תהלים כב: למנצח על אילת השחר

• אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר - זמן הזריחה, או לחילופין כוכב נוגה, העולה לפני הזריחה. מפורש כסמל לעם ישראל או לאסתר המלכה. יש אומרים שאפשר שזהו שם של מנגינה ידועה מזמן המחבר, שלפיה נאמר המזמור.
• רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי - מדוע אתה עומד רחוק ממני, כביכול, ולא ניגש להציל אותי, או לחילופין: מדוע רחוקים דברי תפילתי מלהביא לי ישועה.
• יְשׁוּעָתִי - הצלתי.
• שַׁאֲגָתִי - תפילתי, קריאתי, אנחותי, קול בכיי.
• וְלַיְלָה וְלֹא־דֻמִיָּה לִי - גם בלילה לא אשתוק ולא אפסיק להתפלל.
• יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל - כינוי לקב"ה, שישראל תמיד נותנים לו תהילות, ומהללים אותו על הנפלאות וההצלה שעשה איתם.
• בָּטְחוּ - סמכו.
• וַתְּפַלְּטֵמוֹ - והצלת אותם.
• וְלֹא־בוֹשׁוּ - לא התאכזבו בכך שסמכו עליך.
• וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ - איני נחשב כבן אדם, אלא כתולעת בזויה, קטנה וחלשה. לא כתוב בפסוק בעיני מי נחשב כתולעת, האם בעיני עצמו, או בעיני אויביו.
• חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם - העם בז לי, האנשים מחרפים אותי, מביישים אותי.
• כָּל־רֹאַי יַלְעִגוּ לִי - כל מי שרואה אותי לועג לי.
• יַפְטִירוּ בְשָׂפָה - ידברו עלי.
• יָנִיעוּ רֹאשׁ - נדים בראשם לאות לעג ושמחה לאיד.
• גֹּל אֶל־ה' יְפַלְּטֵהוּ - הקב"ה יציל את מי שבוטח בו ופונה אליו בתפילה.
• כִּי־אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן - אתה יילדת אותי.
• מַבְטִיחִי עַל־שְׁדֵי אִמִּי - שמרת עלי והגנת עלי עוד בהיותי תינוק היונק מאימו.
• עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי - טיפלת בי.
• סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי - אויבים רבים הקיפו אותי. האויבים משולים כאן לבעלי חיים שונים.
• אַבִּירֵי בָשָׁן - שוורים חזקים.
• כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי - אני נמס כמו מים: ביטוי ציורי שמשמעותו פחד.
• כַּדּוֹנָג - כשעווה המתרככת ונמסה מול האש.
• וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי - כביכול דבקה לשוני אל החיך.
• אֱיָלוּתִי - כוחי, גבורתי.
• חוּשָׁה - מהר.
• יְחִידָתִי - נשמתי.
• וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי - תציל אותי מהאויבים המשולים לראמים בעלי קרניים.
• כִּי לֹא־בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ - הקב"ה לא מואס בתפילה, לא מבזה אותה ולא אדיש אליה.
• עֱנוּת עָנִי - קול תפילת העני.
• וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ - וכשיתפלל אליו, הקב"ה ישמע.