|
על הנסים (לפורים) / ספרד ירושלים עַל־הַנִּסִּים, וְעַל־הַפֻּרְקָן, וְעַל־הַגְּבוּרוֹת, וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל־הַנִּפְלָאוֹת, וְעַל־הַנֶּחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־ כָּל־הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־ עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הֵפַרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבוֹתָ לּוֹ גְמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־ בָּנָיו עַל־הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, סֶלָה. ע"פ סידור "עוד יוסף חי" בהוצאת יוסף מזרחי. |
|
"על הניסים" היא תוספת מיוחדת לתפילת העמידה ולברכת המזון, הנאמרת בפורים. תוספת זו חולקת פתיחה משותפת עם קטע מקביל, אשר מתוסף לתפילה ולברכת המזון בחג החנוכה. הפתיחה המשותפת לשני החגים מקדימה ומתארת אירוע הצלה פלאי שאירע "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה" – כלומר: בהיסטוריה של העם היהודי באותו תאריך. בהמשך הקטע מסופר בקצרה סיפורו של החג. שני קטעים אלה מכונים על שם המלים הפותחות אותם – "על הניסים". מקורו של קטע התפילה וזמן חיבורו המדויק אינו ידוע. הוא איננו מתועד בכתב לפני סידורי הגאונים, אולם זאת מפני שעד תקופה זו לרוב הועברו התפילות בעל פה. באופן הולם, מיקומו של הקטע בתפילת העמידה הוא בתוך ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות" , שעניינה הודאה לאל על כל הטובות שגמל עם האדם ועם העם היהודי. שם מצטרפים ניסי החג לפירוט רצף של עניינים אשר עליהם מודה המתפלל. גם בברכת המזון משתלב הקטע בהקשר דומה של הודאה. תוכן קטע התפילה "על הניסים" לפורים הוא הבעת תודה על נס מפלתו של המן בן המדתא, והצלת היהודים מתכנית ההשמדה שרקם. הקטע מספר בקצרה את סיפור ההצלה כפי שמובא בהרחבה במגילת אסתר. קטע תפילה זה מהווה שחזור של האירועים, המקום והזמן, אשר חג הפורים מבקש להזכיר: ימי מרדכי ואסתר, אשר מתוארים בתיאור חי. הביטוי "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה", אשר מופיע גם בברכות על קריאת מגילת אסתר והדלקת נרות חנוכה, ואשר הפך למטבע לשון, מזמין חוויה מחדש של האירועים הפלאיים של החג בלב המתפלל. מילות קטע תפילה זה זכו ללחנים שונים, ויש ששרים אותם כעין פזמון אף מחוץ לסדר התפילה, במסיבות פורים ובסעודת היום. בנוסח התימני הבלדי של הקטע חוזר הפועל "עמד" פעמיים, ומשמש כמוטיב: פעם אחת בתיאור פעולתו של המן הרשע, ש"עָמַד עֲלֵיהֶם [על היהודים]" וניסה להשמידם, ופעם שניה בתיאור פעולותיו של הקדוש ברוך הוא, עליו נאמר "עָמַדתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם" – כלומר: הצלת אותם ולחמת את מלחמתם. מוטיב זה, שבו נעשה שימוש בפועל זהה בתיאור פעולותיו של האויב ושל המושיע כאחד, מעמיד אותם באנלוגיה: אם המן הרשע עומד על עם ישראל בניסיון להרגו, הקב"ה עומד כמושיע, ומובן מי מבין השניים מנצח. בנוסח זה אף מתוספת לעניין ההודאה על העבר בקשה על העתיד: "כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת"; שכמו שבעבר הציל הקב"ה את ישראל מיד אויביו בדרך פלאית, כך יציל הקב"ה את המתפללים ואת העם היהודי בזמן הזה.
|
| عنوان |
על הנסים (לפורים) |
|---|---|
| السلم الموسيقي |
מקאם: נאווה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
"על הניסים" היא תוספת מיוחדת לתפילת העמידה ולברכת המזון, הנאמרת בפורים.
תוספת זו חולקת פתיחה משותפת עם קטע מקביל, אשר מתוסף לתפילה ולברכת המזון בחג החנוכה. הפתיחה המשותפת לשני החגים מקדימה ומתארת אירוע הצלה פלאי שאירע "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה" - כלומר: בהיסטוריה של העם היהודי באותו תאריך. בהמשך הקטע מסופר בקצרה סיפורו של החג. שני קטעים אלה מכונים על שם המלים הפותחות אותם - "על הניסים".
מקורו של קטע התפילה וזמן חיבורו המדויק אינו ידוע. הוא איננו מתועד בכתב לפני סידורי הגאונים, אולם זאת מפני שעד תקופה זו לרוב הועברו התפילות בעל פה.
באופן הולם, מיקומו של הקטע בתפילת העמידה הוא בתוך ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות" , שעניינה הודאה לאל על כל הטובות שגמל עם האדם ועם העם היהודי. שם מצטרפים ניסי החג לפירוט רצף של עניינים אשר עליהם מודה המתפלל. גם בברכת המזון משתלב הקטע בהקשר דומה של הודאה.
תוכן קטע התפילה "על הניסים" לפורים הוא הבעת תודה על נס מפלתו של המן בן המדתא, והצלת היהודים מתכנית ההשמדה שרקם. הקטע מספר בקצרה את סיפור ההצלה כפי שמובא בהרחבה במגילת אסתר.
קטע תפילה זה מהווה שחזור של האירועים, המקום והזמן, אשר חג הפורים מבקש להזכיר: ימי מרדכי ואסתר, אשר מתוארים בתיאור חי. הביטוי "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה", אשר מופיע גם בברכות על קריאת מגילת אסתר והדלקת נרות חנוכה, ואשר הפך למטבע לשון, מזמין חוויה מחדש של האירועים הפלאיים של החג בלב המתפלל.
מילות קטע תפילה זה זכו ללחנים שונים, ויש ששרים אותם כעין פזמון אף מחוץ לסדר התפילה, במסיבות פורים ובסעודת היום.
בנוסח התימני הבלדי של הקטע חוזר הפועל "עמד" פעמיים, ומשמש כמוטיב: פעם אחת בתיאור פעולתו של המן הרשע, ש"עָמַד עֲלֵיהֶם [על היהודים]" וניסה להשמידם, ופעם שניה בתיאור פעולותיו של הקדוש ברוך הוא, עליו נאמר "עָמַדתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם" - כלומר: הצלת אותם ולחמת את מלחמתם. מוטיב זה, שבו נעשה שימוש בפועל זהה בתיאור פעולותיו של האויב ושל המושיע כאחד, מעמיד אותם באנלוגיה: אם המן הרשע עומד על עם ישראל בניסיון להרגו, הקב"ה עומד כמושיע, ומובן מי מבין השניים מנצח.
בנוסח זה אף מתוספת לעניין ההודאה על העבר בקשה על העתיד: "כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת"
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
