פיוט זה, המורכב משלושה פזמונים שונים, נמצא בתחילתה של חטיבת הפיוטים הנאמרים במסורות האשכנזים בחזרת העמידה של תפילת השחרית ביום הכיפורים. שלושת הפזמונים עוסקים בענייני דיומא ומכינים את המתפללים לאמירת הפיוטים: הפזמון הראשון, "אנא סלח נא", הוא פניה לאל בתחינה שימחל ויסלח על החטאים ובתקווה שיכתוב את המהללים אותו בספר החיים; הפזמון השני, "מלך שוכן עד", מהלל את האל המלך מחיש-הישועה; הפזמון השלישי, "היום יכתב", קורא להתעוררות בתפילה ובבקשה בעד הנפש ביום העמידה אל מול פני האל והכתיבה בספר הזכרונות, החיים והמוות. חטיבת הפיוטים של חזרת שליח הציבור מופיעה בסוף ברכת "מחיה המתים" והיא מקדימה את אמירת הקדושה. פותח אותה הפיוט "אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ", לאחריו סוגרים את ארון הקודש, אך הקהל עדיין עומד, והחזן מתחיל ב"אנא סלח נא". הפיוט נאמר על-פי רוב במענה חזן-קהל באותה הנעימה של הפזמונים בסדר הסליחות. אופן אמירה זה מחבר את המתפללים אל ההכנה הארוכה של בקשת הסליחות, בטרם הימים הנוראים ובמהלכם. במקור לא נאמרו שלושת הפזמונים הללו ברצף. הפזמון הראשון הנו הפזמון החוזר של הפיוט "מורה חטאים" אותו חיבר משלם בירבי קלונימוס (שמו חתום ומכופל בראשי הצלעות). הפזמון השני (גם בו חתום שם המחבר, משלם, פעמיים – מלך, שוכן, לבדך, מלוך. מאזין, שועה, לעמו, מחיש) שייך לפיוט "אדר יקר"; אחריו נאמר הפיוט "אנא אלוהים חיים". הפזמון השלישי, השונה בסגנונו, קדם לפיוטים "איומה בחר" ו"אך אתים". כיום נהוג לדלג על הפיוטים עצמם ולומר את שלושת הפזמונים זה לאחר זה.
|