הפטרה לשמחת תורה (שמיני עצרת)

הפטרת שמחת תורה היא למעשה ההפטרה של פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה בחומש דברים, החותמת את חמשת חומשי התורה ונקראת באופן מסורתי בבוקר החג.

ההפטרה מתארת את מעבר ההנהגה ממשה ליהושע. הצורך המיידי הדחוף בתחילת ספר יהושע, עוד בטרם יכנסו ארצה ויתחילו בכיבושה, הוא ביצור מעמדו של יהושע כמנהיג, ובכך עוסקת הפטרתנו. אף שמעבר זה טבעי ומתבקש - מתוך הנחה שיש לבחור את התלמיד המובהק ולא את הבן - ונקבע מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו, עדיין אין המעבר כה חלק ואין מינויו של יהושע כה פשוט בעיני העם.

משה רבנו היה "עבד ה'", כפי שהוא מכונה בתחילת הפסוק הראשון של ההפטרה, "ויהי אחרי מות משה עבד ה''", ומכאן נובע האתגר להנהיג את ישראל כממשיכו של אדם שהיה עבד ד' ולזכות לאמון העם. ובל נשכח שבפעם היחידה שנדמה היה לעם שמשה עזבם והסתלק מהם, הם הגיעו לחרדה ולאבדן שליטה ומשם הגיעו לידי חטא העגל החמור. אמנם, עברו ארבעים שנה מני אז, התחלף הדור ומשה הכינם בסוף ימיו לירידתו מן הבמה, אך עדיין לא ברור כיצד יגיב העם להסתלקותו והחלפתו במנהיג אחר.

למרות כל מעלותיו של יהושע וגדלותו הרוחנית, הרי ברור שאיננו מגיע למדרגתו הרוחנית העליונה של משה. ממילא, נפתח פתח לעם לסרב לקבל את יהושע כמנהיגם ולקרוא תיגר עליו.

לכן, הקב"ה מחזק את ידי יהושע ומדגיש בהבטחה אלוקית שיהושע ימשיך את הישגיו של משה ויזכה לאותה סיעתא דשמיא: "כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ."

הבחירה בהפטרה זו מצטרפת לתנועת ההמשכיות שמתקיימת ביום זה: כשם שבקריאת התורה מתחילים מיד לאחר קראת הפרשה מחזור חדש בקריאת הפרק הראשון מספר בראשית, כך גם בהפטרה ממשיכים את הסיפור שבו מסתיימת התורה - במנהיג הבא ובספר הראשון בנביאים.

יש לציין כי המנהג לקרוא הפטרה זו מנוגד לגמרא מפורשת, שלפיה מפטירין ב"ויעמד שלמה" (סיפור הקמת המקדש בספר מלכים א). המנהג לקרוא הפטרה זו מתועד כבר בתקופת הגאונים - בסידור רס"ג, הקובע בפשטות כמנהגנו, ובסדר רב עמרם גאון מביא את שני המנהגים. גם ראשונים כדוגמת הרמב"ם והרא"ש מזכירים את שתי האפשרויות, וכיום זהו המנהג הרווח.

למנהג ספרד, הספרדים והתימנים קוראים בפרק הראשון עד פסוק ט ולמנהג אשכנז, קוראים את הפרק כולו. הפטרה זו היא אחת משלוש ההפטרות היחידות הנקראות מספר יהושע.