָהוְאָנֹכִי בְּתֹם שׁוֹאֵללָמָּה רָבִים בָּנֶיךָלוּ רַק יָדַעְתָּ יִשְׂרָאֵלמַה טֹּבוּ אֳהָלֶיךָ יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!אֶתְמוֹל נוֹלַד בִּי לֵב אַחֵרנָשָׂאתִי נֵס צִיּוֹנָהיָרַדְתִּי לִשְׂדֵה בּוֹקֵר בַּדֶּרֶךְ בֶּן גּוּרְיוֹנָהאָמַרְתִּי לוֹ תִּשְׁמַע אָדוֹןאַל נָא יִפְּלוּ פָּנֶיךָכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֵל עֶלְיוֹןזְכַרְיָה אַחֲרֶיךָאָז לְבָבוֹ מִגִּיל נָדַםוּלְשׁוֹנוֹ נָבוֹכָה:יַא זְכַרְיָה, אַשְׁרֵי הָעָםשֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן כָּמוֹךָאַשְׁרֵי הָעָם וְהַמְּדִינָה אִם זֶה כֹּחָהּ וְזֶה אוֹנָהּאִם כָּךְ, הֵן לֹא לַשָּׁוְא יָרַדְתִּיוְטוֹב הַצַּעַד שֶׁצָּעַדְתִּיהַכֹּל כְּדַאי חֵי אֵל עֶלְיוֹןנְאוּם הַגֶּבֶר - בֶּן גּוּרְיוֹן! |
השיר האחרון שהלחין משה וילנסקי לתיאטרון "לי לה לו" שהוקם בשנות הארבעים וסיפק לקהל אתנחתא מוסיקלית קלילה עם פרודיות ומערכונים שעסקו בדרך כלל בבעיות השעה. השיר נכתב בתקופת המעברות וזמן פרישת בן גוריון לשדה בוקר. יעקב אורלנד כותב השיר מספר שבשנת 1956 פגש בן גוריון את אלתרמן וחשב שהוא מחבר הפזמון הזה ולכן אמר לי "תודה, עשית לי פרוטקציה אצל התימנים. אבל אני אוהב אותם גם בלי זה.." אלתרמן העיר לו שהשיר לא נכתב על ידו ואז אמר בן גוריון: "מה, יש עוד משורר שעושה לי פרוטקציה?" חנה אהרון שרה את השיר לראשונה על בימת תיאטרון "לי לה לו" ב 1954.-- מתוך גדלנו יחד אוסף היובל של ישראל. |
Title |
זכריה בן עזרא |
---|---|
Performer |
אהרני, חנה; לוסטיג, משה |
From |
המכונית |
Creation Date |
1954 |
Creators |
וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין)
אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר) אהרני, חנה 1933- (זמר, מבצע) לוסטיג, משה 1922-1958 (מבצע) רשות השידור. |
Note on Location and Date |
על גבי התקליט: 21.12.1954 |
Genre |
Songs, Hebrew |
Language |
heb |
Duration |
00:04:01 |
Notes |
מתוך אוסף קול ישראל. |
Shelf Number |
K-05431-01-B |
System Number |
990002509030205171 |
תנאי השימוש:
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
Have more information? Found a mistake?