مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ראשי חודשים לעמך נתת / נוסח אשכנז וחסידים רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶָּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה', פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כַּמְדֻבָּר, שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים [טוֹבִים] וּלְשָׁלוֹם לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן, (בשנה מעוברת מוסיפים: וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע) וְיִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים |
|
הברכה המרכזית של תפילת העמידה במוסף של ראש חודש, שחל ביום חול. הברכה עוסקת בעיקרה בחובת היום – קורבן מוסף של ראש חודש – שעל שמו נקראת התפילה כולה: 'מוסף'. הקטע פותח בתיאור נוסטלגי-אידיאלי של העבר: הקב"ה נתן לעם ישראל את ראש החודש כהזדמנות לכפר על עוונותיו, והפולחן שהתקיים בבית המקדש – בימים שעוד היה קיים – עזר להושיע את עמו מהאויבים - "זִכָּרוֹן לְכֻלָּם הָיָה, תְּשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא". מיד אחרי שנזכרו המתפללים בעבר המקדשי, הם עוברים לבקש על העתיד. המתפללים מבקשים מהקב"ה לבנות את המקדש ולהשיב את היהודים לארץ ישראל; או אז יוכלו לקיים את מה שציווה אותם בתורה בעניין הקרבת הקורבנות, ובפרט ביום ראש החודש. בתפילה מצוטט פירוט מן התורה של הקורבן שהוקרב בבית המקדש ביום זה. בהמשך מבקשים המתפללים שהחודש המתחדש עליהם ביום זה יהיה חודש טוב ומבורך: חודש של שמחה, ישועה, נחמה, פרנסה טובה, סליחת העוונות, חיים טובים ושלום. יתרה מכך - הבקשה היא שאותו יום ראש חודש יהיה היום שבו יסתיימו כל הצרות, והיום שבו תתחיל הגאולה. בחלק זה בברכה, על פי מנהג כמה קהילות, משתתף הקהל ועונה 'אמן' אחרי כל צמד מילות איחול. למשל, אחרי שהחזן אומר "לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה", מיד עונה אחריו הקהל "אמן!". חלקים מסוימים בברכה כתובים במשקל הטעמתי, האופייני לקטעי פיוט קדומים, והנותן מקצב לקריאה. למשל, במשפט הפותח של הקטע: "רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ / זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם", ניתן למנות ארבע הטעמות בכל צלעית. בהמשך לא נשאר המקצב יציב אלא משתנה. בקהילות אשכנז יש לחן מיוחד לחלק מהמלים; ניתן לשמוע אותו כשהחזן מגיע לצירופים: "מיד שונא", "ומוספים כהלכתם", "מפי כבודך כאמור", ועוד. |
| • רָאשֵׁי חֳדָשִׁים – ראשי חודש, בריבוי כפול. ראש חודש הוא היום בו (ובחודשים מסוימים: היומיים בהם) נפתח החודש החדש. • לְעַמְּךָ נָתַתָּ – אתה, הקב"ה, נתת לעם ישראל את ראשי החודשים. • זְמַן כַּפָּרָה – ראש החודש הוא יום מיוחד לכפרה, למחילת עוונות. את זאת למדנו מכך שהכתוב מצווה להקריב בו קרבן חטאת: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' (במדבר כח, טו). וראו מסכת שבועות ט, ע"ב. • לְכָל תּוֹלְדוֹתָם – לכל צאצאיהם. • בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן – כשהקריבו לפניך זבחים (=קורבנות) שהיו לרצון, לנחת רוח כביכול לפני הקב"ה, מקובלים ורצויים לפניו. ביום ראש החודש הקריבו בבית המקדש שני פרים, איל אחד, ושבעה כבשים, כמפורט בבמדבר כ"ח, י"א. זִבְחֵי רָצוֹן - דומה ללשון הפסוק בישעיה (נ"ו, ז'): "עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים", או לחילופין לפסוק בויקרא (י"ט, ה'): "וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה', לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ". על פסוק זה פירש רש"י: "תחילת זביחתו תהא על מנת נחת רוח שיהא לכם לרצון", ונשמע שהכוונה שהרצון (כלומר: נחת הרוח) מהזבח הוא לא רק של הקב"ה, אלא גם של המקריב. ולכן "זִבְחֵי רָצוֹן" אפשר לפרש כזבחים שהם לרצון לפני הקב"ה, או לחילופין זבחים שהם נעשים ברצון ובשמחה מצד המקריב. • וּשְׂעִיר חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם – כחלק מעבודת בית המקדש ביום ראש החודש, הוקרב גם שעיר עזים (=תיש), ככפרה על עוונות. וּשְׂעִיר – תיש. חַטָּאת – קורבן המובא ככפרה על חטא מסוים. • זִכָּרוֹן לְכֻלָּם הָיָה – אולי ע"פ לשון הפסוק בבמדבר (י', י'): "... וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם... וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". לחלק משפט זה יש כמה גרסאות בנוסחאות התפילה השונות: יש אומרים כאן במקום "זִכָּרוֹן לְכֻלָּם הָיָה" – "זכרון לכולם יהיה". ויש אומרים: "זכרון לכולם היו" (גרסא הדומה יותר ללשון הפסוק), או "זכרון לכולם יהיו". • תְּשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא – ראש החודש קשור לא רק לכפרת עוונות אלא גם לתשועה מהאויבים. ע"פ הפרשן אבודרהם, לומדים זאת מכך שהפסוק (במדבר י', ט'): ״וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת, וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם״, שמדבר על תשועה מיד האויבים, נאמר סמוך לפסוק (שם פסוק י׳) ״וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת... וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם״. בשניהם גם מוזכר עניין הזכרון, ועניין התקיעה בחצוצרות. ע"פ פירושו של אבודרהם, ה"שונא" עליו מדבר הכתוב הוא היצר הרע, הרובץ לפתחו של האדם כדי לגרום לו לחטוא. • מִזְבֵּחַ חָדָשׁ – מזבח בבית המקדש השלישי, במקום המזבח הקודם שחרב. • בְּצִיּוֹן תָּכִין – תקים בירושלים. • וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו – ועל המזבח נקריב את הקורבנות של ראש החודש (כמו שפירטנו למעלה). • וְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ – שירי דוד המלך, עבדו של הקב"ה, הכתובים בספר תהלים. דוד מכונה בכמה מקומות במקרא בכינוי "עבד", למשל: "וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי". • בְּעִירָךְ – בירושלים. ירושלים מכונה עירו של הקב"ה, כפי שניתן לראות בספר דניאל (ט', י"ט): "לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ". • הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבָּחָךְ – השירים של דוד המלך, שהיו שרים הלויים לפני המזבח בבית המקדש בשעת ההקרבה. • אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם – תאהב את עם ישראל לנצח. עוֹלָם – נצח. אַהֲבַת עוֹלָם – אהבה נצחית, על יסוד הפסוק בירמיה (ל"א, ב') : "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד". • וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר – תזכור לעם ישראל את הברית שכרת עם אבותיהם: אברהם, יצחק ויעקב. • יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ – הלוואי שיעלה רצון לפניך לעשות את הדבר הזה; איווי לכך שהקב"ה ירצה את הדבר אותו מבקש המתפלל. • שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ – שתעלה את עם ישראל מהגלויות בשמחה לארץ ישראל, ארצו. • וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ – ותושיב את עם ישראל בצורה יציבה וקבועה בארצו. נטיעה היא מטאפורה להושבה איתנה בקביעות, ומקורה כבר בכמה מקורות במקרא; שם הנטיעה משמשת מטאפורה לחזרת עם ישראל לארץ, ביציאת מצרים או בגאולה העתידה: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק" (ירמיהו ב', כ"א); "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם" (עמוס ט', ט"ו) ועוד. • בגבולנו – בארצנו, בתחום ארץ ישראל. • קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ – הקורבנות שהתורה מחייבת אותנו להקריב. • תְּמִידִים – קורבנות מסוג קורבן התמיד. את קורבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש פעמיים בכל יום ויום: פעם אחת בבוקר ופעם אחת בין הערביים. • וּמוּסָפִים – קורבנות מסוג מוסף, שהיו מוקרבים בבית המקדש בימים מיוחדים, כמו: שבתות, ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים. • וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה', פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה, שִׁבְעָה תְּמִימִם – פסוק מלא מהתורה (במדבר כ"ח, י"א), המפרט את הקורבן שמצווה עם ישראל להקריב בבית המקדש ביום ראש החודש. עֹלָה – קורבן הנשרף כולו על המזבח, ולא נאכלים חלקים ממנו על ידי הכהנים או מביאי הקורבן. תְּמִימִם – ללא מום. • וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כַּמְדֻבָּר – לצד קורבנות אלה היו מביאים מנחה ונסך. מנחה – מילולית: שי, דורון. קורבן מן הצומח (סולת). נסך – ניסוך, מזיגה של יין על גבי המזבח. כַּמְדֻבָּר – כפי שנאמר למשה; כפי שכתוב בתורה. • עֶשְׂרֹנִים – עישרון הוא מידת משקל מקראית. שני עשרונים הם כשלושה ק"ג של היום. • וְשָׂעִיר לְכַפֵּר – תיש כקרבן חטאת, המכפר על העוונות, כפי שנכתב למעלה. • וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם – שני קורבנות תמיד, אחד בבוקר ואחד בערב (כפי שנכתב למעלה). • לִישׁוּעָה – להצלה. • תְּחִלָּה וָרֹאשׁ – התחלה. • לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ – להצלת נפשנו, לגאולתנו. • מִכָּל הָאֻמּוֹת – מכל העמים. |
| عنوان |
ראשי חודשים לעמך נתת |
|---|---|
| دورة العام |
ראש חודש |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
