ברכת קדושת השם (מתוך תפילת העמידה)

ברכת הקדושה, קדושת ה' או "אתה קדוש" היא הברכה השלישית בתפילות העמידה השונות, הן אלו של חול והן אלו של שבתות ומועדים. היא גם הברכה השלישית והאחרונה בחטיבת הפתיחה של התפילה, שכוללת את ברכות השבח. עניינה של הברכה הוא לשבח את האל, להזכיר את שבחו - שהוא קדוש. ואמנם, בכל נוסחי הברכה, אלו שמצויים כיום ואלו שהשתמרו בגניזה, המילה "קדוש" חוזרת כמה פעמים והחתימה זהה - "האל הקדוש". בנוסחים המקובלים כיום אף הפתיחה זהה, "אתה קדוש", בדומה לברכת גבורות שנפתחת "אתה גיבור" ולברכת הדעת שמתחילה ב"אתה חונן לאדם דעת". יש המסבירים שזהו מטבע התפילה שהתעצב כדי לייחד את הברכות שבתחילת תפילת העמידה.

ברכת קדושת ה' היא אחת מן הברכות שנוסחן משתנה בעשרת ימי תשובה, שבהם הברכה נחתמת "המלך הקדוש", כפי שנזכר כבר בתלמוד: "כל השנה כולה אדם מתפלל 'האל הקדוש' [...] חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים" (ברכות יב, ע"ב).

ברכה זו מתייחדת בדבר נוסף - בחזרת הש"ץ, במקום לחזור מילה במילה על הברכה כפי שהיא נאמרה בתפילת היחיד, נאמרת גם "קדושה". זהו מעמד מיוחד (שנאמר בעמידה) ובו החזן והקהל מדמים את טקס הקדשת שמו של האל, כפי שהוא נעשה "בשמי מרום" (כמופיע בקדושה בנוסח אשכנז(. טקס זה נמצא ביסודה של הברכה

אולם, שלא כמו הברכה שמודה על הדבר, הקדושה היא מעין הדבר עצמו. לאמירת הקדושה מיוחסת חשיבות רבה, שמתבטאת באופן אמירתה ובהלכות העוסקות בתפילה ובחזרת הש"ץ. זוהי הברכה היחידה בחזרת הש"ץ שבה המתפללים והמתפללות משתתפים באופן פעיל (אם כי ניתן לראות דמיון מסוים אליה בברכת הכהנים שבברכת ההודאה).

נוסחים שונים של הברכה שהשתמרו בגניזה הקהירית נכנסו אל הקדושה שנאמרת במועדים שונים (למשל "לדור ודור נגיד גודלך"), ונדמה שבתקופה מוקדמת נקבעו נוסחים מיוחדים של הברכה למועדים ולימים הנוראים. הנוסח המקובל כיום משקף את הנוסח הגרעיני המוקדם, והמועדים השנים מתייחדים בעיקר בנוסח הקדושה הייחודי שנאמר בהם. לדוגמה, נוסח ארץ ישראל לברכת הקדושה שבכל יום משתמר כיום בתפילת המוסף של ראש השנה: "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך. ברוך אתה ה' האל הקדוש."

למבוא לתפילת העמידה