|
חי אל נאדר / ר' חיים שאול עבוד חַי אֵל נֶאְדָּר, הַכְרֵת כָּל צַר וּגְאַל לִי, אָבִי וְאֶתְגַּבַּר עַל אוֹיְבַי כִּי הֵם רְדָפוּנִי יָהּ, תִּקְוָתִי תָּמִיד בָּךְ, יָהּ מָתַי תִּבְנֶה בֵּית בְּחִירָתִי? אַיֶּלֶת אֲהָבִים תִּפְקֹד, יָהּ וְחִישׁ מַהֵר לְעֶזְרָתִי תֵּן מֵהוֹדָךְ עַל שִׁבְטֵי יָהּ בְּבֵיתִי יָגִילוּ יָהּ דּוֹדִי עִיר קָדְשָׁךְ תָאַבְתִּי אָשׁוּב אֲחוֹנֵן עֲפַר אַדְמָתִי אֵשֵׁב בְּצֵל גַּפְנִי וּתְאֵנָתִי וּבֶן דָּוִד בְּרֹאשׁ עֲדָתִי שׁוּר הַזָּרִים בִּי נִלְחָמִים וּנְקוֹם נִקְמָתִי מַעֲנֶה לָשׁוֹן תְּנָה לִי וּמָזוֹן וּבְרִיאוּת תְּסַעֵד לִי וּבְבָנִים טוֹבִים תִפְקֹד לִי וְגַם עַד זִקְנָה אַל תִּזְנַח לִי וּפִי יָשִׁיר לָךְ תּוֹךְ קְהָלִי עַם עוֹבֵד יָהּ חָזָק הָאֵל מַשְׁפִּיל וּמֵרִים הַמַּאֲצִיל עַם קְדוֹשִׁים וּבָרִים תִּבְנֶה הֵיכָלָךְ בְּרֹאשׁ הָרִים וּבֶן דָּוִד יִמְשֶׁה עֲדָרִים וְאָז קוֹלִי בְּשִׁיר אָרִים וַעֲקֹד הַצָּרִים |
|
פיוט לכל עת במסורת ספרד ירושלים, שחובר ע"י ר' חיים שאול עבוד, מחשובי הפייטנים של מסורת חלב (ארם צובה). זהו שיר תפילה לגאולה, לברכה ולהצלה מן האויבים. בשיר משמשות בערבוביא בקשות אישיות ולאומיות, אקטואליות והיסטוריות; הדובר מתפלל על בניין בית המקדש, קיבוץ הגלויות וביאת המשיח, וכן מבקש מהאל שיציל את עמו מיד אויביו הקמים עליו. לחנו של השיר איטי ומעט נוגה; במקור זוהי מנגינת שיר ערבי של המוזיקאי המפורסם מוחמד עבד אלוהאב, תחת הכותרת "ליל הפרידה". כנהוג במסורות המזרח (ובפרט מסורת ספרד-ירושלים), חלק מהמלים בפיוט קורצות למקור על ידי שימור של הצליל של מילות השיר בערבית. הפיוט נפתח בפזמון החוזר, בפנייה ל"חַי אֵל נֶאְדָּר", הלא הוא הקדוש ברוך הוא, המכונה "אבי". תפיסה זו של האל כדמות אב, אליו פונה הבן בבקשותיו, תלווה למעשה את השיר כולו. מלבד דמות האל, מופיעה בפזמון דמותו המאיימת של האויב, העומדת במוקד הפזמון, ומוזכרת בו פעמיים. הבית הראשון מתמקד בבקשה לבניית בית המקדש. בבית השני ניתן דגש למימד הלאומי: כמיהה לירושלים, אהבה לארץ ישראל, תקווה לימים של שלום תחת הגפן והתאנה, ציפייה לשיבת ציון בהנהגת מלך מבית דוד, ולנקמה של הקדוש ברוך הוא באויבים המרים, הנלחמים נגד העם היהודי. בבית השלישי מועבר הזרקור להאיר דווקא על דמותו הסמויה מן העין של הפייטן, וניתנת בו במה לבקשות אישיות של הדובר בשיר: מזון, פרנסה, בריאות טובה, פרי בטן ונחת מהילדים. התפילה והזמרה דומיננטיים בבית זה. הבית הרביעי מסכם וחוזר על חלק מהבקשות הקודמות בשיר, וחותם את הפיוט כעין העניין שבו הוא נפתח – בקשה להכנעת האויבים והשונאים. בצורה מעניינת מאוד, ניתן להבחין בפיוט שלפנינו במימד ארספואטי, בנקודת מבטו של הפייטן אל זהותו כבעל תפילה ואל מלאכת השירה שלו, החוזרת ומתבטאת פעם אחר פעם לאורך השיר. הדובר מבקש מאלוהיו "מענה לשון", כלומר: שיסייע לו בסידור בקשותיו ותפילתו, שהיא למעשה עבודתו כפייטן ושליח ציבור; הוא מביע את רצונו להמשיך ולשיר בבתי הכנסת וכן לשיר עם ביאת הגואל. זהותו כאדם שר, הקשור לפיוט ולתפילה, בולטת ומבוטאת בשיר. |
| عنوان |
חי אל נאדר |
|---|---|
| السلم الموسيقي |
מקאם: ראסט |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
