|
יום שבתון / ר' יהודה הלוי יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הָעָם אֲשֶׁר נָע כַּצֹּאן תָּעָה יִזְכּוֹר לְפָקְדוֹ בִּבְרִית וּשְׁבוּעָה לְבַל יַעֲבֹר בָּם מִקְרֵי רָעָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ עַל מֵי נֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ |
|
פיוט זה מושר בקהילות אשכנז השונות בסעודה השנייה והשלישית של שבת. ר' יהודה הלוי מעביר את יונתו של נח, השבה ובשורת סוף המבול בפיה בדמות עלה זית, להקשר הלאומי. כך הוא מקשר יונה זו עם דימוי היונה לעם ישראל, לאור דרשות חז"ל לשיר השירים. את מנוחת כף רגלה של היונה לאחר המבול הוא מקביל למנוחת עם ישראל מדי שבת. לכאן מתקשרת אף שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעף ההווה בחסד הגאולה העתידי, כפי שמבשר לה ישעיהו: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'. (ישעיה נד, ט-י) מחברו של הפיוט הוא ר' יהודה הלוי, אולם לפי דיוואן ריה"ל של בראדי ולפי מהדורת שירי ריה"ל של דב ירדן, מסתבר שהנוסח שהשתרש כנוסח המושר אינו כולו שלו. פתיחת השיר, הבית הראשון ושני הבתים האחרונים הם של ריה"ל. הבית השני והשלישי, הפותחים במלים - וּבָאוּ כֻלָּם; דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ, הם של מחבר אחר, שאיננו יודעים מי הוא. |
| • יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכּוֹחַ. זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ – אין לשכוח את יום השבת, משום שזכרו חשוב לפני ה' כריח הניחוח העולה מהקרבנות. • יונה – כינויים של ישראל (לפי שיהש"ר ב, לד; שמו"ר כא, ה ועוד). • ושם – ואז, בשבת. • וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹּחַ – זהו פסוק מאיוב ג, יז. • לִבְנֵי אֱמוּנִים – ישראל. • חָקוּק בִּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים – מצוות השבת חקוקה על לוחות הברית. • מֵרוֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ – הלוחות ניתנו מידיו של הקב"ה שהוא רב אונים וכוחו חזק. לפי פסוק מאיוב ג, יז. • וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד – במעמד הר סיני. • כְּאֶחָד – ביחד. • נּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּח – לפי ישעיה מ, כט. • דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר – ה' דיבר בהר סיני (המור – מלשון מור ובשמים ומלשון הוראה), ואמר: • "יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר" – בשני הנוסחים של לוחות הברית בשמות כ, ח ובדברים ה, יב נזכרים לגבי מצוות השבת שני הפעלים "זכור" ו"שמור", וחז"ל אומרים ששניהם נאמרו בדיבור אחד. (בבלי, ר"ה כז ע"א; שבועות כג, ע"ב). • וְכָל פִּקּוּדָיו– את כל יתר המצוות. • יַחַד לִגְמוֹר – דו-משמעי: לסיים או ללמוד. • חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ – האדם יחזק עצמו בלימוד או בקיום המצוות. לפי נחום ב, ב. • הָעָם אֲשֶׁר נָע' כַּצֹּאן תָּעָה – העם הגולה. • יִזְכּוֹר – ה'. • לְפָקְדוֹ בְּרִית וּשְׁבוּעָה – להשגיח עליו ולזכרו בגלותו בזכות הברית והשבועה. • לְבַל יַעֲבוֹר בָּם מִקְרֵה רָעָה – שלא יקרה אותם דבר רע. • כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע עַל מֵי נֹחַ – כפי שנשבע שלא להחריב את העולם לאחר המבול. לפי ישעיה נד, ט. |
| عنوان |
יום שבתון / יוון- קורפו / חיים מנחם |
|---|---|
| تقليد |
יוון - יוון כללי |
| لحن تراثي |
יום שבתון / יוון קורפו |
| מאפייני הקלטה -ara |
הקלטת שדה |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
שבת |
| موعد الصلاة |
אחר |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
