مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
סדר תקיעת שופר לראש השנה לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר: כָּל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: כִּי־ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא, מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כָּל־ הָאָרֶץ: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ, וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ: יִבְחַר־לָנוּ אֶת־נַחֲלָתֵנוּ, אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר־אָהֵב סֶלָה: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ: כִּי מֶלֶךְ כָּל־הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל: מָלַךְ אֱלֹהִים עַל־גּוֹיִם, אֱלֹהִים יָשַׁב עַל־כִּסֵּא קָדְשׁוֹ: נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי־אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה: ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר, יַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה. לְקַבֵּץ שֶׂה פְזוּרָה, בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה. עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר, קוֹל מִשָּׁמַיִם. עַל הַר הַקֹּדֶשׁ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם. וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ, תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה. עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר, יְגַלֶּה קֵץ וּזְמַן. עֵת יִתְקַע וְהָלַךְ, בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה, אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה. עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר, בְּהַר קֹדֶשׁ תִּתְקַע. נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע, וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע. וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ, הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה. עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה': תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: כָּל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַה' כָּל־הָאָרֶץ: שִׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה: הָרִיעוּ לַה' כָּל־ הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ: וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם: ואומר התוקע לבדו פסוק "כל יושבי תבל" וכו'. כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ: מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ: קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל־תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי: (נ"א: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ, ה' כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:) רֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת, וּלְעוֹלָם כָּל־מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ: עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל־יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים: שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי: נִדְבוֹת פִּי רְצֵה־נָא ה', וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי: ואומר התוקע: בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי. ועונים הקהל: שָׁמָיִם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר. ביום השני של ראש־השנה אינו מברך "שהחיינו", אלא אם כן חל היום הראשון בשבת. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ, וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. [תקיעות השופר] אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, ה' בְּאוֹר־פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל־הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ: כִּי־תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵינוּ: כִּי לַה' מָגִנֵּנוּ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ: ואחר כך אומרים שני פסוקים אלו שלש פעמים: כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל־לָשׁוֹן תָּקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם־ ה': ה' יֵחַתּוּ מְרִיבָו עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, ה' יָדִין אַפְסֵי־אָרֶץ, וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ: תקיעת שופר - אשכנז לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: כָּל הָעַמִים תִּקְעוּ כָף, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא, מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ: יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ: כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל: מָלַךְ אֱלֹהִים עַל גּוֹיִם, אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ: נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ, עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ, מְאֹד נַעֲלָה: קודם תקיעת שופר יאמר התוקע אלו הפסוקים בקול רם: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחַב יָהּ: קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי: רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ: עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים: שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְּמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי: נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה', וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁופָר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה תוקעים 30 קולות, ואח"כ יאמר הש"ץ זה בקול רם והקהל חוזרים: אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְּרוּעָה, ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּום, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ: כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ: |
|
המצווה העיקרית בראש השנה ("מצוות היום") היא התקיעה בשופר: "ובחודש השביעי באחד לחודש... יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט, א). המקרא לא מציין טעם לתקיעה אולם חכמי ישראל ראו בה ביטוי של המלכת הקדוש ברוך הוא על העולם כולו ביום השנה לבריאה. ההמלכה מתבטאת בקבלת דינו של המלך וכך נקשר השופר גם לראש השנה כיום דין. הרמב"ם רואה את השופר כמעורר לתשובה: "עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה". רב סעדיה גאון מוסיף על אלה גם את התזכורת למעמד הר סיני (שגם בו נשמע קול השופר), לעקידת יצחק (שהוחלף באיל שבקרניו תוקעים) ועוד. סדר התקיעות מרוכז לפני תפילת המוסף; תקיעות אלה מכונות "תקיעות דמיושב", בניגוד לתקיעות נוספות שנאמרות במהלך תפילת העמידה, "תקיעות דמעומד" (לאחר כל אחת מהברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות), אותן שומע הקהל בעמידה. על השופר מברכים ברכת "לשמוע קול שופר", וביום הראשון שבו תוקעים בשופר בראש השנה גם את ברכת "שהחיינו". נהוג שהתוקע בשופר מברך ומתכוון להוציא ידי חובה את כל הציבור, ואף מבקש את רשות הציבור באופן טכסי קודם לכן, או מודיע להם על כך. בקהילות אשכנז נהגו להכריז את סוג התקיעה ("קול") לפני כל תקיעה. לעיקר המצווה מתלווים קטעי הקדמה וסיום בסדר התפילה, המבארים אותה ומכינים את המתפלל לקראתה. המסגרת כוללת את פרק מ"ז בתהלים, ופסוקי מקרא שונים המזכירים את השופר או קשורים אליו על פי תורת הקבלה. לפי מנהג הספרדים מוסיפים פיוט מיוחד העוסק בשופר ("ה' בקול שופר"). סדר התקיעה בשופר נפתח על פי מנהג הספרדים והאשכנזים כאחד במזמור מ"ז בתהלים ("לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר כָּל הָעַמִים תִּקְעוּ כָף") העוסק במלכותו של האל והשופר מוזכר בו: "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר". בספר הזוהר מובן פסוק זה כעניינו של השופר: להפוך את מידת הדין, המיוצגת בשם "אלוהים", למידת החסד והרחמים המיוצגת בשם "ה'". במרבית הקהילות נהגו לחזור על המזמור שבע פעמים. אותו פסוק משמש פזמון חוזר בפיוט "ה' בקול שופר", אותו אומרים הספרדים אחרי מזמור התהלים. השופר משמש בפיוט כמוטיב החורז את התקווה לקיבוץ גלויות, לבניית בית המקדש ולעשיית דין באויבי ישראל. את הבתים נהוג ששר מתפלל בודד מן הקהל (כל בית – מתפלל אחר), בעוד שאת הפזמון החוזר שרים כל המתפללים בצוותא. על פי מנהג הספרדים נאמרת לאחר מכן שרשרת פסוקים הקשורים כולם לשופר. שרשרת פסוקים נוספת, הנאמרת גם בחלק מקהילות האשכנזים יוצרת בראשי תיבותיה את הצירוף: ק', ר', ע', ש', ט', ו-נ' – והיא מכוונת להשתקת השטן המקטרג על עם ישראל בשעת הדין. לבסוף נאמרים (ע"י הספרדים והאשכנזים כאחד) פסוקים נוספים, המסכמים את המעמד הטעון של התקיעה בשופר ביום הדין באווירה אופטימית ומשמחת ("אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְּרוּעָה", "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן"). הספרדים מוסיפים פסוקים נוספים שבאמירתם מתבטאים התקווה והבטחון שהתקיעות התקבלו לרצון, ופעלו את פעולתן להוציא את ישראל זכאים בדין. |
| • כָּל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף – שמחו ומחאו כפיים. פירוש אחר: הסכימו זה עם זה והתאחדו זה עם זה כדי להריע לקב"ה. • נוֹרָא – יראוי, שיראים מפניו ומכבדים אותו. • יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ – יכניע וישמיד את אויבינו הקמים עלינו במלחמת גוג ומגוג. • גְּאוֹן יַעֲקֹב – מילולית: גאוותו של עם ישראל; כינוי לבית המקדש. • עָלָה – תתעלה ותתרומם מלכותו. • מַשְׂכִּיל – כינוי לסוג של שיר. • נְדִיבֵי עַמִּים – הנדיבים והחשובים מאומות העולם שיבואו להתגייר באחרית הימים. פירוש אחר: כינוי לעם ישראל. • לְקַבֵּץ שֶׂה פְזוּרָה – לאסוף את עם ישראל מן הגלות חזרה לארצו בקיבוץ הגלויות. "שה פזורה" הוא כינוי ציורי לעם ישראל: "שה פזורה ישראל, אריות הדיחו..." (ירמיה נ, יז). קיבוץ הגלויות קשור לשופר עוד במקרא: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור... והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" (ישעיה כז, יג). • בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה – כשיגיע הזמן שבו יתגשמו נבואות ("חֶזְיוֹן") הגאולה. • וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ, תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה –בית המקדש ישוב למקומו כבראשונה. פירוש אחר: עם ישראל יחזור להיות נטוע בארצו כפי שהיה מראש, בימי קדם. על פי תהלים (פ, טז): "וכנה אשר נטעה ימינך". • בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן – על פי זכריה (ט, יד): "וה' עליהם ייראה, ויצא כברק חיצו... בשופר יתקע והלך בסערות תימן". תימן היא עיר מקראית בתחום בני אדום, ובעיני חז"ל מייצגת אדום את רומא ולמלכויות הנוצריות שהסתעפו ממנה. ההליכה בסערות תימן היא המלחמה של ה' באויבי ישראל המשתייכים לאדום. • וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה – מלכות אדום. • אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה – תהיה מובסת. פירוש אחר: הקב"ה ייפרע ממנה, יגבה ממנה את החוב, ישלם לה כגמולהּ. • נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע – תבנה את בית המקדש. • וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע – מלכות אדום, המשולה כאן להר, תישבר. • וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה – מלכות אדום תיעקר, כמו יתד. • תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ – תקעו בשופר ביום ראש השנה, שהוא החג העברי היחיד החל בראש חודש (א' בתשרי), וכן הוא מכונה כסה, משום שהירח מכוסה בו ולא נראה. • וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם – נבואה על קיבוץ הגלויות מארצות רחוקות חזרה לירושלים, ובפרט גלות עשרת השבטים. • מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ – קראתי בתפילה לקב"ה ממקום צר, המסמל את הצרה והמצוקה, והקב"ה ענה לתפילתי והוציא אותי למרחב. • אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה – מאושר הוא העם היודע את סוד התקיעה בשופר, היודע להתחבר לקב"ה. • כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ – כל כלי נשק שיכוון נגדך. • וְכָל־לָשׁוֹן תָּקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי – תביסי את כל הקמים נגדך במשפט והמקטרגים עליך. • ה' יֵחַתּוּ מְרִיבָו – יובסו אויביו של הקב"ה. • בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם – ירעם עליהם ברעמים. • ידין – ידון, ישפוט, ישלוט. • אַפְסֵי־אָרֶץ – קצות העולם. • וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ – יחזק וירומם את מלך ישראל. |
| عنوان |
סדר תקיעת שופר לראש השנה |
|---|---|
| دورة العام |
ראש השנה |
| موعد الصلاة |
מוסף |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
