מתים לראות

"טלוויזיה, מלחמה וזיכרון מקיימים ביניהם זיקה הדוקה הלוכדת את הדמיון. מתים לראות הוא חיבור מקורי המפרק את ייצוגיהן הטלוויזיוניים של מלחמות ישראל, תוך כדי התמקדות בקשר שבין טראומה ונוסטלגיה, עדות ושיחזור, מלחמה ובידור. מרכזיותה של התמונה הנעה - מראשיתה של הטלוויזיה בישראל ועד להפצתה הויראלית ברשת ובערוצים דיגיטליים - וחלקה בהבנייתו של הזיכרון הציבורי הם ענינו של ספר זה. המלחמה והצפייה בטלוויזיה הן מחוויות היסוד של הישראלים. מאז 1968 נצרבו השניים בתודעתם; עם השנים היו לחלק מזהותם". -- מהמעטפת האחורית. ; עניינו המרכזי של הספר מתים לראות הוא במנגנוני העיצוב והשינוי של זיכרון המלחמה, וזאת תוך התמקדות באופני הבנייתו ועיבודו של הזיכרון הטלוויזיוני של מלחמות ישראל שבין 1991-1967. הספר מבקש לנסח את הממד הטראומטי-נוסטלגי המשוקע בייצוג הטלוויזיוני של המלחמה. בחסותו של המדיום הטלוויזיוני מעוצבות מלחמות ישראל בזיכרון הציבור כטראומה עיקשת. במקביל, פועלת הטלוויזיה כמנגנון מרכזי של עיבוד הטראומה: בניסיון לרפאה, היא עוסקת בפירוקה לכאורה של הטראומה, בחקירתה, בחיפוש אחר משמעות לקיומה ובניסיון להטמיעה אל תוך חיי היומיום. מתים לראות שופך אור על זיקה הנוצרת בחסות המדיום הטלוויזיוני, בין ייצוגי המלחמה לכלכלת הבידור. הוא מבקש לברר כיצד הפכה המלחמה בטלוויזיה לבידור, ומדוע זיכרון המלחמות בישראל של הטלוויזיה הוא בעיקרו זיכרון נוסטלגי, מתרפק וחף מביקורת -- כריכה אחורית