|
על היכלי / ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה ספדי והילילי / לא ידוע סִפְדִי וְהֵילִילִי תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל וְחִגְרִי שַׂק וָחֶבֶל עַל-גּוֹלַת אֲרִיאֵל הַשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל בְּכִי עַל-הֶרֶג עַם קָדוֹשׁ עַם הָאֵל כִּי-אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל קוּמִי וְסִפְדִי תוֹרָה וַעֲשִׂי קִינוֹת זְכִירָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב יוֹם צָרָה וּמְהוּמָה וְיוֹם עֶבְרָה בְּיוֹם אַף בִּי חָרָה וְנֶחֱרָב דְּבִיר וַעֲזָרָה צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אַיֵּה עוֹשֵׂי זְבָחִים וְאֵיפֹה עוֹשֵׂי שְׁמָנִים וְאָנָה עוֹרְכֵי נְתָחִים וְסוֹד לֶחֶם הַפָּנִים בָּא רַב הַטַּבָּחִים וְהָרַג אָבוֹת וּבָנִים וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְתָחִים אֲשֶׁר אָז עָרְכוּ הַסְּגָנִים כִּי אֵל חַרְבּוֹ קָרָא וְחִצֵּי אַפּוֹ יָרָה (בקינה זו מושרים הבתים הראשון, הרביעי והשביעי) במקום אשרי העם / לא ידוע בִּמְקוֹם אַשְׁרֵי הָעָם אֵיכָה זָהָב יוּעָם בִּמְקוֹם גַּדְּלוּ הֲמוֹנֵינוּ נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ לָכֵן תְּעוֹרֵר לִוְיָתָהּ בִּמְקוֹם גִּיל בְּאַנְחָתָהּ עַד יְשִׁיבֵנוּ אֶל-גְּבוּלֵנוּ תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ (בקינה זו מושרים רק הבתים הראשון ואחרון) בחודש החמישי בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי נֻתַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ נוֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ בְּמַזַּל אַרְיֵה נֻגַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ יוֹם עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ מִסֻּבְּכוֹ עָלָה וְהִשְׁקַנִי כּוֹס רַעַל אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵנוּ בְּכוֹס תַּעַל מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיַּעַל דוק וחוג רעשו / ר' דוד בן בקודה דּוֹק וָחוּג רָעֲשׁוּ וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה … (בקינה זו מושר הבית הראשון בלבד) שכינה צועקת בהרע / ר' יוסף אבן סולי בן דוד החזן שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ יְהִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי וּמֵהֵיכָל עָלְתָה וְעַל-הַכְּרוּב שָׁבָה וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכְל-מַזָּל וְצָבָא וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל-מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה ... עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל-הַגָּג בַּחֲרוֹנִים וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים טוֹב שֶׁבֶת עַל-פִּנַּת-גָּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים (בקינה זו מושרים הבתים הראשון, השני, השלישי והשביעי) דממו שרפים מזמר / ר' דוד אבן בקודה דָּמֲמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתַּם וְנִגְמַר מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר וְהַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְצֵאתָם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בְּבִכְיָתָם וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם יוֹם יָד צַר בְּמִקְדָּשׁ הִגְבִּיר וְהִצִּית אֵשׁ בְּהֵיכָל וּבִדְבִיר שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר בְּמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר (בקינה זו מושרים שלושת הבתים הראשונים ) תהלים עט: מזמור לאסף מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים: נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַם וְאֵין קוֹבֵר: הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ: עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ: כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי: וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ: עד מתי ה' / לא ידוע עַד מָתַי ה' יוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ בְּמַר תְּיֵלִיל עֲדָתֶךָ עַל-בֵּית תְּפִלָּתֶךָ אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ: עַד מָתַי ה' אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפָתַיִם וּבֵין תַּנּוּר וְכִירַיִם יִכְהוּ לִי עֵינַיִם לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהרַיִם עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל-חְרְבַּן פַּעֲמַיִם עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת-יְרוּשָׁלַיִם עַד מָתַי יֶהְגֶּה בַצַּר שְׁאָר צֹאן מַרְעִיתֶךָ אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ: (בקינה זו מושרים הבתים הראשון והאחרון) איכה צאן ההריגה / ר' יהודה הלוי אֵיכָה צֹאן הַהֲרֵגָה מֵרִבְצֵיהֶן נְפוּצוֹת פְּנֵיהֶם קִבְּצוּ פָארוּר וְהִתְגּוֹלְלוּ בַבִּצּוֹת וּלְעֵין כְּל-רוֹאֵיהֶם מִתְנַכְּרוֹת בַּחוּצוֹת חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּארָם, לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת וִילָדִים מוּצָאִים עֲרֻמִּים רְעֵבִים יְחֵפִים שׁוֹאֲלִים לֶחֶם וְאַיֵּה וּבַצָּמָא מִתְעַלְּפִים מִתְחַנְּנִים לְשׁוֹבֵיהֶם מוּל אַכְזָרִים חֲנֵפִים וְעוֹדָם פַּת אֵין לָהֶם וְרַחֲמֵי יוֹצְרָם שׁוֹאֲפִים עוֹלָלִים הָעֲטוּפִים, בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כְּל-חוּצוֹת דָּרַךְ אֱלוֹהַּ קַשְׁתּוֹ וַיְבַצַּע כְּל-אֵלֶּה וְאֵין נֶעְתָּר לְקוֹל מַעְתִּיר יוֹם הָחֵל וַיְכַלֶּה וּבָנִים נָטוּ עְרְפָּם בְּיַד עוֹרְפָם כְּמוֹ טָלֶה וּרְחוֹבוֹת עִיר קֹדֶשׁ בִּדְמֵי חֲסִידָיו מִלֵּא וּפִגְרֵי נַעַר וְזָקֵן יָשְׁבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת (בקינה זו מושרים הבתים הראשון, הרביעי והחמישי) שאי קינה במגינה / סימן שמואל שְׂאִי קִינָה בִּמְגִנָה בַּת צִיּוֹן וְנוּדִי שְׁבִי דוּמָם כִּי נִשְׁמָם בֵּית מִקְדָּשִׁי וְהוֹדִי וְכִי נִפְלַל וְגָם צָלַל הָאִיתוֹן וּטְדִי בָּרַח דוֹדִי וּבָא שׁוֹדְדִי וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי מִסְפֵּד מַר בְּיוֹם הֵמַר שַׁדַּי לִי אַגְדִּילָה וְאֶחְגֹּר שַׂק בְּיוֹם נָשַׁק שְׁבִיב אֵשׁ בְּבֵית הַתְּפִלָּה וְכִי חֻלָּל שֵׁם הֻלָּל וְגַם לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה וְחָרַב מָחוֹז הַמָּעוֹז וְנִגְלָה בֵּית יְסוֹדִי בָּרַח דוֹדִי וּבָא שׁוֹדְדִי וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי וּבִי הֵעִיר יַד שֵׂעִיר בְּיוֹם זֶה עָלַי חַרְבּוֹ וְבָא בִיתֵּר וְשָׁם בִּתֵּר אַרְבַּע מֵאוֹת רִבּוֹא וְקוֹל אִישׁ תָּם בְּעָב נִסְתָּם מִלְּפְנֵי אֵל לָבוֹא הִכּוּנִי פְּצָעוּנִי וְגַם נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי בָּרַח דוֹדִי וּבָא שׁוֹדְדִי וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי וּבְיוֹם קְרָב נָסוּ לְעֲרָב שְׁמוֹנִים אֶלֶף פְּרָחִים שׁוֹקְקִים לְמֵי מַשְׁקִים וְהֶאֱכִילוּם מְלוּחִים תָּלוּ עַיִן אֱלֵי יַיִן וְהֵמָּה נֹאדוֹת נְפוּחִים וְאֵין מְנַחֵם וְאֵין מְרַחֵם וְאֵין מְקַבֵּץ לִנְדוּדִי בָּרַח דוֹדִי וּבָא שׁוֹדְדִי וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי (בקינה זו מושרים הבתים הראשון, השני, השישי והשביעי) גרושים מבית תענוגיהם / ר' יצחק אבן-גיאת גְּרוּשִׁים מִבֵּית תַּעֲנוּגֵיהֶם עָיְפָה נַפְשִׁי מוּל הוֹרְגֵיהֶם לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם יוֹם צֵאת בְּתוּלוֹת מֵהֵיכְלֵיהֶן וְאִמוֹת שְׁכוּלוֹת מֵעוֹלֲלֵיהֶן עֲרֻמוֹת שְׁלוּלוֹת בְּיַד שׁוֹלֲלֵיהֶן יוֹם הַצְּוָחָה רַבָּה עֲלֵיהֶן יוֹם עֹל נָשְׂאוּ בִמְקוֹם חֲלִיהֶן שְׁבוּיוֹת חֶרֶב בְּיַד נוֹהֲגֵיהֶן יְלָדִים אֲשֶׁר עַל תּוֹלָע אֱמוּנִים לְבוּשֵׁי שָׁנִים עִם כֹּל עֲדָנִים אֵיךְ נִדְחֲפוּ בֵין מוֹכְרִים וְקוֹנִים בֵּין אֲדוֹנִים לֹא רַחֲמָנִים יוֹם בּוֹא עֲלֵיהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים וְקַלוּ כַנֶּשֶׁר מַשִּׂיגֵיהֶם (בקינה זו מושרים הבתים הראשון, השני והחמישי) אלי עדתי והילילי / לא ידוע אֱלִי עֲדָתִי וְהֵילִילִי יוֹם בּוֹ נָפַל כְּלִילִי וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹרִי וּלְקוֹל בּוֹכִים חֲלִילִי וְתֵרַדְנָה דִמְעוֹתַי כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי בְּכִי נַפְשִׁי בְּתַמְרוּרֵךְ בְּשִׁבְיֵךְ בְּאַרְצוֹת מְגוּרֵךְ בְּיוֹם בּוֹ הִסְגִּיר צוּרֵךְ בְּיַד זָרִים דְּבִירֵךְ וְהַר קְדְשֵׁךְ וְעִירֵךְ בְּיַד זָרֵךְ וְעָרֵךְ יוֹם נִתְּקוּ מְזִמּוֹתַי וּבֹשְׁתִּי מִכְּל-מוֹעֲצוֹתַי וְתֵרַדְנָה דִמְעוֹתַי כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי (בקינה זו מושרים הבתים הראשון, הרביעי והחמישי) בת עמי תיליל / לא ידוע בַּת עַמִּי תְּיֵלִיל בִּיגוֹנֶיהָ עַל-חַנָּה וְעַל-שִׁבְעָה בָנֶיהָ כִּי נִשְׁחֲטוּ שִׁבְעָתָם אֶל-עֵינֶיהָ וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל-בָּנֶיהָ: (בקינה זו מושר הבית הראשון) איך נוי חטאתי / לא ידוע אֵיךְ נָוִי חַטָּאתִי הִשְׁמִימָה וְדִמְעָתִי עַל לֶחְיִי אַזְרִימָה וּבְיוֹם זֶה נְהִי נִהְיָה אָרִימָה וְאָהִימָה מִיָּמִים יָמִימָה (בקינה זו מושר הבית הראשון) יהודה וישראל (חסרה) / לא ידוע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל דְּעוּ מַר לִי מְאֹד לָכֵן בְּחַטֹּאתַי אֲנִי אֶרְעַד רְעוֹד יִהְיֶה לְבָבִי בִי בְעֵת אֶשְׁמַע בְּכוֹת וְעֵת שְׂחוֹק אֶרְאֶה אֲזַי אֶסְלוֹד סְלוֹד בֶּן אָח וְאָחוֹת אֵם וְאַף גַּם כָּל שְׁאֵר תִּבְכּוּ לְמִשְׁפָּחוֹת וְגָדְדוּ בָם גְּדוֹד דּוֹד טוֹב וְכָל אִישִׁים וְגַם נָשִׁים בְכוּ וַאֲנִי בְבִכְיָתִי אֲזַי אַחֲרִיד חָרוֹד חָסְרָה נְגִינָתִי וְשִׂמְחָתִי בְעוֹד אֶזְכּוֹר לְמִקְדָּשׁ כִּי אֲבַדְנוּהוּ אָבוֹד חָסְרָה קְהִלַּת אֵל וְלוֹמְדֵי דַת וָדִין עַל זֹאת יְהוּדָה קוּם וְיִשְׂרָאֵל סְפוֹד חָסְרָה וְגַם קָצְרָה יְחִידָתִי לְרוֹב אַבְדָן קְהִלּוֹתַי וְנִשְׁמְדוּ שָׁמוֹד חָסְרָה יְדִיעָתִי בְקוֹרוֹת הַזְּמַן אֶמְאַס לְקוֹל שִׁירִים וּמָחוֹל גַּם רְקוֹד חָסְרָה עֲצַת לוֹמְדִים לְתוּשִׁיָּה וְצַר הָרַג בְחִירֵיהֶם כְּמוֹ צֹאן וַעֲרוֹד חָסְרָה חֲנִינַת אֵל וְרַחֲמָיו נִשְׁכְּחוּ הוּא לִי כְּמוֹ אַכְזָר וְהֵמַר לִי מְאֹד חָסְרָה זְכוּת אָבוֹת וְלֹא תָלִיץ בְּעַד זַרְעָם וְסַף גִּזְעָם וְנֶחֶרְדוּ חֲרוֹד חָסְרָה צְנִיעוּת כָּל נְשֵׁי יַהְרוּת בְּיוֹם נָפְלוּ בְיַד זָרִים וְקָפְדוּ בָם קְפוֹד חָסְרָה נֶחָמַת כָּל יְהוּדָה כִּי יֵאוּשׁ צָמַח בְּלִבּוֹתָם וְנֶעֱקַד בָּם עָקוֹד חָסְרָה פְּקֻדַּת אֵל עֲלֵי הוֹרְגִים בְּנֵי עַמִּי וְגַם גּוֹזְלִים וְחוֹשְׁדִים בָּםם חֲשׁוֹד חָסְרָה אֱמֶת תּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר עִם רוֹב גְּאוֹן זָרִים שְׁכוּחָה מִלְּמוֹד חָסְרָה מְתִיקוּת מִבְּנֵי עַמִּי וְלֹא חָסְרָה מְרִירוּתָם וְתִשְׁקוֹד בָּם שְׁקוֹד חָסְרָה עֲרֵבוּתָם וְטוֹבָתָם וְכָל חָכְמַת חַכְמֵיהֶם וְנֶחֶלְדָה חֲלוֹד חָסְרָה תְּשׁוּבַת אֵל לְצַעֲקָתָם וְאֵין עוֹנֶה וְאֵין חוֹמֵל וְנִלְאָה מִפְּקוֹד חָסְרָה שְׁכִינָה מִשְּׁכוֹן מַטָּה בְּתוֹךְ מִקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל וְחָדְלָה מִן רְבוֹד חָסְרָה עֲנוֹת קַדִּישׁ וַעֲנוֹת בָּרְכוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת חֲרֵבִים מִיְּסוֹד חָסְרָה זְכִירַת צוּר ה' צְבָאוֹת יָהּ וֵאלֹהִים אֵל וְשִׁין דָּלֶת וְיוֹד חָסְרָה נְבוּאָה בִּי וְנִסְתָּם כָּל חָזוֹן אוּרִים וְגַם תֻּמִּים וְצֵרוּף שֵׁם בְּסוֹד חָסְרָה הֲגוֹת תּוֹרָה יְלָדִים עֵת גְּמוֹר שַׂק אֶחְגּוֹר עַל זֹאת וְאֶפְדֶנּוּ אָפוֹד חָסְרָה כְּבוֹד שַׁבָּת כְּבוֹד מוֹעֵד בְּכֵן חֹשֶׁךְ וְקַדְרוּת קַח יְצוּעֲךְ בּוֹ רְפוֹד חָסְרָה עֲרֵבוּת קוֹל חַזָנִים מִזְּמוֹר מַפְטִיר וּמוּצָנִיף וְגַם פַּיְטָן לְחוֹד חָסְרָה כְּבוֹד מַלְכוּת יְהוּדָה עַד מְלוֹךְ הָאִישׁ בְּנוֹ דָּוִד יְחַיֶּה עַם בְּסווֹד בביצוע זה מושרים תחילה וסיום הקינה שומרון קול תתן / ר' שלמה אבן גבירול שׁוֹמְרוֹן קוֹל תִּתֵּן מְצָאוּנִי עֲוֹנַי לְאֶרֶץ אַחֶרֶת יְצָאוּנִי בָנָי וְאָהֳלִיבָה תִזְעַק נִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' (בביצוע זה מושרת ההתחלה בלבד) אלה אזכרה / יהודה אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה כִּי בְלָעוּנִי זְאֵבִים כְּעֻגָּה בְּלִי הֲפוּכָה כִּי בִימֵי קֵיסָר לֹא עָלְתָה אֲרוּכָה לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה חָלוּ וְזָעוּ וְנָעוּ כֻּלָּמוֹ עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל נָשְׂאוּ עֵינֵימוֹ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם לַעֲלוֹת לַאֲדוֹנֵימוֹ לָדַעַת אִם יָצְאָה הַגְּזֵרָה מֵאֵת אֱלֹהֵימוֹ טִהַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים וְשָׁאַל מֵאֵת הַמַּלְאָךְ לְבוּשׁ הַבַּדִּים וְנָאַם קַבְּלוּ חֲכָמִים צַדִּיקִים וִידִידִים כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחֲרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים (בקינה זו מושרים הבתים הראשון, השמיני והתשיעי) |
|
מספר לנו ר' משה חבושה, שמבצע את הקינות הללו, על קינות תשעה באב בנוסח בבל: "בתשעה באב התפללתי בכל שנה בבית הכנסת "שמש צדקה" בירושלים, ומשם למדתי את המנגינות הללו, שבעיניי הן הנוגעות ללב ביותר. חכם ר' יעקב מוצפי היה חזן בית הכנסת ותלמיד חכם, וזיכרון תשעה באב בבית הכנסת מעלה אצלי גם את זיכרון דמותו. בליל תשעה באב היה חכם ר' יעקב מוצפי מגיע מוקדם לבית הכנסת, חלץ את מנעליו, והחביאם מתחת השטיח ליד מושבו, כדי לומר במוצאי תשעה באב את ברכת הלבנה בשמחה עם מנעלים, והיה מתחיל בפרק על נהרות בבל באיזה בכיות. מרוב בכיותיו באמירת הקינות, כמעט לא ניתן היה ללמוד ממנו את ניגונן. בנו ר' משה ע"ה היה מגיע כל שנה מרמת גן לעזור לאביו בקינות, וכן היה ר' יחזקאל ברהום מגיע, והם ידעו לקונן בקולם בצורה מיוחדת, וכן חלק מהקהל שידעו את ניגוני הקינות. כאשר ספר חכם יעקב את מניין השנים לחורבן הבית, העידו עליו ש"אפילו קירות בית הכנסת היו בוכים". לאחר הקינות שנמשכו שעות רבות, יצאתי מבית כנסת ללכת לביתי וחשבתי בימי ילדותי שנגמר העולם. לא הבנתי איך החנויות פתוחות כרגיל ואני שומע איך שפועלי בניין מכים בפטישים כיום רגיל, והמכולת פתוחה כרגיל, ובבית הכנסת בוכים בצורה כאילו חלילה נפטר איזה בחור באופן פתאומי. מתפללי בית הכנסת ממש חיו את מצב החורבן, לא עבר עליהם לילה ללא בכיות עליו. כאשר אחד החכמים הספיד את ר' יעקב מוצפי, סיפר שלא הגיע לבית כנסת זה ביום תשעה באב, כי לא היה מסוגל נפשית לראות ולשמוע את האנקות של הבכי הממרר ביום הקשה הזה. כשפתחו את ארון הקודש החלו לומר את קינת "על היכלי" , וספר התורה היה עטוף בד שחור כמנהג, וכשהוציאו את הספר לקריאה לא אמרו פסוקים, אפילו "וזאת התורה" היו אומרים בשקט, והיית מרגיש את האבל הכבד שצועק עד לשמים. גם מעזרת הנשים נשמע בכי מר בהוצאת ספר התורה. קשה לתאר את היום הזה בבית הכנסת, יום מר ונמהר."
מיום שהקליט ר' משה חבושה את הקינות לתשעה באב בנוסח בבל, שבו לחיים המנגינות הללו – אשר נשכחו זה מכבר. בבתי כנסת רבים בירושלים קוראים כיום את הקינות בנוסח הנוגה של בגדד, ורבים למדו את הנוסח מההקלטות הללו.
|
| عنوان |
קינות לבוקר תשעה באב בנוסח בבל |
|---|---|
| السلم الموسيقي |
כללי |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
מספר לנו ר' משה חבושה, שמבצע את הקינות הללו, על קינות תשעה באב בנוסח בבל:
"בתשעה באב התפללתי בכל שנה בבית הכנסת "שמש צדקה" בירושלים, ומשם למדתי את המנגינות הללו, שבעיניי הן הנוגעות ללב ביותר. חכם ר' יעקב מוצפי היה חזן בית הכנסת ותלמיד חכם, וזיכרון תשעה באב בבית הכנסת מעלה אצלי גם את זיכרון דמותו.
בליל תשעה באב היה חכם ר' יעקב מוצפי מגיע מוקדם לבית הכנסת, חלץ את מנעליו, והחביאם מתחת השטיח ליד מושבו, כדי לומר במוצאי תשעה באב את ברכת הלבנה בשמחה עם מנעלים, והיה מתחיל בפרק על נהרות בבל באיזה בכיות. מרוב בכיותיו באמירת הקינות, כמעט לא ניתן היה ללמוד ממנו את ניגונן. בנו ר' משה ע"ה היה מגיע כל שנה מרמת גן לעזור לאביו בקינות, וכן היה ר' יחזקאל ברהום מגיע, והם ידעו לקונן בקולם בצורה מיוחדת, וכן חלק מהקהל שידעו את ניגוני הקינות.
כאשר ספר חכם יעקב את מניין השנים לחורבן הבית, העידו עליו ש"אפילו קירות בית הכנסת היו בוכים".
לאחר הקינות שנמשכו שעות רבות, יצאתי מבית כנסת ללכת לביתי וחשבתי בימי ילדותי שנגמר העולם. לא הבנתי איך החנויות פתוחות כרגיל ואני שומע איך שפועלי בניין מכים בפטישים כיום רגיל, והמכולת פתוחה כרגיל, ובבית הכנסת בוכים בצורה כאילו חלילה נפטר איזה בחור באופן פתאומי.
מתפללי בית הכנסת ממש חיו את מצב החורבן, לא עבר עליהם לילה ללא בכיות עליו. כאשר אחד החכמים הספיד את ר' יעקב מוצפי, סיפר שלא הגיע לבית כנסת זה ביום תשעה באב, כי לא היה מסוגל נפשית לראות ולשמוע את האנקות של הבכי הממרר ביום הקשה הזה. כשפתחו את ארון הקודש החלו לומר את קינת "על היכלי" , וספר התורה היה עטוף בד שחור כמנהג, וכשהוציאו את הספר לקריאה לא אמרו פסוקים, אפילו "וזאת התורה" היו אומרים בשקט, והיית מרגיש את האבל הכבד שצועק עד לשמים. גם מעזרת הנשים נשמע בכי מר בהוצאת ספר התורה.
קשה לתאר את היום הזה בבית הכנסת, יום מר ונמהר."
מיום שהקליט ר' משה חבושה את הקינות לתשעה באב בנוסח בבל, שבו לחיים המנגינות הללו - אשר נשכחו זה מכבר. בבתי כנסת רבים בירושלים קוראים כיום את הקינות בנוסח הנוגה של בגדד, ורבים למדו את הנוסח מההקלטות הללו.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
