שער אשר נסגר

• שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר - שער הגאולה, או שער הקשר בין כנסת ישראל לבין הדוד, החסום בגלות.
• קוּמָה פְּתָחֵהוּ - בניגוד לתמונה בשיר השירים (ה, ב-ו) ששם מבקש הדוד מרעיתו לפתוח לו, כאן מבקשת הרעיה מהדוד שיפתח את השער.
• וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח אֵלַי שְׁלָחֵהוּ - הצבי הוא דימוי לאל, האהוב, לפי הפסוק האחרון בשיר השירים: בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים. כאן מבקשת הרעיה שהאהוב שברח ישוב אל אהובתו - כנסת ישראל.
• לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי - ביום שתבוא אלי, אל כנסת ישראל.
• לָלִין בְּבֵין שָׁדַי - בבית המקדש, לפי דרשת שיר השירים זוטא א "'בין שדי ילין' - זו השכינה שהיתה נתונה בין שני הכרובים". וראו גם בבלי יומא נד, ע"א.
• שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְנִיחֵהוּ - כראשית הפסוק הנדרש משיר השירים א, יג צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.
• מִי זֶּה דְמוּת דוֹדֵךְ - הדוד כביכול אינו מבין את בקשתה של הרעיה ושואל אותה מי הוא אותו דוד אותו היא מבקשת ומחפשת. השאלה מהדהדת לשיר השירים ה, ט מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד...
• כִּי תֹאמְרִי אֵלַי שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ - שאת אומרת לי להביאו אלייך.
• הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי - הרעיה משיבה בתיאורו של האהוב, כתיאורו של דוד המלך (שמואל א טז, יב): וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. תיאור זה מתייחס גם לאהוב בשיר השירים ה, י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
• רֵעִי וְדוֹדִי זֶה - זה אהובי, לפי שיר השירים ה ...זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם.
• קוּמָה מְשָׁחֵהוּ - לפי הפסוק בשמואל א טז יב וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ.