|
מפי אל – לפי נוסח ר' יוסף חיים (ה"בן איש חי") מִפִּי אֵל מִפִּי אֵל יִתְבָּרַךְ יִשְׂרָאֵל אֵין אַדִּיר כַּה' וְאֵין בָּרוּךְ כְּבֶן עַמְרָם אֵין גְדוֹלָה כַּתּוֹרָה וְאֵין דּוֹרְשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל אֵין הָדוּר כַּה' וְאֵין וָתִיק כְּבֶן עַמְרָם אֵין זַכָּאָה כַּתּוֹרָה וְאֵין חוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל אֵין טָהוֹר כַּה' וְאֵין יָשָׁר כְּבֶן עַמְרָם אֵין כְּבוּדָה כַּתּוֹרָה וְאֵין לוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ כַּה' וְאֵין נָבִיא כְּבֶן עַמְרָם אֵין סְמוּכָה כַּתּוֹרָה וְאֵין עוֹזְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל אֵין פּוֹדֶה כַּה' וְאֵין צַדִּיק כְּבֶן עַמְרָם אֵין קְדוֹשָׁה כַּתּוֹרָה וְאֵין רוֹחֲשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל אֵין שׁוֹמֵר כַּה' וְאֵין שָׁלֵם כְּבֶן עַמְרָם אֵין תְמִימָה כַּתּוֹרָה וְאֵין תּוֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל |
|
פיוט זה התפשט בדורות האחרונים יותר מכל פיוט אחר לשמחת תורה, ומזמרים אותו כיום בהקפות כמעט בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב. הוא נדפס בעשרות רבות של ספרים, סידורים, מחזורים סדרי הקפות וקבצי פיוט. לא ידוע מי הוא מחברו. נראה כי קהילות רבות קיבלו את השיר מידי שלוחי ארץ ישראל, ובשל פשטותו התפשט השיר והגיע עד הקהילות הנדחות ביותר במזרח ובמערב. פיוט זה מושתת על המבנה המופלג (=הסופרלטיבי) "אין - כ". מבנה זה מופיע בתפילת חנה (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. כאן ביטויי השבח המופלג חלים לא רק ביחס לאל נותן התורה, אלא גם ביחס למשה המקבלה ומוסרה, לתורה עצמה ולישראל, לומדיה ומקיימי מצוותיה. השיר נכתב במקורו עבור חג השבועות, והתקבל ברבות הימים כשיר עממי מובהק לשמחת תורה. |
| • אַדִּיר – לפי הכתוב בתהלים צג, ד ...אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. כינוי זה מופיע במקומות נוספים בתנ"ך לה'. (ראו ח, ב; שם י; תהלים עו, ה). • דּוֹרְשָׁהּ – מבקש אותה, מחפש את משמעויותיה, יוצר בה דרשות. • אֵין הָדוּר כַּה' – ההדר מיוחס לה' בכמה מקומות בתנ"ך, כמו למשל ישעיה לה, ב ...הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. • וָתִיק – נאמן, ישר, מי שדעתו מיושבת עליו. תואר זה מופיע בדרשת נוטריקון (=ראשי תבות) בתלמוד הבבלי במסכת שבת קה ע"א, המתייחסת לאברהם – א"ב המו"ן גויים. האות ו' במלה 'המון' נדרשת "ותיק נתתיך באומות". • זַכָּאָה – זכה או: מזככת או: מרבה זכויות לעוסקיה ומקיימיה. • חוֹמְדָהּ – אוהב אותה. • אֵין טָהוֹר כַּה' – תואר זה אינו מופיע ישירות על ה' במקרא, אך הוא מופיע בחבקוק א,יג בביטוי טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע, המתייחס לאלוהים. • כְּבוּדָה – נכבדת. • וְאֵין לוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל – כפי שנאמר בישעיהו נד, יג וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'... • אֵין מֶלֶךְ כַּה' – מלכותו של ה' מופיעה פעמים רבות במקרא, למשל תהלים כד, ח; י מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה... מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה. • וְאֵין נָבִיא כְּבֶן עַמְרָם – כפי שנאמר בפסוקיה האחרונים של התורה הנקראים בשמחת תורה (דברים לד, י) וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים. • אֵין סְמוּכָה כַּתּוֹרָה – נעזרת ונתמכת (מתאים להמשך – ואין עוזרה כישראל, ואין תומכה כישראל. וראו בביאור שם). אפשרות פרשנית אחרת: התורה שבעל פה נסמכת על התורה שבכתב, על ידי שנמצאות אסמכתאות בכתוב למסורות שבעל פה. • וְאֵין עוֹזְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל – ישראל בלימודם ובדרישתם בתורה מאפשרים לתורה המוצפנת לצאת אל האור. • פּוֹדֶה – מושיע. פסוקי מקרא אחדים מדברים על פדות ה', כמו למשל ירמיהו לא, י כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. • רוֹחֲשָׁהּ – מדובב אותה, מדבר אותה. • אֵין שׁוֹמֵר כַּיְיָ – כמו שנאמר בתהלים קטז, ו שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה' ושם, קכא, ד-ה הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. • אֵין תְמִימָה כַּתּוֹרָה – שלמה, כפי שכתוב בתהלים יט, ח תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ... • וְאֵין תּוֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל – לפי הפסוק ממשלי ג, יח עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. |
| عنوان |
מפי אל / יוון- חאלקיס / מנשה כהן |
|---|---|
| تقليد |
יוון - יוון כללי |
| لحن تراثي |
מפי אל / יוון- חאלקיס |
| מאפייני הקלטה -ara |
הקלטת שדה |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
שמחת תורה / שמיני עצרת |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
