תהלים צא: יושב בסתר עליון

והמקהלה משיבה לו: (ג) אכן טוב לחסות במחסה הזה, כִּי הוּא - ה', יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מלכודת המוכנה ללכוד, ומִדֶּבֶר של הַוּוֹת, פורענות. (ד) ובאופן ציורי - בְּאֶבְרָתוֹ, בכנפו הוא יָסֶךְ לָךְ, יסוכך עליך, וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה ותהיה מוגן. צִנָּה, סוג מגן גדול, וְסֹחֵרָה, שריון או מגן סביב האדם - אֲמִתּוֹ. אם אתה חוסה תחת האמת של ה', או: אם אתה חוסה תחת ה' הנאמן - הגנתך שלמה. (ה) לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מכל מיני פורענויות, אויבים ומתנכלים הבאים בלילה, ומֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, ביום. בדרך כלל חצים נורים בשעות היום, כאשר אפשר לראות את המטרה, ואילו בלילות אנשים חוששים ממתנקשים, מסכינים וכיוצא באלה. (ו) ואילו אתה, החוסה בצל ה', לא תפחד אפילו מִדֶּבֶר אשר בָּאֹפֶל, בחושך יַהֲלֹךְ או מִקֶּטֶב, הֶרֶג, כיליון שיָשׁוּד, שודד והורג בצָהֳרָיִם, משום שלא תיפגע כלל. (ז) יפֹּל מִצִּדְּךָ, משמאלך אֶלֶף חללים, וּרְבָבָה ייפלו מִימִינֶךָ, אבל אֵלֶיךָ הרע לֹא יִגָּשׁ. (ח) ובתוך כל המהומה אתה רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט על כל הנפגעים, וְשִׁלֻּמַת, גמול רְשָׁעִים תִּרְאֶה.

ושוב חוזר היחיד-המשורר ואומר: (ט) כִּי אַתָּה, ה', מַחְסִי.

ושוב עונה לו המקהלה: אכן, במחסה הזה ראוי להסתתר, כי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. אתה בוחר לשכון אצל העליון, שהוא המעניק חסות מוחלטת. (י) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע, מכה, חולי לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, (יא) כִּי את מַלְאָכָיו יְצַוֶּה, ישלח לָּךְ, ה' לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. (יב) חסותם של מלאכי ה' מתבטאת בכך שעַל כַּפַּיִם יִשָֹּאוּנְךָ, ירימו אותך, פֶּן תִּגֹּף, תיכשל ותמעד בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ, כפי שנושאים ילד קטן על כפיים, כדי שחלילה לא ייפצע ברגליו. (יג) וכיוון שיש לך הגנה גמורה, הרי גם אם עַל שַׁחַל, אריה וָפֶתֶן, נחש ארסי תִּדְרֹךְ, וכן אם תִּרְמֹס כְּפִיר, אריה וְתַנִּין, שאולי אף הוא נחש - הם לא יזיקו לך.

וכאן נשמע הקול השלישי, המדבר בשם ה' ומסביר: (יד) כִּי בִי חָשַׁק האיש הזה, וַאֲפַלְּטֵהוּ, אני מציל אותו; אֲשַׂגְּבֵהוּ, אני נעשה לו למשגב ומעוז ועוזר לו כִּי יָדַע שְׁמִי. (טו) יִקְרָאֵנִי - וְאֶעֱנֵהוּ, תמיד אהיה נכון לענות לו. עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, ומכל צרה אֲחַלְּצֵהוּ, אוציא אותו וגם אֲכַבְּדֵהוּ בישועה שיש בה לא רק מנוסה ובריחה אלא גם גדוּלה. (טז) הוא לא רק יינצל מן הרע, אלא גם אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, ובשנים הללו אַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי מבעיותיו שלו ומצרות הכלל.

פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.