תולדות המיניות

תולדות המיניות - כרך א': כמו לבנת חבלה הונח הספר הזה על מדפי חנויות הספרים בפריס ב-1976 כשהתפוצץ המטען נפרצו דרכים חדשות לחשוב על מין וגוף, תשוקות וסטיות, וידוי ואמת פנימית, ידע וכוח, ניהול של חיים וכלכלה על תענוגות בתחומי הפסיכותרפיה, הפמניזם, הפילוסופיה הפוליטית ולימודי התרבות מהדהדים הדי אותו פיצוץ עד היום. המיניות לסוגיה היא תוצר חברתי והיסטורי, קובע פוקו; היא שייכת לתרבות המודרנית ולא לטבע האנושי; המין אינו נושא בחובו שום אמת נסתרת, אם יש לכל אחד מאתנו אמת חבויה, פרטית ואותנטית, הנוגעת למיניותו. היא הושתלה בו על ידי מנגונים חברתיים; מי שמזמין אותנו למסע של שחרור בדרך אל האמת החבויה הזו שותף לאותם מנגנונים לא פחות מאלה שאוסרים, מצנזרים ומדחיקים, וכל זה הוא רק חלק ממערך שלם של ידע/כוח הפועל בחברה המודרנית בלי מרכז ברור ומנהל את גופו ואת חייו של כל יחיד ואת חיי האוכלוסיה כולה. ; תולדות המיניות - כרך ב': "השימוש בתענוגות", מנסה פוקו לנסח מסגרת עבודה אתית חדשה. במקום לכתוב את ההיסטוריה של התשוקה המינית, פוקו מתמקד במה שהוא מכנה "הרמנויטיקה של העצמי", כלומר ניתוח היחס שבין הנאה לבין העניינים המוסריים שההנאות המיניות מובילות אליהם - במקרה הזה בתרבות יוון העתיקה. "נדמה לי שכאשר חוזרים בזמן מן התקופה המודרנית דרך הנצרות עד העת העתיקה, אין מנוס מהצגת שאלה פשוטה מאוד וכללית מאוד גם יחד: מדוע זה ההתנהגות המינית והפעילויות והתענוגות הנובעים ממנה מהווים מושא לדיון מוסרי? מה הסיבה לאותו חשש אתי, אשר לפחות בשלבים מסוימים ובחברות או בקבוצות מסוימות נראה שהוא חשוב יותר מתשומת הלב המוסרית המוקדשת לתחומים אחרים, חיוניים אף הם לחיי היחיד או הקבוצה, כגון נוהגי התזונה או מילוי החובות האזרחיות?". באחד הפרקים המפורסמים של הספר פוקו מראה שבחברה היוונית הקדומה מעשים הומוסקסואליים נתפסו באופן שונה לגמרי מהמקובל בתרבות המערבית-נוצרית - במקום להגדיר אדם כאינדיווידואל מסוג מסוים, הם העידו על שליטתו בתאוותיו. הוא מנתח את הקודים המיניים של היוונים כדי להראות שמושג המיניות שלנו חל על מציאות מסוג אחר.