audio items
snunit
كوكيز (cookies)

يستخدم موقع المكتبة الوطنية ملفات تعريف (cookies)لتحسين تجربة التصفح الخاصة بك. إن تصفحك للموقع يمثل موافقة على استخدام ملفات تعريف (cookies). لمزيد من المعلومات، يرجى الاطلاع على سياسة الخصوصية

العودة إلى نتائج البحث

יום אל זרח

لتكبير النص لتصغير النص
playerSongImg
عنوان יום אל זרח
دورة العام לכל עת;שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת
موقع الإنتاج NLIUmbraco.Models.ItemPage.PiyutModel . lds91
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية
  • •? זָרַח – הופיע, נגלה, התגלה. ע"פ הפסוק: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" (דברים לג, ב). הפסוק נדרש ע"י חז"ל על מעמד הר סיני. ? בִּמְסִבּוֹ – המקום שבו האל מיסב, כביכול, יושב בהסיבה, כדרך המלכים. על פי פסוק בשיר השירים (א, יב) : "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ". פסוק זה נדרש ע"י חז"ל על מעמד הר סיני. לפי המדרש, "מסיבו" של המלך (שהוא משל לקב"ה) נמצא ברקיע, או – דבר אחר – בחופתו. ? הָהָר חֲמָדוֹ – ההר שמצא חן, כביכול, בעיני הקב"ה, לתת עליו את התורה – הר סיני. מבוסס על פסוק בתהלים (סח, יז), מן המזמור אותו אומרים בקהילות הספרדיות בחג השבועות, חג מתן תורה. חז"ל דרשו פסוק זה ופסוקים נוספים בפרק ס"ח בתהלים על מעמד הר סיני. ? עַל אֹום עֲדַת מִי מָנָה – הקב"ה נגלה לעם ישראל, המכונה בכינוי המסורתי "אֹום עֲדַת מִי מָנָה". זהו כינוי פייטני קדום לעם ישראל, המבוסס על דבריו של בלעם, בשאלה הרטורית שלו שהוסבה על בני ישראל (במדבר כג, י): "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל", כלומר: מי הוא זה המסוגל לספור את בני ישראל, שהם רבים כעפר הארץ. הכינוי "עֲדַת מִי מָנָה" מופיע ככתבו כבר אצל הפייטן הארצישראלי הקדום ר' אלעזר בירבי קליר (למשל בקדושתא שלו לשבועות "אלה החוקים אשר הם ניתנו משחקים", ובמקומות רבים נוספים). מאוחר יותר מופיע גם אצל פייטנים אחרים, כדוגמת רב סעדיה גאון ("אז בבטוח על תוהו"). הכינוי מוכר לרבים ישירות מפיוט של קהילות אשכנז המושר בסופו של ליל הסדר, "חסל סידור פסח כהלכתו", מאת ר' יוסף טוב עלם, שם מבקש הדובר מהקב"ה: "קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה". ? עַם צֹאן יָדוֹ – עם ישראל, שנמשל כצאן של הקב"ה. מבוסס על הפסוק בתהלים (צה, ז): "כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ". ? וְשָׁם שָׂם לוֹ מִשְׁכָּן – שם, על פסגת הר סיני, השכין הקב"ה את שכינתו בשעת מתן תורה. על פי הכתוב (שמות כד, טז): "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי". הפייטן משתמש כאן כשיבוץ גם בלשונו של פסוק אחר בשמות (טו, כה): "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ". ? הוֹרִיד שֹׁוכֵן עַד דָּת חַיִּים – הקב"ה, הקיים לנצח, הוריד על הר סיני את התורה, המכונה כאן "דת חַיִּים". ? שֹׁוכֵן עַד – הקב"ה. ע"פ ישעיה (נז, טו), "כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ". ? וּשְׁנָאָהּ – ושנה אותה, ולימד אותה. ? וּלְעַם רָם לְבַד פֵּרְשָׁהּ וּקְנָאָהּ – הקב"ה לימד ונתן את התורה לעם ישראל בלבד, המרומם מכל העמים. וּקְנָאָהּ – והקנה אותה, העניק אותה. ייתכן שהכותב יוצר כאן רמיזה גם לנביא שעל ידו ניתנה התורה (ושלא מוזכר במפורש בשיר) – משה בן עמרם. ? כִּי הוּא מָצָא חַיִּים – עם ישראל שקיבל את התורה מקבל על ידה חיים, גשמיים ורוחניים כאחד. ע"פ דבריה של החוכמה בספר משלי (ח, לה): "?ִי מֹצְאִי מָצָא חַ?ִים". ? וְעֶדְיוֹ עָדָה – עם ישראל קיבל בשעת מתן תורה תכשיט יקר. ניתן לפרש זאת באופן פשוט כביטוי סמלי לקבלת התורה, שהיא יקרה מפנינים. אולם נראה כי יש כאן התייחסות לפסוק ולמדרשו; הפסוק – "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ו), נדרש על ידי חז"ל על מעמד הר סיני ועל חטאם של ישראל: "דרש ר' סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שני כתרים: אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע..." (תלמוד בבלי, שבת פח, ע"א). ? נָשָׂא עֲמָלוֹ – הקב"ה העביר ומחה את עוונות ישראל, או לחילופין שם קץ וסוף לצרותיו. ? וּכְמַיִם חָלַף וְעָדָה – עמלו של עם ישראל חלף והועבר כמו מים שזרמו ואינם. ? סוֹבֵב נָא הֵיכָלִי – אנא, הגן על ארץ ישראל, המכונה 'היכל', כבית המקדש השוכן בה.
    • עַד מָה תִּישַׁן – עד מתי תישן, כביכול, ולא תתערב בגלוי במציאות. ע"פ תהלים (מד, כד-כה): "עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי... לָמָּה-פָנֶיךָ תַסְתִּיר". ? תָּעֹז יָד עַם עָנִי – תחזקנה ידיו של עם ישראל, המכונה כאן 'עם עני' – עם מסכן וחלש פיזית. עם עני – ע"פ שמואל ב' (כב, כח): "וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ". ? עַל אַלּוּף לוֹטָן – הדובר מבקש שתתחזק ישראל ותגבר על מלכות אדום (בראשית לו, כט). במסורת המדרש והפיוט, עשיו ואדום מזוהים עם רומי ועם ממשיכיה – מלכויות נוצריות שקמו במקומה.
    • יִתְעוֹדֵד – יתגבר, יתחזק. ? יַשְׁלִיךְ עֹול זָרִים – ישתחרר מהשעבוד למדינות זרות. ? יַתְמִיד גּוֹי אֶחָד עַד לְדוֹר דּוֹרִים – עם ישראל יתקיים לנצח. גּוֹי אֶחָד – כינוי לעם ישראל, ככתוב: "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (שמואל ב' ז, כג).


أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟