مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מעשה ברבי אליעזר / מתוך ההגדה של פסח מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן-עֲזַרְיָה, וְרִבִּי עֲקִיבָא, וְרִבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרָק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם; רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית: אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן-עֲזַרְיָה; הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן-שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן-זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר; לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: יְמֵי חַיֶּיךָ - הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ - הַלֵּילוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים; יְמֵי חַיֶּיךָ - הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ - לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ: |
|
קטע זה, הנאמר מיד לאחר "עבדים היינו", מספר אודות אחד מלילות הסדר הראשונים במתכונתם המוכרת לנו. חמשת החכמים התכנסו להסבה משותפת בבני ברק (צומת מסובים הסמוכה לשם בימינו נקראה כך בעקבות סיפור זה) שם סיפרו "ביציאת מצרים". הסיפור סחף אותם עד כדי כך שהוא נפסק רק כאשר תלמידיהם באו לקרוא להם לקריאת השמע של תפילת הבוקר. דומה שהסיפור, שעורר הדים רבים בספרות הדרשנות וההלכה, ממחיש ומדגים את הקביעה המסיימת את המקטע הקודם בהגדה – "וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח." ההגדה של פסח, בנוסחה המוקדם (בסדר רב עמרם גאון), היא המקור הראשון לסיפור זה. אולם, נדמה שהוא מורכב מכמה חלקי סיפור ומוטיבים המוכרים לנו מן הספרות התנאית, במיוחד מן הענף המדרשי שלה. התוספתא במסכת פסחים (פרק י, הלכה יב) מספרת סיפור דומה מאוד לסיפור שלנו, אך בכמה הבדלים: "מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד, והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר, הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש". ייתכן מאוד שזהו הבסיס לסיפור המופיע בהגדה. החלק בהגדה שמופיע לאחר המעשה וממשיך אותו, "אמר רבי אלעזר בן עזריה", הוא אולי דוגמא לנאמר באותו ליל סדר בני-ברקי. אפשר לראות את דבריו של בן זומא המובאים שם כאחת מן הדרשות שעשויות היו להאמר באותה התכנסות של חכמים, אבל זהו גם מקור להצדקת מנהג ההתכנסות והסיפור ביציאת מצרים גם בלילות ועד אור הבוקר. הקטע נאמר באותו האופן בו נקראת שאר ההגדה, בכמה מן הקיבוצים הוא הולחן והושר. |
| • בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן – חכמי יבנה בדור השני שלאחר חורבן הבית. מבין הנוכחים רבי טרפון הוא היחיד שיכול היה לראות את קרבן הפסח שנערך בבית המקדש. • שֶהָיוּ מְסֻבִּין – כלומר הסבו יחד לסעודה, יש כאן רמז גם למנהג האכילה בהסבה הנהוגה בליל הסדר, שהיא מנהג חירות. ראו בבלי קידושין לב, עמוד ב' וכן במקומות רבים. • וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם – כלומר מספרים את סיפור יציאת מצרים. • כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה – ביטוי שחוזר פעמים רבות בספרות האגדה ומתאר התרחשות ממושכת. במקום אחר (בבלי ביצה, טו עמוד ב) אנו לומדים על יכולתו של רבי אליעזר להפליג בדרשותיו: "מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב." • זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית – כלומר לא לפני תחילתו של האור הראשון, ולפי ההגיון הסיפורי אפשר שמאוחר מכך. לענייננו, הביטוי מצביע על הזמן הממושך בו עסקו החכמים בסיפור יציאת מצרים ועל כך שנסחפו בסיפור עד כדי כך שכמעט ולא שמו לב שהגיע הבוקר ואיתו זמן קריאת שמע. • אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן-עֲזַרְיָה – משנה ברכות א, ה. • כְּבֶן-שִׁבְעִים שָׁנָה – בקירוב, כלומר אדם זקן מאוד (ביחס לאותה התקופה). בתלמוד מסופר שרבי אלעזר בן עזריה לא היה בן שבעים ממש, כשבאו למנות אותו לנשיא הוא היה צעיר מאוד ונעשה לו נס – שערותיו הפכו לבנות ושיוו לו הדרת פנים של אדם זקן (בבלי ברכות כח, ע"ע). • שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת – הכוונה לפרשה השלישית של קריאת שמע בה נזכרת יציאת מצרים. לכאורה משונה שאומרים את הפרשה גם בלילה, משום שעיקרה של פרשה זו הוא מצוות הציצית – אותה לא לובשים בלילה. אולם, משום שהיא עוסקת גם ביציאת מצרים – ניתן לאומרה גם בלילה. ייתכן גם שמדובר על עצם הסיפור ביציאת מצרים בליל הסדר. • עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן-זוֹמָא – בן זומא, הדרשן הגדול, מצא רמז בפסוק לכך שיש להזכיר פרשה זו גם בלילה. |
| عنوان |
מעשה ברבי אליעזר |
|---|---|
| دورة العام |
פסח |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
