תהלים כה: לדוד אליך ה' נפשי אשא

אֵלֶיךָ, ה', את נַפְשִׁי אֶשָּׂא. אני משתוקק להתקרב אליך. (ב) אֱלֹֹהַי, בְּךָ בָטַחְתִּי - אַל אֵבוֹשָׁה, לוואי שלא אתבייש בביטחוני זה ולא אתאכזב, ואַל יַעַלְצוּ, ישמחו אוֹיְבַי לִי, למפלתי. (ג) גַּם כָּל קוֶֹיךָ האחרים לֹא יֵבֹשׁוּ, כי תעזור להם בכל עת. אם יש מקום לבושה - יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם, הפועלים מתוך רשעות בלבד, אף ללא בקשת תועלת.

(ד) את דְּרָכֶיךָ, ה', הוֹדִיעֵנִי; את אֹרְחוֹתֶיךָ, דרכיך לַמְּדֵנִי. (ה) הַדְרִיכֵנִי ללכת בַאֲמִתֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ, לך קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם.

(ו) זְכֹר את רַחֲמֶיךָ, ה', וזכור את חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה, אשר הם נצחיים ועומדים בכל זמן - בעבר ובעתיד. (ז) ולעומת אלו, את חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי שנעשו מפני תאווה ופזיזות, אַל תִּזְכֹּר, אלא כְּחַסְדְּךָ, לפי מידת החסד שלך זְכָר לִי אַתָּה את הדברים הטובים לְמַעַן טוּבְךָ, ה', שכן דרכו של מי שטוב, לזכור את הדברים הטובים ולא את הפשעים.

(ח) טוֹב וְיָשָׁר ה', עַל כֵּן הוא יוֹרֶה, מלמד, מנחה חַטָּאִים, אנשים חוטאים בַּדָּרֶךְ למצוא את דרך הטוב והישר. (ט) יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ. (י) כָּל אָרְחוֹת ה' הן חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי, לשומרי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו, מצוותיו. או: ברור לשומרי בריתו כיצד המציאות כולה מלאה חסד ואמת.[1] (יא) לְמַעַן שִׁמְךָ, ה', עֲשה, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי, לחטאי כִּי רַב הוּא.

(יב) מִי זֶה, מה גדול ומאושר הָאִישׁ יְרֵא ה' אשר יוֹרֶנּוּ ה' בְּדֶרֶךְ שה' יִבְחָר. (יג) נַפְשׁוֹ של איש זה בְּטוֹב תָּלִין בין בשנתו בחייו ובין לאחר מותו, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ. (יד) סוֹד ה', הנהגותיו הנסתרות או ידיעת האלוקים,[2] הוא מגלה לִירֵאָיו ואת בְרִיתוֹ הנגלית בתורה הוא דואג לְהוֹדִיעָם.

(טו) עֵינַי פונות תָּמִיד אֶל ה', כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת לוכדת את רַגְלָי. גם אם אינני רואה את כל הבעיות האורבות לי מסביב, ה' רואה אותי ואותן, והוא יציל אותי. (טז) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, נטה עלי חסד, כִּי יָחִיד, בודד וְעָנִי אָנִי, ולכן אני כל כך זקוק לישועתך. (יז) צָרוֹת את לְבָבִי הִרְחִיבוּ. לבי מתמלא בצרות רבות ורעות, ומִמְּצוּקוֹתַי נא הוֹצִיאֵנִי. (יח) רְאֵה את עָנְיִי, סבלי וַעֲמָלִי, וטרחתי, וְשָׂא, סלח לְכָל חַטֹּאותָי. (יט) רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס, עוינות קשה הנובעת מרצונם לעשוק את מה שיש לי, שְׂנֵאוּנִי. (כ) שָׁמְרָה את נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ, ואתה תצילני מכל רע. (כא) תֹּם וָיֹשֶׁר הבאים ממך יִצְּרוּנִי, ישמרו אותי, כִּי קִוִּיתִיךָ, כי לך קיוויתי.

ולסיום בקשה: (כב) פְּדֵה, אֱלֹֹהִים, אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.

[1] ראו מורה נבוכים ח"ג יב.

[2] ראו ראב"ע כאן; מורה נבוכים, פרק פתיחה.

פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.